פלוני נ. שר הביטחון ושר החוץ - מר בנימין נתניהו

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1176/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון ושר החוץ - מר בנימין נתניהו 2. פלוני 3. פלוני 4. מדינת ישראל - משרד הביטחון 5. משרד החוץ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה בשם המשיבים: עו"ד יאנה סימקין פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה זו נתבקשנו להורות למשיבים לנמק מדוע לא יינתנו לעותרת, שאינה מיוצגת, "כל הזכויות המלאות המגיעות לה, כמרגלת בת מעמד של איש מוסד" לאור פעולות מודיעיניות שביצעה לטענתה במצרים בשנים 1957-1956. לטענת העותרת, היא נשלחה לביצוע פעולות אלה על ידי גורמים בצה"ל ובקהיליית המודיעין הישראלית, אך המדינה מתכחשת לכך מסיבות שונות. לטענת העותרת, היא הוכרה כאסירת ציון בשנת 2016, ובהחלטת הרשות לאסירי ציון שצורפה לעתירה נכתב כי "אפשר" שהנסיבות שהביאו למעצרה של העותרת במדינת אויב נגעו ל"פעילות ציונית / ביטחונית עבור ישראל", בדמות "הפעלה והתנהלות בפעילות חשאית בארץ יעד שלא לפי כללי הזהירות [...]". מכך, לשיטתה של העותרת, ניתן להסיק כי המדינה הכירה בעותרת "כמי שפעלה עבור המדינה במסגרת רשת מחתרתית, שהוקמה לצורך ביצוע פעולות שונות מעבר לקווי האויב". בתגובה משלימה של העותרת נטען כי בעקבות הגשת העתירה אלמונים פרצו לביתה והשתילו בו משדר-מיקרופון משוכלל שנאמר לה על ידי מומחים כי ציוד כזה יש רק לגורמי ביטחון רציניים ביותר בעולם. 2. בתגובת המשיבים הובהר במפורש כי "העותרת מעולם לא הועסקה במערכת הביטחון על זרועותיה ולא הופעלה על ידה, ככל שהופעלה בכלל", וכי העותרת פנתה פעמים רבות בעבר לגורמים שונים במדינה, וטענותיה נבדקו באופן מקיף ונמצא כי אין להן בסיס. יצוין בהקשר זה, כי במכתב שנשלח לעותרת בשנת 2000 מטעם הלשכה לפניות הציבור במשרד ראש הממשלה (וצורף לעתירה) נכתב כי "לא נמצא כל רישום אודות[יה]" במערכת הביטחון; וכי על פי מכתבה-שלה "הופעלת ע"י שירות הביון הבריטי ולא ע"י ישראל. נראה שגיוסך היה דווקא יוזמה בריטית (אולי בכיסוי של סיוע לישראל ואין לפסול את האפשרות שהענין תאום עם הארץ). מנהלך הישיר לדברייך היה ג'ון איזיביקי. עפ"י רישומי גורמי הביטחון הינו עיתונאי בריטי של הדיילי טלגרף". עוד נאמר בתגובה, כי יש להבחין בין ההכרה בעותרת כאסירת ציון, והקצבה לה היא זכאית כתוצאה מכך, לבין טענותיה כי הופעלה כסוכנת. 3. לעתירה צורף ספר המתאר את עלילותיה של העותרת מנקודת מבטה וזכרונותיה, אך גם מתוך עיון בספר, התקשנו לזהות ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענתה של העותרת כי הופעלה על ידי ישראל. העתירה על נספחיה אינה כוללת ראיות או אינדיקציות אחרות שיש בכוחן לסתור את האמור בתגובת המשיבים, ומשכך אין מנוס מדחייתהּ על הסף בשל היעדר עילה והיעדר תשתית עובדתית מספקת. זאת, אף מבלי להידרש לטענת המשיבים בדבר שיהוי בהגשת העתירה, או לשאלה אם החלטת הרשות לאסירי ציון משנת 2016 מפחיתה מהשיהוי הנטען. בשולי הדברים, העותרת הלינה על כך שתלונה שהגישה למשטרה נסגרה ונדחה גם ערר שהגישה. נושא זה חורג ממסגרת העתירה. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ד בניסן התשע"ט (‏29.4.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19011760_E05.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il