א.ש. נכסים ובניין (1989) בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה בתיק רע"א 1178/10 בבית המשפט העליון רע"א 1178/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשים: 1. א.ש. נכסים ובניין (1989) בע"מ 2. עזרא לוי 3. שמואל נוביק נ ג ד המשיב: בנק לאומי לישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1854/05, 1235/07 שניתנו ביום 20.1.2010 וביום 2.2.2010 על ידי כבוד השופט ח' כבוב בשם המבקשים: עו"ד יואב אלשיך בשם המשיב: עו"ד אילן שמעוני; עו"ד אבי גרוהר פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט ח' כבוב) מיום 20.1.2010 ומיום 2.2.2010, בהן נדחתה בקשת המבקשים להגיש חוות דעת מומחה חדשה לאחר שהמומחה שהגיש חוות דעת מטעמם אינו יכול, מטעמים רפואיים, להיחקר על חוות דעתו. 1. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נדונות במאוחד שתי תובענות שהגישו המבקשים נגד המשיב (להלן: הבנק) בשנים 2005 ו-2007, בהן נטען, בין היתר, כי מעשיו ומחדליו של הבנק גרמו לאובדן פעילותה העסקית של המבקשת 1. לצורך ביסוס התביעה והוכחת הנזק הכלכלי שנגרם להם הגישו המבקשים את חוות דעתו של הכלכלן מר ארנון פלד (להלן: פלד), עליה נסמכו המבקשים גם בתצהירי העדות שלהם. הבנק הגיש אף הוא תצהירי עדות וחוות דעת מומחה מטעמו. למרבה הצער, לאחר שהוגשה חוות דעתו לקה מר פלד בליבו ואין מחלוקת כי מצבו הרפואי אינו מאפשר לו להתייצב לעדות ולהיחקר על חוות הדעת. בעקבות כך פנו המבקשים אל הבנק בבקשה להגיש חוות דעת מטעם מומחה אחר, אך הבנק הסכים רק לכך ש"יוחלף שמו של נותן חוות הדעת במקום מר ארנון פלד" והתנגד להגשת חוות דעת חדשה. לפיכך פנו המבקשים לבית משפט קמא בבקשה להגשת חוות דעת חלופית, ובהחלטתו מיום 20.1.2010 התיר להם בית המשפט להגיש את "אותה חוות דעת על-ידי מומחה חליפי" וקבע כי כך יוכלו הם לבסס ולהוכיח את תביעתם שממילא מבוססת על חוות דעתו של פלד. בית המשפט קבע כי הגשת חוות דעת חדשה על-ידי מומחה אחר ללא כל זיקה לחוות הדעת שעמדה בבסיס התביעה, וממילא בבסיס ההגנה, עלולה לשמש "תיבת פנדורה לפתיחת ההליכים המקדמיים מחדש" לרבות בקשות לתיקון כתבי טענות והגשת חוות דעת נגדיות, באופן שיוביל לדחייה בלתי סבירה ובלתי מוצדקת של הדיון. ביום 2.2.2010 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו. 2. בבקשה שבכאן טוענים המבקשים כי החלטתו של בית משפט קמא מחייבת אותם לתור אחר מומחה שיאות לחתום על חוות דעת קודמו ועל מסקנותיו, ככתבן וכלשונן, וכי מצב זה עומד בניגוד לדין ובניגוד למצופה ממומחה ומבעל דין עת מבקש הוא להניח בפני בית המשפט חוות דעת מקצועית לפי מיטב שיפוטו המקצועי של המומחה. המבקשים מציינים כי הבקשה הוגשה על-ידם לפני שמיעת ההוכחות וכי חוות הדעת תימסר בקשר ובזיקה לממצאי העובדה שבחוות דעתו של פלד, והם טוענים כי בנסיבות שנוצרו שיקולי יעילות הדיון צריכים לסגת מפני הצורך בקיום הליך הוגן. 3. הבנק טוען כי ההחלטה נשוא הבקשה עניינה באופן ניהול המשפט, הנתון לשיקול דעתו של בית משפט קמא, ואין עילה להתערב בה. לטענת הבנק, פלד אושפז למעלה מחודש ימים טרם שהבנק הגיש את חוות דעת המומחה מטעמו, ורק לאחר שהמבקשים למדו מהי עמדת המומחה מטעם הבנק, פנו הם בבקשה להגשת חוות דעת חדשה מטעמם. כמו כן טוען הבנק כי בתצהיר אשר תמך בבקשה שהגישו לבית משפט קמא לא פירטו המבקשים מהו המועד שבו נודע להם על מחלתו של פלד. הבנק מוסיף וטוען כי המבקשים לא צרפו לבקשה שהגישו לבית משפט קמא את חוות הדעת החדשה או טיוטה שלה, ומשכך לא ניתן לדעת האם יהיה בה משום שינוי חזית לאחר שהוגשו תצהירי העדות של הצדדים. עוד טוען הבנק כי מדובר למעשה בבקשה תיאורטית, שכן המומחה החלופי המיועד טרם הגיע למסקנה האם הוא יכול לסמוך ידיו על חוות דעתו של פלד אם לאו, וכי העובדה שעד היום המבקשים לא המציאו חוות דעת חדשה מלמדת כי התנהלותם נגועה בחוסר תום לב. לבסוף טוען הבנק כי היעתרות לבקשה תוביל להתמשכות ההליך המתנהל כבר למעלה מחמש שנים. המבקשים ביקשו להגיש תשובה לתגובת הבנק, אך אין צורך בכך נוכח העובדה שהחלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. 4. דין הערעור להתקבל. בנסיבות שנוצרו במקרה דנן, בהן המומחה מטעם המבקשים חלה ואינו יכול להיחקר על חוות דעתו, אין מנוס מהגשת חוות דעת מאת מומחה אחר ושגה בית משפט קמא בקובעו כי על המבקשים להגיש את "אותה חוות דעת על ידי מומחה אחר" מטעמם. משמעותה של קביעה זו היא כי למעשה המומחה החלופי נדרש "לחתום" על חוות דעת שערך מומחה אחר ולאשרה ככתבה וכלשונה מבלי שיוכל לסטות ממנה, וכי הוא כבול ומחויב לכל קביעותיו וממצאיו של המומחה שקדם לו בבחינת "כזה ראה וקדש". דרישה כזו אין לה מקום, כיוון שהיא אינה מאפשרת למומחה להפעיל שיקול דעת עצמאי בהתאם לידע שבידו, לכישוריו וליושרה המקצועית שהוא מחויב לה. וכבר נפסק בעניין דומה כי: "מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו. כמו השופט, שאינו רשאי להעביר את החלטתו לגורם אחר, אלא עליו לשאת אותה לבדו, במלוא כובדה, על כתפיו שלו, כך גם המומחה הרפואי. רשאי הוא לבקש בדיקה נוספת על ידי רופא או מומחה אחר ורשאי הוא לסמוך על תוצאותיה, אחרי שהעביר אותן בכור מומחיותו, אך אל לו לסמוך את חוות דעתו על חוות דעתו של המומחה האחר ואל לו לאמצה" (רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ(3) 214, 219 (1996)). שיקולים הנוגעים ליעילות הדיון, להתמשכות ההליך ול"פתיחת ההליכים המקדמיים מחדש", יש להם אומנם מקום במקרה דנן נוכח הזמן הלא מבוטל שחלף מאז הגשת התובענות, אולם ניתן להתגבר על קשיים אלה באמצעות מתן הוראות מתאימות כגון: קביעת הוראות לגבי היקף חוות הדעת החדשה שתוגש, קביעה כי חוות הדעת תהא בקשר ובזיקה לממצאי העובדה שעמדו ביסוד חוות הדעת הקודמת (כפי שמציינים המבקשים) וקציבת מועדים "הדוקים" להגשת חוות הדעת. לבסוף יצוין כי בניגוד לטענת הבנק, לא היה מקום לכך שהמבקשים יצרפו לבקשה שהגישו לבית משפט קמא את חוות הדעת החלופית או טיוטה שלה, כל עוד לא קיבלו אישור לכך מבית המשפט. 5. מטעמים אלה, דין הערעור להתקבל. המשיב ישלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בבקשה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, י"ד אב תש"ע (25.7.2010). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10011780_V06.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il