פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 11602/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 11602/04
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. חסן עבדאללה אבו שהין
2. מיטוף 2000 בע"מ
3. יורם פרדקין
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. פרקליטת מחוז הצפון
4. שר התשתיות הלאומיות
5. המפקח על המכרות
6. ראש צוות הפיקוח במשרד התשתיות הלאומיות
7. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גולן
8. יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גולן
9. מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "גולן"
10. הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון
11. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון
12. משטרת ישראל
13. משרד הפנים - היחידה הארצית לפיקוח על הבניה
14. קיבוץ מרום גולן
15. מרום גולן החזקות בע"מ
16. מפעלי טוף
17. טוף מרום גולן (2000) בע"מ
18. מר ארנון ינאי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד ד' אור
בשם המשיבים 1-6, 10-13:
עו"ד ד' חורין
בשם המשיבים 7-9:
עו"ד י' קורין, עו"ד ר' איזנברג
בשם המשיבים 14-18:
עו"ד ו' יצחקי, עו"ד מ' אפרת-אלפרין, עו"ד מ' מדובוי
פסק-דין
השופטת א' חיות:
1. העותר 1 הוא הבעלים של מקרקעין בהר אודם ברמת הגולן (להלן: המקרקעין), בהם מצוי אפר וולקני המכונה "טוף" המשמש לחקלאות. העותרת 2 הינה חברה העוסקת בשיווק ומכירת טוף וביחד עם העותר 1 הפעילה מחצבה לכריית טוף במקרקעין, בניגוד לתוכנית המתאר החלה על המקרקעין ובלא שניתן להם רישיון כרייה. העותר 3 הוא מנהל השיווק של העותרת 2. בגין הפעלת המחצבה הועמדו העותרים לדין בעבירות של שימוש חורג לכרייה וכרייה ללא רישיון, הורשעו על פי הודאותיהם והוטלו עליהם קנסות. כן הוצא צו המורה לעותרים להפסיק את השימוש במחצבה. בעתירה מלינים העותרים על כך שבניגוד לאכיפת דיני הכרייה בעניינם, לא ננקטו כל הליכי אכיפה נגד מחצבת טוף נוספת הפועלת ללא היתר כדין, היא המחצבה המופעלת על ידי המשיבים 14-18 (להלן: מחצבת מרום גולן). במחדלם של המשיבים 1-13 לאכוף את דיני הכרייה נגד מחצבת מרום גולן, בד בבד עם פעולות האכיפה הנמרצות כלפי העותרים, יוצרים, כך נטען, אפליה פסולה של העותרים לעומת מחצבת מרום גולן. על כן ביקשו העותרים להורות למשיבים לאכוף את דיני הכרייה גם על מחצבת מרום גולן.
2. בתגובתם של המשיבים 1-6 ו-10-13 (להלן: המשיבים) לעתירה, נטען כי החל מחודש נובמבר 2003 ננקטו צעדי אכיפה שונים נגד מחצבת מרום גולן, ולאחר הגשת העתירה אף הוגשו לבית משפט השלום בבית שאן שני כתבי אישום כנגד מחצבת מרום גולן בגין ביצוע עבודות כרייה וחציבה ללא היתר. כן הוגשו בקשות למתן צווי הפסקה שיפוטיים לגבי העבודות המבוצעות ללא היתר כאמור (ראו: נספח מש/1 לתגובת המשיבים). לפיכך, כך טוענים המשיבים, נתייתרה העתירה ודינה להידחות. המשיבים הוסיפו וטענו כי פער הזמנים בין המועד שבו ננקטו פעולות האכיפה כלפי העותרים למועד שבו ננקטו פעולות האכיפה כלפי מחצבת מרום גולן, נובע מהיקפה רחב המימדים של תופעת הכרייה הבלתי חוקית ברחבי הארץ מחד גיסא, וממשאביה המצומצמים של יחידת המכרות הפועלת במשרד התשתיות הלאומיות מאידך גיסא, המחייבים קביעת סדר עדיפויות לאכיפת דיני הכרייה. בשלב הראשון, כך נטען על ידי המשיבים, הוחלט להתמקד באתרי כרייה שפעלו מאז הקמתם ללא היתר ובלא תוכנית מאושרת, ואילו כנגד אתרי כרייה שפעלו בעבר בהיתר או על פי תוכנית מתאר מאושרת לחציבה, הוחלט לפעול רק בשלב השני, ככל שהם פועלים ללא רישיון תקף לעת הזו. המחצבה שהפעילו העותרים נמנית עם הקבוצה הראשונה של אתרי הכרייה משום שמעולם לא ניתן לעותרים רישיון כרייה לגביה, בעוד אשר מחצבת מרום גולן נמנית עם הקבוצה השנייה, משום שפעלה בעבר ברישיון והיא מצויה בשטח המיועד לכרייה וחציבה. מדיניות אכיפה זו, מוסיפים המשיבים וטוענים, נובעת מכך שמחצבות שפעלו בעבר בהיתר, פועלות בדרך כלל בקרקע שיועדה לכרייה ועל כן, הנזק הנגרם על ידן קטן יותר מזה הנגרם על ידי מחצבות פיראטיות שמעולם לא קיבלו היתר ולא עמדו תחת פיקוח.
3. נוכח האמור בתגובת המשיבים התבקשו העותרים להודיע את עמדתם בכל הנוגע להמשך ההליכים בעתירה, וביום 8.3.2005 הודיעו כי הם מבקשים להתמיד בעתירה ולהעלות טענות בעניין מדיניות האכיפה שפורטה בתגובת המשיבים. עוד טענו העותרים כי מחצבת מרום גולן לא פעלה מעולם בהיתר ועל פי תוכנית מאושרת, ועל כן לא היה מקום לכל הבחנה בינה לבין המחצבה שהפעילו. העותרים בחרו שלא להתייחס בתגובתם לעובדה שבינתיים הוגשו נגד מחצבת מרום גולן כתבי אישום ובקשות לצווי הפסקה שיפוטיים.
4. לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובות לה ובהודעת העותרים, דעתי היא כי דין העתירה להידחות. הסעד שנתבקש על ידי העותרים התייחס להפעלת סמכויות האכיפה הנתונות בידי המשיבים לצורך הפסקת הכרייה הבלתי חוקית המבוצעת על ידי מחצבת מרום גולן (ראו: סעיפים 1-8 לעתירה). על כן, משעה שהחלו ננקטים צעדי אכיפה נגד מחצבת מרום גולן על דרך של הגשת כתבי אישום ובקשות לצווי הפסקה שיפוטיים, נתייתרה העתירה. בהודעתם טענו העותרים כי "המחלוקת העיקרית הינה האם היחס השונה לו זכו העותרים, והאבחנה שנעשתה בינם ובין מרום גולן, נעשו כדין או שמא המדובר בהפליה פסולה", ברם בירור מחלוקת זה לא התבקש כלל בעתירה גופה, וממילא הפך עתה – לאחר נקיטת ההליכים הפליליים נגד מחצבת מרום גולן – לתיאורטי גרידא.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ב ניסן תשס"ה (1.5.2005).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04116020_V03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il