לבנת אביעד נ. מדינת ישראל-קצין התגמולים לפי חוק משפחות חיילי

פסק-דין בתיק בג"ץ 1171/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1171/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. לבנת אביעד 2. גיל אביעד 3. ורד אביעד 4. לינוי אביעד נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - קצין התגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה תש"י-1950 עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ד' בכסלו התשס"ט (01.12.08) בשם העותרים: עו"ד תמר סיון בשם המשיב: עו"ד מארקס דניאל פסק-דין השופט א' א' לוי: בעלה של עותרת 1 ואביהם של עותרים 2 עד 4 שרת בצה"ל בשרות הקבע. משלקה במחלת הסוכרת הוכר כנכה, עד שביום 14.6.04 הוא נמצא ירוי בראשו כשאקדחו לידו. בחודש מרץ 2005, ובעקבות תביעתה להכיר בעותרים בני משפחה על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"ג-1950, הודיע קצין התגמולים לעותרת כי היא הוכרה כזכאית על פי החוק, וזאת "לפנים משורת הדין ובהסתמך על החלטתו של שר הביטחון לגבי אנשי קבע אשר שרתו מעל 10 שנים". לעניין זה נוסיף, כי אותה החלטה התקבלה בשנת 1977, והיא נועדה להעניק הכרה גם לבני משפחה של אנשי קבע ששרתו למעלה מעשר שנים, ונפטרו במהלך השירות, גם אם פטירתם לא נגרמה עקב השירות. בחודש אוגוסט 2004 החליטה הממשלה לבטל את אותה הכרת בזכאות, אולם מבלי לפגוע בהכרה שניתנה קודם למועד זה. בחודש מרץ 2005 פנה קצין התגמולים למוסד לביטוח לאומי, הודיע לו על כך שלעותרת אושרו תגמולים, וביקש לדעת אם תאושר לה קצבת שאירים. בתשובתו של המוסד לביטוח לאומי נאמר כי העותרת כלל לא הגישה תביעה. בהמשך, בקש קצין התגמולים לאשר לעותרת קצבת שאירים מיום 4.6.04, הוא יום פטירתו של בעלה המנוח, ובמקביל שיגר לה מכתב בו הודיע כי משיעור התגמול החודשי לו היא זכאית, תנוכה קצבת השאירים בסכום של 4000 ש"ח. העותרת הופנתה למוסד לביטוח לאומי כדי שתמשש את זכאותה לקצבה. העותרת נותרה נאמנה להשקפתה, כי משהכיר בה קצין התגמולים כזכאית לזכויות על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, אין הוא רשאי להתנות את תשלום מלוא התגמול בהגשת תביעה לקצבת שאירים. השקפה זו אין בידנו לקבל. הנחיית המשיב לגבי משפחות שהוכרו כזכאיות לפנים משורת הדין, נועדה למנוע כפל תגמולים, וכן להשוות את מעמדו של זכאי כזה למצבו של זכאי מכוח הדין, נוכח הוראתו של סעיף 21א לחוק. הנחיה זו הנה סבירה ולא מצאנו בה פסול או הכבדה יתרה על העותרים. יתרה מכך, בהודעה מטעם המשיב מיום י"ט בטבת התשס"ט (15.1.09), כלולה ההתחייבות הבאה אותה נביא כלשונה (ראו סעיף 10): "ממשרד הביטחון נמסר שבנסיבות אלה הוחלט, לפנים משורת הדין, בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן ועל מנת להביא לסיומו של ההליך המשפטי, כי הוא יישא בתשלום הרטרואקטיבי של סכום קצבת השאירים (אשר קוזז מסכום התגמול המלא) וזאת מיום הכרתה, לפנים משורת הדין, כאלמנה לפי חוק משפחות חיילים ועד לתחילת תשלום קצבת השאירים מהמוסד לביטוח הלאומי בהתאם לסעיף 296 לחוק. כל זאת בכפוף להגשת תביעה לקצבת שאירים על ידי העותרת, באופן מיידי וללא שיהוי, למוסד לביטוח הלאומי והמצאת אישור על שיעור התגמול לו היא זכאית" (ההדגשות במקור). אנו סבורים כי נוכח הסבריו של המשיב ובכפוף להתחייבות אותה ציטטנו, מיצתה עתירה זו את עצמה, ועל כן אנו מחליטים לדחותה. ניתן היום, י"א בשבט התשס"ט (05.02.09). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08011710_O13.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il