פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 11819/05
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 11819/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
מטה הפעולות למען אנשי נציבות בתי הסוהר שבירושלים הבירה
נ ג ד
המשיבים:
1. נציב בתי הסוהר, רב גונדר יעקב גנות
2. השר לבטחון פנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
י"ב בטבת התשס"ו
(12.01.06)
בשם העותר:
עו"ד אילן בכנר
בשם המשיבים:
עו"ד חני אופק
פסק-דין
השופטת מ' נאור:
1. העותר, מטה הפעולה למען אנשי נציבות בתי הסוהר שבירושלים הבירה, מבקש שיצא מלפנינו צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ימנעו מלהוציא מתחומי ירושלים קצינים או סוהרים העובדים בנציבות בתי הסוהר ומדוע לא יחזירו למשרדי נציבות בתי הסוהר בירושלים את המחלקות והיחידות שהוצאו מירושלים והועברו לאזור רמלה.
2. העותר קובל על כך שבמה שמכונה על ידו "שיטת הסלאמי" מועברות יחידות שונות בשירות בתי הסוהר מירושלים לשפלה. העתירה מתייחסת להיסטוריה רחוקה וקרובה של העתקת עובדים מירושלים, כשהעילה המיידית להגשת העתירה היא מעבר של כ-15 עובדים ממחלקת משאבי אנוש ורווחה מירושלים לרמלה.
3. העותר טוען כי מעבר העובדים מירושלים נוגד הנחיית ממשלה שהתקבלה עוד ב-1968 לפיה על משרדי הממשלה לפעול מירושלים (הנחיה זו לא צורפה); ב-1996 ניתנה הנחיית של ראש הממשלה דאז מר בנימין נתניהו שלא לאפשר עזיבת משרדים ממשלתיים את ירושלים. עוד הורה ראש הממשלה נתניהו כי כל בקשה חריגה בנושא - תובא בפניו (לענין הנחיה זו צורף מכתב של מזכיר הממשלה דאז, דני נווה).
4. עתירה זו הוגשה ממש בסמוך למעבר הצפוי של 15 העובדים הנזכרים, למרות שהמעבר הצפוי היה ידוע לפני חודשים רבים, וכיום מדובר במעשה עשוי. העותר מסביר את השיהוי בהגשת העתירה בכך שעובדי הנציבות חיים, לדבריו, בפחד מתמיד שמא תתגלה זהותם של אלה המשתדלים למען ירושלים. על כן "איש מעובדי הנציבות לא היה אמיץ דיו כדי לעתור בשמו ובכך להיחשף". מחוסר ברירה, כך טוען העותר, הוחלט על הקמת העמותה שבשמה הוגשה העתירה.
5. היום מדובר, כאמור, במעשה עשוי, וביחידה קטנה שעברה לרמלה. אין אנו סבורים, על יסוד החומר שהוצג לנו שקיים איסור להוציא קבוצת עובדים זו או אחרת אל מחוץ לירושלים מטעמים פונקציונאליים. בתגובה הסביר שירות בתי הסוהר כי בשנים האחרונות קיים גידול ניכר במספר האסירים הבטחוניים והפליליים. בשנתיים וחצי האחרונות הגדיל השב"ס את יכולת הכליאה שלו ב-60% ואת כוח האדם הגדיל ב-35%. בשל כך התרחבו המחלקות המקצועיות כמו מחלקת האסיר ומחלקת המודיעין באופן משמעותי ונוצרה מצוקת מקומות ישיבה במחלקות אלה היושבות בנציבות בירושלים. כן חל גידול במחלקת מערכות מידע שהועברה לנציבות בירושלים. לפיכך, משיקולים ניהוליים של התייעלות וצרכים ארגוניים החליט נציב בתי הסוהר כי מינהל משאבי אנוש יאוחד במתחם הנציבות ברמלה ולא ימשיך להיות מפוצל בין הערים. את המקום שהתפנה מילאו סוהרים ממחלקות אחרות. עוד הוסבר כי המעבר אינו כרוך בתשלום דמי שכירות, ואילו היו העובדים נשארים בירושלים היה צורך בשכירת מקום נוסף. גם זהו שיקול שמותר להביאו בחשבון.
אין המדובר איפוא במשרד ממשלתי העוזב את ירושלים, בניגוד להנחיית ראש הממשלה. העותר זכאי כמובן להמשיך לפעול במישור הציבורי, אך אין אנו רואים עילה להתערבותנו.
6. העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ב טבת, תשס"ו (12.1.2006).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05118190_C06.docעע
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il