חוות מוריה בע"מ נ. פוטירו גן פו בע"מ

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 1168/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: חוות מוריה בע"מ נ ג ד המשיבה: פוטירו גן פו בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 25.1.2023 בת"א 70693-03-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' באום; בקשה להגשת קבצי שמע מטעם המערער מיום 27.2.2023; בקשה לתיקון טעות סופר ובקשה למתן החלטה מטעם המערער מיום 9.3.2023 בשם המערערת: עו"ד עודד לופט פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ר' באום) מיום 25.1.2023 בת"א 70693-03-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המשיבה שכרה מן המערערת נכס בחיפה, לצורך הפעלת עסק בתחום המזון. עניינו של ההליך בסכסוך שהתגלע בין הצדדים, נוכח טענת המשיבה כי המערערת הפרה את חובתה לדאוג לשינוי ייעוד הנכס ולקבלת היתר להפעלת העסק במקום; המערערת מצדה הגישה תביעה שכנגד בטענה כי המשיבה ביטלה את הסכם השכירות שלא כדין. ביום 26.10.2022 התקיים דיון הוכחות בהליך, והפרוטוקול נוהל בדרך של הקלטה ותמלול. ביום 20.11.2022 הודיעה המשיבה כי מחברת ההקלטות נמסר שתמלול הדיון הועבר לידי המזכירות אך הפרוטוקול לא הועלה למערכת "נט המשפט". בו ביום נתן המותב החלטה בה ציין "הפרוטוקול אמנם הגיע בשבוע שעבר, עת מותב זה היה בחופשה, ועל כן הוא יוטמע בימים הקרובים" (להלן: ההחלטה מיום 20.11.2022). בהמשך, ביום 27.11.2022, הועלה פרוטוקול הדיון למערכת "נט המשפט" (להלן: הפרוטוקול המאושר). לאחר מספר ארכות להגשת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון, ביום 16.1.2023 הגישה המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון בה טענה כי ב-113 עמודי הפרוטוקול התגלו "לפי שעה", מעל ל-350 "שיבושים מהותיים". לטענת המערערת נדרשו למעלה מ-400 שעות עבודה לצורך "תיקון הפרוטוקול". לבקשה צורפו כ-480 עמודי נספחים, והוסבר כי אלה מתחלקים בין מספר קבצים: הראשון כונה "קובץ איגמי" ובו העתק הפרוטוקול המקורי כפי שהועבר על-ידי חברת ההקלטות; השני כונה "קובץ פספוסים" ובו "מירב [...] השיבושים שאותרו בקובץ 'איגמי'"; השלישי כונה "קובץ טבלה מספרית מצופפת" ובו "טבלה מסודרת על-פי סדר כרונולוגי בטבלה הכוללת מעל 200 'שיבושים' שהתגלו בסבב הראשון"; הרביעי כונה "קובץ 'בבל תרגומים'" שהוא "קובץ ערוך על-ידי מתמללת מקצועית מהשורה הראשונה"; לבסוף צורף גם הפרוטוקול המאושר. המערערת הוסיפה בבקשתה מספר דוגמאות אותן כינתה "מסמרות שיער" ואשר לטענתה ממחישות "עד כמה קריטיים השיבושים בפרוטוקול המאושרר". כך, לטענתה, בקובץ שבו פורטו השיבושים מופיע כי מנהל המערערת העיד על זיוף מסמך ואמר "אני אומר לו שזה פתק מזויף ואני יורד מיד לאחר הישיבה הזו למשטרת ישראל ומגיש תלונה", ואילו בפרוטוקול המאושר נכתב "מראים לי פתק שאני חתמתי עליו, אני לא יודע אם זה פתק מזויף". המערערת הפנתה לשיבושים נוספים שנפלו לטענתה בפרוטוקול המאושר וטענה כי חלקם נוגעים ללב המחלוקת בין הצדדים. נוכח האמור ביקשה המערערת להורות על החזרת הפרוטוקול לתיקון חברת ההקלטות או חברת הקלטות אחרת. בד בבד עם הגשת הבקשה לתיקון הפרוטוקול הגישה המערערת גם בקשה לפסילת המותב. המערערת טענה, בין היתר, כי "החל משלב מסוים" בתחילת ההליך "הלכה והתגבשה" אצלה ההבנה כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים נגדה, בשל "שורה ארוכה של החלטות [...] מוטות באופן עקבי לטובת [המשיבה]". המערערת הוסיפה כי לא הגישה בקשת פסלות עד שהתגבשה "מסה קריטית" בעת "פענוח השיבושים בפרוטוקול הדיון". המערערת טענה כי בפרוטוקול נפלו "מאות שיבושים מגמתיים, דבר המעיד על משוא פנים". בהקשר זה הוסיפה המערערת כי מן ההחלטה מיום 20.11.2022 משתמע שהמותב "מתכוון לטפל בפרוטוקול" ולטענתה בזמן שבין הגשת התמלול ועד להטמעת הפרוטוקול המותב "קיבל לידיו את הפרוטוקול, בדק אותו ואף טיפל בו וניכר כי ביצעו בו הוספות/השמטות/סילופי מילים". המערערת טענה כי לפי הדין אין לבצע שינויים כלשהם בפרוטוקול ללא תגובת בעלי הדין, ולפיכך לא היה על המותב לתקן אפילו טעויות סופר מבלי לקבל את התייחסות הצדדים. עוד טענה המערערת כי בין ההשמטות מן הפרוטוקול היו דברים המלמדים על "יחסי קרבה שהוסתרו" בין ב"כ המשיבה ובין המותב, ובכלל זאת לטענת המערערת הושמטה מילת קללה שפלט ב"כ המשיבה. המערערת טענה כי עובדה זו מלמדת על "יחסי קרבה" מאחר ש"אף עו"ד נורמטיבי לא היה מעז להתבטא בסגנון וולגרי כאמור כלפי בית המשפט או בנוכחותו [...] אלמלא היה מרגיש ב"כ [המשיבה] קרבה חברית וכה בוטחת ל[מותב]". המערערת הוסיפה כי בדיון טען מנהלה כי ב"כ המשיבה הוא "חבר" של המותב ושותף לשעבר של המותב למשרד – אך לטענתו המותב "מילא את פיו מים וחמק ממתן הסבר לפשר הקשרים עם ב"כ [המשיבה]". המערערת הוסיפה והפנתה להחלטות דיוניות שונות שניתנו בהליך, וטענה כי מדובר בהחלטות מוטות המקפחות אותה, ולטענתה "הצטברותן הגיעה לכדי 'מסה קריטית'". לבסוף טענה המערערת כי המותב צעק ואיים על מנהל המערערת בעת שהעיד, ואף לעג לו מאחר שהוא סובל מדיסלקציה וקוצר ראייה ובשל כך נדרש להוציא זכוכית מגדלת בכדי לעיין במסמך שהוגש לו במהלך עדותו. לטענת המערערת, בעת שעיין המנהל במסמך אמר המותב "שאלה הבאה, הוא יצטרף אלינו בהמשך", לקול צחוקם של באי-כוח המשיבה. המערערת טענה כי גם הערתו זו של המותב נמחקה מן הפרוטוקול המאושר. ביום 17.1.2023 הגישה המשיבה בקשה למחיקת הבקשה לתיקון הפרוטוקול על הסף בטענה כי כלל לא מדובר בבקשה לתיקון פרוטוקול שהיא בקשה טכנית שבה מצביע בעל דין על המקום שבו נפל שיבוש ומבקש את תיקונו. בענייננו, כך נטען, צירפה המערערת "הסברים ופרשנות" לתשובות מנהלה בעדותו. המשיבה טענה כי המניע לבקשה הוא ניסיון לתקן בדיעבד את עדות מנהל המערערת. בנוגע לטענה כי השיבושים בפרוטוקול מכוונים תהתה המשיבה "במכוון על ידי מי? על ידי המתמלל, [חברת ההקלטות] ובשיתוף פעולה עם בית המשפט". ביום 24.1.2023 הגיבה המשיבה לבקשת הפסלות וטענה כי דינה להידחות. באשר לטענות בדבר "יחסי קרבה" בין המותב ובין ב"כ המשיבה, נטען כי המותב עבד במשרד ב"כ המשיבה "בצעירות[ו]", אך עזב את המשרד "לפני למעלה מ-24 שנים", ומאז התקיים ביניהם רק קשר מקצועי במסגרת דיונים שבהם הופיע ב"כ המשיבה או מי ממשרדו בפני המותב. 25.1.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות. נקבע כי לא ניתן לומר שרוב בקשות המערערת נדחו או שרוב בקשות המשיבה התקבלו, אך מכל מקום העובדה כי בקשה התקבלה או נדחתה אינה מקימה עילת פסלות, אלא לכל היותר "מהווה עילה לבקשת רשות ערעור", אך רק אחת כזו הוגשה על-ידי המערערת – ונדחתה ללא צורך בתגובה. כמו כן הוסיף המותב כי הבקשה הוגשה בשיהוי בשים לב לכך שהיא עוסקת בהחלטות שניתנו זמן רב קודם להגשתה. באשר לטענות בדבר היכרות בינו ובין ב"כ המשיבה הפנה המותב להבהרת המשיבה והדגיש כי "מזה מעל עשרים שנה אין כל קשר בין מותב זה למשרד ב"כ [המשיבה] מלבד ייצוג בפני מותב זה, מעת לעת, בהליכים ספורים במהלך השנים". בכל הנוגע לטענות על שיבושים בפרוטוקול הבהיר המותב כי חברת ההקלטות היא שתמללה את הקלטת הדיון ולאחר שהחברה הגישה את הקובץ "הוטמע הפרוטוקול בתיק, כפי שעושה מותב זה בכל תיק בו מקוים דיון בהקלטה, ולמעט טעויות סופר בהן מבחין המותב בטרם הטמעת הפרוטוקול וחתימתו – לא מבצע המותב כל שינוי במלל עצמו". המותב הוסיף כי מן הפרוטוקול המאושר עולה כי מנהל המערערת הוא שדיבר "באופן בלתי מכבד לבית המשפט" וב"כ המערערת אף הסתייג מן הדברים. נוכח האמור דחה המותב את בקשת הפסלות וחייב את המערערת בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ש"ח. באותו היום נתן המותב החלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול, וקבע כי לא עלה בידו להבין מה הן 321 הטעויות שנפלו בפרוטוקול וכיצד תיקונן יקדם את ניהול ההליך וגילוי האמת. המותב הוסיף כי עבר על התמלול שהתקבל מחברת ההקלטות ומלבד מעט טעויות סופר שבהן הבחין – לא מצא כי הפרוטוקול אינו משקף את הדברים שנאמרו. המותב קבע כי אם המערערת עומדת על בקשתה, היא רשאית להגיש בקשה ברורה בתוך שבעה ימים. ביום 1.2.2023 הגישה המערערת בקשה חוזרת לתיקון הפרוטוקול שבה סימנה בצבע אדום מילים שלטענתה הוספו בפרוטוקול המאושר אף שלא נאמרו, ובצבע כחול מילים שלטענתה הושמטו מן הפרוטוקול המאושר אף שנאמרו. המערערת חזרה על טענתה כי מדובר ב"השמטות מגמתיות" וכי לפיכך "הדעת נותנת שלא ב'טעויות' כהגדרת [המותב] עסקינן". בו ביום נתן המותב החלטה בה קבע כי מדובר בבקשה שנייה לתיקון הפרוטוקול "וגם ממנה לא ברור מה נרשם, מה צריך היה להירשם כי נאמר, ומהי הדקה והשנייה של הדברים, וגם בקשה זו נדחית". המותב הוסיף כי "מי שביצע את התמלול היא חברת ההקלטות, ולא בית המשפט (או הקלדנית) ועל כן לא ברורה ה'האשמה' המרומזת בדבר שינויים שבוצעו בטקסט". כמו כן חייב המותב את המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח. ביום 5.2.2023 הגישה המערערת טבלה שבה צוינו התיקונים המבוקשים לצד הדקה והשנייה בהקלטה וכן פרוטוקול שבו בוצעו התיקונים ב"עקוב אחר שינויים". באותו היום קבע המותב כי עדיין לא ניתן לדעת מה הן "הטעויות המהותיות" שנפלו בפרוטוקול, ודחה את הבקשה תוך חיוב המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על טענותיה ומוסיפה, בין היתר, כי לא היה מקום לקבל את גרסת המשיבה בנוגע לתקופה שבה עבד המותב במשרד בא-כוחה מאחר שהתגובה הוגשה ללא תצהיר. כמו כן טוענת המערערת כי קיימת "סתירה מהותית" בין גרסת המשיבה בעניין זה ובין דברי המותב, שכן המשיבה טענה כי יחסי העבודה הסתיימו "לפני למעלה מ-24 שנים" ואילו המותב קבע כי אין ביניהם קשר "מזה מעל עשרים שנה". נטען כי מצופה מן המשיבה ומן המותב "לדיוק מירבי בנקודה זאת". המערערת טוענת כי לפי "מידע מהימן לכאורה" שנמסר לה, המותב ביקש וקיבל את המלצת ב"כ המשיבה לצורך מינויו לשיפוט, לפני "קצת יותר מעשר שנים", בניגוד לאמור בהקשר זה. המערערת חוזרת על טענותיה ל"זיופים" בפרוטוקול ומצרפת חוות דעת של מומחה לדיני ראיות שלפיה "כל הליך שמיעת הראיות והפרוטוקול בטלים מעיקרם". כמו כן טוענת המערערת לקיומם של קשרים בין ב"כ המשיבה ובין הבעלים של חברת ההקלטות לטענתה "הכל כדי שב"כ המשיבה יכשיר את הליך זיוף הפרוטוקול, כדי ש[המותב] יוכל להטמיע אותו". לאחר הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה להגשת ערעור מתוקן, ונעתרתי לבקשה זו ביום 15.2.2023. לאחר הגשת הערעור המתוקן הגישה המערערת בקשה להוספת קבצי השמע לערעור ובקשה לתיקון טעות סופר במספור הנספחים שהגישה, בה צוין כי מנהל המערערת לקה בלבו בעת שעמל על הגשת המסמכים בהליך דנן (להלן: הבקשות הנוספות). עיינתי בטענות המערערת ובנספחים הרבים שצורפו להן, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. עיקר טענות המערערת מתמקדות בפרוטוקול המאושר אשר לפי הנטען אינו תואם את הקלטת הדיון. המערערת שבה ומאשימה את המותב במילים חמורות שאין להן מקום, ומתעלמת מהבהרת המותב כי לא ערך שינויים בפרוטוקול מעבר לתיקון מספר טעויות סופר, וכי מי שביצע את התמלול הוא חברת ההקלטות. טענת המערערת כי חברת ההקלטות עשתה יד אחת עם המשיבה הועלתה לראשונה בערעור, ולא הובא לה בדל של ראיה. יתר על כן: החלטות המותב לדחות את הבקשה לתיקון הפרוטוקול או לתקן טעויות סופר בעצמו, הן החלטות דיוניות, ולא אחת נפסק כי החלטות מעין אלה אינן מקימות עילת פסלות, והדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור הקבועים בדין ולא בהליכי פסלות שופט (ראו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)). הוא הדין בנוגע ליתר טענות המערערת בדבר החלטות דיוניות אחרות שנתן המותב. אלה אינן מקימות עילת פסלות כשלעצמן, ואף לא בשל טענה להצטברותן (השוו: ע"א 2601/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (9.5.2021)). באשר לטענות בדבר היכרות בין המותב ובין ב"כ המשיבה – החלטת המותב בבקשת הפסלות מדברת בעד עצמה ומבהירה כי אין ביניהם קשר מזה שנים רבות. הטענה כי ב"כ המשיבה המליץ על המותב לשיפוט הועלתה לראשונה בערעור ומשכך המותב לא קיבל הזדמנות להתייחס אליה, ואין מקום להידרש לטענה בנסיבות אלה (ראו: ע"א 4841/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (24.8.2022)). עם זאת, אוסיף כי גם טענה זו הועלתה ללא ראיות כלשהן מלבד האמירה כי למערערת הגיע "מידע מהימן לכאורה". ברי כי בכך אין די כדי להצדיק את פסילת המותב מלשבת בדין. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה וממילא נדחות גם הבקשות הנוספות. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב באדר התשפ"ג (‏15.3.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23011680_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1