מדינת ישראל נ. כפיר כהן

פסק-דין בתיק ע"פ 11622/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 11622/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ד' חשין המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: כפיר כהן ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 31.10.05, בת.פ. 8200/04, שניתן על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי תאריך הישיבה: ח' בסיוון תשס"ו (4.6.2006) בשם המערערת: עו"ד אריה פטר בשם המשיב: בשם שירות המבחן: עו"ד רלי אבישר גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופט א' א' לוי: המשיב הורשע, על פי הודאתו, בביצוען של העבירות הבאות: קשירת קשר לבצע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, קבלת נכס שהושג בעוון ועבירות בנשק – עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 402(ב), 412 ו-144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נטען, כי המשיב קשר עם אחר – אורן פריק – לשדוד סוכן תכשיטים. בתאריך 5.8.04 עקבו השניים אחר המתלונן, אחד מהם (אורן) איים עליו באמצעות אקדח שנגנב מבעליו בשנת 2003, ובדרך זו גנב ממנו את תיקו שהכיל תכשיטים בשווי של 60 עד 70 אלף דולר. כשעה וחצי לאחר השוד, נלכדו המשיב ושותפו כשברשותם האקדח וגם שללם. בבואו לגזור את עונשו של המשיב, בחר בית המשפט המחוזי לשים את הדגש על סיכויי השיקום, ולפיכך הסתפק בגזירתם של 6 חודשי מאסר בהם אמור המשיב לשאת בדרך של עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על-תנאי, והוא חויב להיות בפיקוח שירות המבחן במשך שנה. להשלמת התמונה נוסיף, כי על אורן פריק הושתו 32 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והופעל מאסר מותנה, חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שהוא נכלא ל-36 חודשים. בערעור שבפנינו מלינה המדינה כנגד קולת העונש. נטען כי בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי לא ניתן משקל ראוי לחומרתן של העבירות, תוצאותיהן ומשמעותן החברתית. כן נטען, כי העונש סוטה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה. המדינה מסכימה לכך שצריך היה לאבחן את עניינו של המשיב מזה של שותפו, עקב הפרש הגילים שביניהם, עברו הפלילי של אורן, והתיק הנוסף אותו צירף, אולם לא היה מקום לפער כה גדול בין העונשים שהושתו עליהם. ערעור זה בדין יסודו. על פי הודאתו, היה המשיב שותף לקשר לבצע שוד, וכדרכם של עבריינים-שותפים, הם חילקו ביניהם את המטלות, כשאורן נטל על עצמו לאיים על הקורבן עם האקדח ולגנוב את תיקו, בעוד שהמשיב המתין לו על הקטנוע כדי למלט את שניהם מהזירה. לפיכך, לא נהיר לנו על מה ביסס בית המשפט המחוזי את הנחתו לפיה "נראה כי הנאשם 2 [המשיב], שהוא צעיר בשש שנים מהנאשם 1 [אורן פריק], נגרר אחרי [אורן פריק] ...". כך או כך, מדובר בעונש מופלג בקולתו, שבו לא ניתן ביטוי הולם לאינטרס הציבורי, ועל פניו הועדף, וללא הצדקה, הצורך לטפל במשיב כדי לשקמו. אכן, שיקומו של עבריין היא משימה חשובה, אולם בית המשפט המחוזי הלך לקראת המשיב הרבה מעבר למתחייב בנסיבות העניין. לפיכך, וכאשר לנגד עינינו ניצבת ההלכה לפיה ערכאת ערעור אינה ממצה את הדין עם נאשם, אנו מחליטים לקבל את הערעור, ולהעמיד את עונש המאסר בו ישא המשיב על 12 חודשים, מהם ינוכו ימי מעצרו. יתר חלקיו של גזר הדין יישארו על כנם. המשיב יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום י"ג בתמוז תשס"ו (9.7.06), עד השעה 11.00. ניתן היום, ח' בסיוון תשס"ו (4.6.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05116220_O03.doc שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il