נסור ואח' נ' משרד האוצר/המשרד הראשי ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 11723-10-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין העותרים: 1. נסרי נסור ובניו בע"מ 2. מרואן נסור נגד המשיבים: 1. משרד האוצר 2. משרד האוצר – אגף החשב הכללי 3. הוועדה לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים 4. משטרת ישראל 5. ההסתדרות הציונית העולמית 6. מועצה אזורית מרום הגליל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד חוסאם סבית פסק-דין השופט אלכס שטיין: לפנינו עתירה בגדרה התבקשנו להורות למשיבים 5-1 לבוא וליתן טעם מדוע הם אוסרים על המשיבה 6 – מועצה אזורית מרום הגליל (להלן: המועצה האזורית) להמשיך בהתקשרות הקיימת עם העותרת 1 או לשלם לה את הסכומים המגיעים לה במסגרת התקשרויות קיימות. בקצירת הָאֹמֶר: העותרת 1 (להלן: החברה) היא חברה קבלנית מכפר ראמה העוסקת בעבודות כבישים, תשתיות ופיתוח, שהייתה קבלן מוכר בהתאם לאישור שקיבלה מטעם המשיבה 3 – הוועדה הבין-משרדית למסירת עבודות לקבלנים (להלן: הוועדה הבין-משרדית). על-פי האמור העתירה, ביום 9.7.2024 קיבלה החברה הזמנה לשימוע מטעם משרד הבינוי והשיכון, במסגרתה נטען לקשר בין החברה לבין אחד מארגוני הפשיעה, בהתבסס, בין היתר, על מידע מודיעיני משטרתי. החברה הגישה תגובה בכתב בה דחתה את הטענות שהועלו כלפיה, אך לא קיבלה באותה עת התייחסות או תשובה כלשהי מטעם משרד הבינוי השיכון. ביום 24.2.2025 קיבלה החברה זימון נוסף לשימוע מטעם משרד הבינוי השיכון, מאותם טעמים, ואף התקיימה ישיבה ביום 3.6.2025 בפני הוועדה המייעצת מטעם רשם הקבלנים, אולם מאז – לטענת החברה – לא התקבלה החלטה בעניין. ביום 9.9.2024 קיבלה החברה פנייה ממשרד האוצר לפיה היא מוזמנת להציג טענותיה בכתב טרם פסילתה מרשימת הקבלנים המוכרים, כאשר לפנייה צורף מכתב מטעם אגף החקירות והמודיעין של המשטרה בו צוין כי החברה קשורה לארגון פשיעה. החברה הגישה את טענותיה בכתב שהגיבו להאשמה. ביום 17.2.2025 התקבלה אצל החברה החלטת הוועדה הבין-משרדית אשר פוסלת אותה מרשימת הקבלנים המוכרים, תוך שנקבע כי ההחלטה נסמכת על מידע מודיעיני מוצלב ואמין, אם כי צוין כי החברה לא תהיה מנועה מלהשתתף בביצוע עבודות בפרויקטים שאינם ממשלתיים. עוד נכתב בעתירה כי החברה מבצעת עבור המועצה האזורית עבודות במסגרת שלושה מכרזים מרכזיים. ביום 16.9.2025, ובהמשך לפניית החברה למועצה האזורית לשלם לה את היתרה המגיעה לה במסגרת העבודות הללו בסך של כ-1.6 מיליון ש"ח, קיבלה החברה תגובה מטעם המועצה האזורית, אשר נסמכת על פנייה של המשיבה 5 – ההסתדרות הציונית העולמית (להלן: ההסתדרות הציונית), בה צוין כי הכללים והקריטריונים התקפים ביחס להתקשרויות עם משרדי הממשלה – לעניין הצורך בקיום תעודת קבלן מוכר – חלים גם על גופים הנתמכים מתקציב המדינה, ובכללם מועצות אזוריות. החברה בתורה הגיבה למועצה האזורית כי אין בסיס לטענות נגדה וכי תנאי הסף במכרזים המבוצעים על-ידה אינם מונים כל דרישה לרישום המשתתף כקבלן מוכר, וכי ממילא מדובר בסכומים המגיעים לה בגין עבודות שכבר בוצעו. העותרים טוענים, בין היתר, כי אין כל בסיס או סמכות בידי מי מהמשיבים לאסור על המועצה האזורית לבצע תשלום לחברה, במיוחד שאין צורך בקיומו של רישיון קבלן מוכר כתנאי לביצוע העבודות או קבלת תמורה בגינן, ולא היה תנאי סף כזה במכרזים הרלבנטיים; וכי לא נהיר מהו מקור סמכותה של ההסתדרות הציונית לפנות למועצה האזורית ולתת לה הוראות. עוד טוענים העותרים לשורה של פגמים מהותיים שנפלו, לשיטתם, בהתנהלות המשיבים ובהחלטותיהם, ובכללם פגמים הנוגעים למנגנון אישור קבלנים מוכרים ולפסילתה של החברה מרשימת הקבלנים המוכרים. דין העתירה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי. הלכה היא עמנו כי כאשר קיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בטענותיו של העותר ולהעניק לו את הסעד המבוקש על ידו, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יידרש לעתירה (ראו: בג"ץ 4814/15 מחאמיד נ' משרד הפנים, פסקה 4 (7.10.2015); בג"ץ 5705/17 ליגאי נ' שר הפנים, פסקה 11 (19.7.2017)). דרישתם של העותרים כי ישולמו לחברה הסכומים המגיעים לה בגין עבודות שהיא כבר ביצעה – מקומה להתברר בהליכים האזרחיים המתאימים לכך. כמו כן, דומה כי טענותיהם של העותרים ביחס לעצם פסילתה של החברה כקבלן מוכר או ביחס להליך שהוביל לפסילה האמורה, דינן להתברר בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בחשון התשפ"ו (‏26.10.2025). דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט