פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 11822/04

ודים דרצ'ינוב נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לבטל את אזרחותו של העותר 1 בשל הסתרת עובדת התנצרותו בעת העלייה לישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/11/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 11822/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטול אזרחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לבטל את אזרחותו של העותר 1 בשל הסתרת עובדת התנצרותו בעת העלייה לישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 11822/04

ודים דרצ'ינוב נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לבטל את אזרחותו של העותר 1 בשל הסתרת עובדת התנצרותו בעת העלייה לישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר 1 עלה לישראל כיהודי, אך לאחר מכן התברר כי לפני עלייתו הוא התנצר. משרד הפנים החליט לבטל את אזרחותו בשל הסתרת מידע זה, שכן אדם שהתנצר אינו זכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות. העותרים טענו כי ההחלטה התקבלה בשיהוי ובחוסר סמכות, וכי אין להסתמך על הודאתו בשימוע. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי העותר אכן מסר פרט כוזב בעת עלייתו, וכי למשרד הפנים הייתה סמכות לבטל את האזרחות. כתוצאה מכך, נדחתה גם העתירה בעניינם של בני משפחתו, שמעמדם נגזר ממעמדו. עם זאת, ניתנה לעותרת 2 ארכה של 90 ימים לשהייה בישראל לצורך בחינת עילות שהייה אחרות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, מ' נאור, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ודים דרצ'ינוב
  • מרינה דרצ'ינוב
  • אריק דרצינוב

נתבעים

  • משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר 1 הסתיר מידע חיוני בעת עלייתו לישראל (התנצרות) ובכך השיג את אזרחותו במרמה.
  • העותר 1 אינו עונה להגדרת 'יהודי' לפי חוק השבות בשל היותו בן דת אחרת.
  • מעמדם של העותרים 2 ו-3 נגזר ממעמדו של העותר 1.
טיעוני ההגנה
  • אין לייחס משקל למסמך השימוע (מש/1).
  • ההחלטה לביטול האזרחות התקבלה בשיהוי ניכר.
  • ההחלטה התקבלה על ידי גורם שלא הוסמך לכך.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר 1 התנצר לפני עלייתו לישראל.
  • האם העותר 1 מסר פרט כוזב בעת עלייתו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מסמך מש/1 (תיעוד שימוע בו הודה העותר 1 בהתנצרותו).

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת 2 קיבלה ארכה של 90 ימים לפני הרחקה מישראל כדי לבחון בקשה על בסיס עילה שונה.

תגיות נושא

  • חוק השבות
  • ביטול אזרחות
  • מרשם אוכלוסין

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • דחיית הרחקת העותרת 2 מישראל ב-90 ימים.

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 11822/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 11822/04 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. ודים דרצ'ינוב 2. מרינה דרצ'ינוב 3. אריק דרצינוב נ ג ד המשיב: משרד הפנים, מינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשס"ט (17.11.08) בשם העותרים: עו"ד עדה גרינבלט בשם המשיב: עו"ד מיכל צוק פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. על פי הנטען בעתירה, העותר 1 הנו בן לאם יהודיה שנשא את עותרת 2 לאשה ואימץ את בנה מנישואיה הקודמים, הוא עותר 3. עותר 1 נכנס לישראל בשנת 2000, ולאחר מספר חודשים הצטרפה אליו עותרת 2. בחודש אוקטובר 2002, וכאשר היה עותר 3 בן 17, הוא הגיע לישראל באשרת תייר, שתוקפה הוארך, ולבסוף שב לרוסיה. בשנת 2004 החליט המשיב שלא להאריך את האשרה (מסוג א/5) שניתנה לעותרת, ובחודש אפריל 2006 הוא הוסיף והודיע על החלטתו לבטל את אזרחותו של עותר 1. כנגד החלטות אלו מופנית העתירה שבפנינו. 2. נקודת המוצא לדיון היא, כמובן, שאלת מעמדו של עותר 1, וההכרעה בעניינם של העותרים האחרים תלויה מטבע הדברים בתשובה לאותה שאלה. לעניין זה טען המשיב, כי בשאלון העלייה שמילא העותר בעת עלייתו לישראל, הוא נרשם כ"חסר דת", אולם, במהלך בדיקות שערך משרד הפנים, אישר עותר 1 (ראו מש/1) כי בשנים 1998 - 1999, ובטרם עלייתו לישראל, הוא התנצר. את העובדה הזו העלים העותר בעת עלייתו, ומכאן טענת המשיב כי הוא השיג את אזרחותו הישראלית תוך הסתרת מידע חיוני, שהיה בו כדי לשלול את זכותו לעלייה מכח-שבות. חרף אותה מסקנה וההחלטה על ביטול האזרחות, הודיע המשיב כי יסכים ליתן לעותר 1 אשרת שהייה מסוג א/5, ובלבד שיחזיר את ההטבות בהן זכה עקב מעמדו כעולה. העותרים טוענים בתגובתם כי אין לייחס למסמך מש/1 משקל כלשהו, וכן שההחלטה לביטול אזרחותו של עותר 1 התקבלה בשיהוי ניכר, והדבר נעשה על ידי מי שלא הוסמך לכך. 3. לא מצאנו ממש בטענות העותרים בדבר שיהוי ופעולה בחוסר סמכות. באשר ל"יהדותו" של עותר 1, קובע סעיף 2(א) לחוק השבות נקבע, כי אשרת עולה תוענק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל. סעיף 4ב לחוק מגדיר מיהו "יהודי", היינו, מי שנולד לאם יהודיה או התגיירה, והוא אינו בן דת אחרת. משעלה חשש ביחס ליהדותו של העותר 1, הוא הוזמן בחודש פברואר 2003 לשימוע, ודבריו תועדו במסמך מש/1 עליו הוא אף חתם. וכך נרשם מפיו: "ב-99-98 במנזר אחד התנצרתי. לאשתי מרינה זה לא היה קשור, זה היה ברצוני הפרטי. כל התהליך היה שלי ורק עבורי". אין לנו סיבה להניח כי הדברים שנרשמו מקורם היה בהרהורי לב של עובדת משרד הפנים, או שהם הושמו על ידה בפיו של עותר 1. אותו מסמך נכתב ברוסית, שפה שאין חולקין כי עותר 1 שולט בה, ולפיכך מותר להניח כי לולא שיקף מש/1 את דבריו, הוא היה נמנע מלצרף אליו את חתימתו. בנסיבות אלו שוב אין ספק כי עותר 1 זכה באשרת עולה עקב מסירתו של פרט כוזב, ועל כן היה רשאי שר הפנים להפעיל את הסמכות שניתנה לו ולבטל את אזרחותו. כאמור, מעמדם של עותרים 2 ו-3 נגזר ממעמדו של עותר 1, ומשנמצא כי אזרחותו של זה בוטלה כדין, לא נוכל להושיט סעד גם לעותרים אלה. רשמנו לפנינו את הודעתה של באת-כוח המשיב, לפיה תהיה נכונות לבחון בקשה נוספת של עותרת 2 ככל שהיא תתבסס על עילה שונה, ולפיכך, אנו דוחים את הרחקתה מישראל ב-90 ימים מהיום. העתירה נדחית. ניתן היום, י"ט בחשון התשס"ט (17.11.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04118220_O26.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il