מאור וקנין נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 116/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 116/13 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל המערער: מאור וקנין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' מרוז) מיום 25.11.2012 בת"פ 26480-05-11 תאריך הישיבה: י"א באב התשע"ג (18.7.2013) בשם המערער: עו"ד בועז קניג; עו"ד רוני יאיר בשם המשיבה: עו"ד אלונה ענבר בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ע' פוגלמן: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' מרוז) שבו נגזרו על המערער עונש מאסר בפועל של שבעה חודשים, בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך 15,000 ש"ח. תמצית העובדות וההליכים 1. המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של סיוע לביצוע עסקה שיש עימה מסירת החזקה בנשק, לפי סעיפים 144(ב2) ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כתב האישום המתוקן שבו הורשע המערער ייחס לו מעורבות בהובלת מטען חבלה מאולתר ופגז זיקוקים. לפי המתואר בכתב האישום, בחודש אפריל 2011 הוביל המערער ברכב מסוג מרצדס מסחרית שקית אדומה ובתוכה המטען והפגז, ומסר אותה לנאשם נוסף, אביב אבוטבול (להלן: אבוטבול). בתמורה, שילם אבוטבול לידי המערער 1,000 ש"ח. כל זאת, שעה שנאשם נוסף, סרגיי ורחובסקי (להלן: ורחובסקי), נע לסירוגין בין המרצדס המסחרית שבה נהג המערער לבין רכב אחר שאיתו הגיעו למקום הוא ואבוטבול, כשהוא בוחן את הנעשה סביב. 2. לאחר הרשעתו של המערער, הורה בית המשפט על הגשת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה) וכן על המצאת תסקיר של שירות המבחן בעניינו. הממונה מסר כי המערער אינו מתאים לביצוע עבודות שירות בשל חוות דעת של גורמי מודיעין, ונוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בחיי אדם. חוות דעת עדכנית שנתבקשה חזרה על עמדה זו. בתסקיר שירות המבחן שהוגש צוין כי אף שהמערער הקפיד להציג עצמו באורח חיובי, התגלו פערים וסתירות בדבריו ביחס לביצוע העבירה, שעוררו תהיות באשר לעמדתו לגבי העבירה וחומרתה; כי לא נוצרה אצלו הבנה ראשונית באשר לנסיבות הסתבכותו; וכי הוא נקט בעמדה קורבנית במטרה להרחיק עצמו מהמעשה. בנסיבות אלו לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של המערער, אלא המליץ על "ענישה מוחשית ומציבת גבולות ברורים להתנהגותו, במטרה לחדד עבורו את המחירים והבעייתיות באופן התנהלותו". עוד הוצגו מטעם המערער שתי חוות דעת מטעם עובדת סוציאלית שאליה פנה לטיפול. זו ציינה את מחויבותו ורצינותו של המערער בכל הנוגע להליך הטיפולי, וסברה כי עונש מאסר בפועל יפגע בהליך זה. משכך, המליצה העובדת הסוציאלית להסתפק בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות. 3. לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, גזר בית המשפט על המערער את העונשים שפורטו לעיל. הוטעם כי הגם שהמערער אינו העבריין העיקרי בפרשה, אין להקל ראש בחלקו במימוש הקשר לביצוע העברת הנשק. בצד השיקולים לקולה הביא בית המשפט בחשבון את הודאת המערער; את עברו הנקי; את החרטה והצער שהביע; ואת מאמציו להשתקם. לצד שיקולים אלה, עמד בית המשפט על הערות שירות המבחן וכן על עיקרון אחידות הענישה, המחייב הלימה לעונשיהם של נאשמים אחרים שהיו מעורבים בפרשה. בית המשפט ציין כי על ורחובסקי, שהורשע בעבירה זהה, הושתו 17 חודשי מאסר (אף שהוער כי הכף נוטה לחומרה בעניינו, בהינתן נסיבותיו האישיות השונות ומידת מעורבותו בביצוע העבירה). בית המשפט לא ראה לאמץ את חוות דעתה של העובדת הסוציאלית, משנמצא כי זו נגועה במגמתיות. נוכח כל אלה נפסק כי אין להסתפק בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, החורג במידה ניכרת ממתחם הענישה ההולם. 4. על גזר דין זה משיג המערער. בנימוקי הערעור ובדיון שנערך לפנינו טענו באי-כוחו של המערער כי שגה בית המשפט קמא שהחמיר עמו והשית עליו עונש של מאסר בפועל, חרף העובדה שהוא נעדר הרשעות קודמות; על אף שהודה והביע צער וחרטה על מעשיו; ואף ששיתף פעולה עם שירות המבחן. לדברי המערער, העונש שנגזר עליו סוטה ממדיניות הענישה המקובלת ואינו מביא בחשבון במידה מספקת את נסיבות ביצוע העבירה, שאינן מצויות במדרג הגבוה של עבירות הנשק; את חלקו המשני בפרשה; וכן את נסיבותיו האישיות. המערער הוסיף וביקש כי נורה על פריסת תשלום הקנס שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי. לבסוף קבל המערער על ההחלטה שלא לאפשר לו לעיין בפרפראזות הנוגעות למידע המודיעיני שהועבר לממונה, וכן על כך שנדחתה בקשתו להורות לממונה לערוך חוות דעת נוספת בעניינו, בנימוק שלפיו איחר את המועד המתאים להעלאת בקשות מסוג זה. על רקע סיכוייו להשתקם, ואף בהיעדר המלצה חיובית של שירות המבחן, טען המערער כי יש ליתן בעניינו עדיפות לאינטרס השיקומי. 5. באת-כוח המדינה סמכה ידיה על פסיקת בית המשפט המחוזי. לטענתה, אף שהמערער אינו העבריין העיקרי בפרשה זו, אין להמעיט מחומרת העבירה שביצע, שבגדרה נטל חלק בהסעת נשק בין גורמים עבריינים במרצדס מסחרית, שתרמה להסוואת ההובלה; ובתמורה לתשלום. נטען כי הקנס שהושת על המערער טרם שולם, וכי הדבר מצביע על כך שלא נטל אחריות למעשיו. משכך, ביקשה באת-כוח המדינה ליתן ביטוי להמלצת שירות המבחן, ולהטיל על המערער ענישה מחמירה המעדיפה את האינטרס ההרתעתי. בשולי הדברים נטען כי אין לשנות מההחלטה שלא לאפשר לבא-כוחו של המערער לעיין בפרפראזות הנוגעות למידע המודיעיני שעליו נסמך הממונה, שכן – כפי שקבע בית המשפט קמא – הבקשה הועלתה באיחור. להשלמת התמונה יצוין כי עונש המאסר שהושת על המערער עוכב בהסכמה עד למתן פסק הדין בערעור, בהחלטה מיום 7.1.2013 (השופט צ' זילברטל). דיון והכרעה 6. לאחר שבחנו את גזר הדין של בית המשפט קמא ואת הודעת הערעור, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 7. המערער הורשע, על-פי הודאתו, בסיוע לביצוע עבירת נשק. בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הנשק השונות, שהן עבירות המסכנות את שלומו ובטחונו של הציבור (ראו, בין רבים: ע"פ 4450/11 עספור נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (8.2.2012) (להלן: עניין עספור); ע"פ 3401/11 שלאעטה נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (10.1.2012)). חומרתן של עבירות נשק אינה מסתכמת רק במה שאירע בפועל, אלא גם במה שעלול היה להתרחש – קרי: בסיכון הפוטנציאלי שהיה טמון בהתנהגות (ע"פ 2057/12 תבל נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (4.6.2012)). אין צריך להכביר מילים על הסיכון הרב שנשקף מהנשק שהועבר בפרשה שבגינה הועמד לדין המערער – מטען חבלה ופגז זיקוקים – ועל כוחו להמית אדם. הובלת נשק מסוג זה בצהריי היום, ברחובה של עיר, אינה עניין של מה בכך. זהו נשק אשר "עלול להגיע לידיים עוינות או לידיים עברייניות. אלה גם אלה אינם מהססים לעשות בו שימוש, ואת מחירה של תופעה זו שילמו לא מעט אזרחים תמימים בחייהם" (ע"פ 1041/07 מדינת ישראל נ' מובדא, פסקה 3 (27.3.2007); ראו גם דבריי לאחרונה בע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (18.7.2013)). בכגון דא נדרשת, אפוא, ענישה מרתיעה. 8. אכן, חלקו של המערער בפרשה לא היה מרכזי, והתמצה בהובלת השקית שכללה את הנשק האמור. מידת מעורבותו של המערער בפרשה, עברו הנקי, מאמציו להשתקם באמצעים טיפוליים והחרטה שהביע – כל אלה הובאו בחשבון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. ברם, בשים לב לחומרת העבירה; לעמדת שירות המבחן כפי שהובאה בפני בית המשפט המחוזי, שלפיה יש צורך בענישה מוחשית בעניינו של המערער; לתסקיר המשלים שהוגש בבית משפט זה, ממנו עולה כי גם כיום נעדר המערער יכולת התבוננות פנימית לעניין נסיבות הסתבכותו, וכי אין מקום בעת הזו לטיפול במסגרת שירות המבחן; לעונשים שהוטלו על הנאשמים האחרים בפרשה, הכוללים תקופות מאסר ממושכות; לעונש שהוטל על הנאשם ורחובסקי, שהורשע בעבירה זהה לזו שבה הורשע המערער, ושעליו נגזרו כאמור 17 חודשי מאסר – אין לומר כי העונש שהושת על המערער נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת ערעור בחומרת העונש שהטילה הערכאה הדיונית, היינו: אותם מקרים שבהם ניכרת סטייה ברורה ממתחם הענישה ההולם (ע"פ 8526/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (11.3.2013)). כך, ביתר שאת נוכח מגמת ההחמרה הניכרת לאחרונה בעונשי המאסר הנגזרים על נאשמים בעבירות נשק (עניין עספור, שם). 9. לא ראינו להתערב גם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להיעתר לבקשת הסנגור לאפשר לו לקבל לידיו פרפראזות הנוגעות למידע שעליו נשענה חוות דעתו של הממונה. בקשה זו הועלתה באיחור ניכר, אשר לא הובא לו כל טעם מוצדק. ממילא, בגזר הדין בעניינו של המערער הבהיר בית המשפט קמא כי אף אם הייתה מונחת לפניו חוות דעת חיובית מטעם הממונה – לא הייתה משתנה תוצאת גזר הדין, שכן העונש שהושת על המערער הוא העונש ההולם את נסיבות המקרה. אף אנו סבורים כך. עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל אינו מצוי ברף הגבוה של הענישה בעבירות נשק, ולא מצאנו כי הוא מצדיק את התערבותנו. 10. לבסוף, לעניין פריסת תשלום הקנס שהוטל על המערער בבית המשפט המחוזי, הרי שהכתובת המתאימה לכך היא המרכז לגביית קנסות, שביכולתו לבדוק את נתוני המערער (סעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995; ע"פ 7927/11 יעקב נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (1.11.2012); ע"פ 6452/09 עלי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (22.7.2010)). מובן שאין בדברים אלה משום נקיטת עמדה לגופה של בקשה מסוג זה, ככל שתוגש. סוף דבר 11. התוצאה היא אפוא שהערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 18.8.2013 עד השעה 10:00 בבית סוהר "הדרים" או על-פי החלטה אחרת של שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, ‏כ"ד באב התשע"ג (‏31.7.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13001160_M09.doc כב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il