דניאל עובדיה נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 116/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 116/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. דניאל עובדיה 2. אולסיה לים נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד ולאדימיר מיסיוק בשם המשיב: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עתירה זו מופנית כנגד החלטת המשיב שלא להאריך לעותרת 2 את תוקף אשרת שהייתה בישראל. במסגרת העתירה התבקש צו ביניים האוסר לנקוט נגד העותרת הליכי משמורת והרחקה מן הארץ עד להכרעה בעתירה. 2. העותר 1 הוא יהודי אזרח ישראל, המבקש להינשא לעותרת 2, לא-יהודיה, ואזרחית אוזבקיסטן. העותרת נכנסה לארץ, יחד עם בנה, ביום 22.7.07, באשרת תייר. לטענת העותרים, ברצונם לפעול על-פי נוהל מס' 5.2.0008 של משרד הפנים, המאפשר יציאת בני הזוג יחד לחו"ל כדי להינשא, ואת שובם ארצה לשם החלת הליך מדורג למתן מעמד לעותרת. 3. בחודש אוקטובר 2007 הגישה העותרת בקשה להארכת תוקף אשרת שהיה, וכן ביקשה אשרת כניסה חוזרת לשם יציאה לעריכת נישואין בחו"ל. ביום 23.12.07 התקבלה תשובת המשיב, כי הבקשה נדחית, תוך שהעותרת מתבקשת לעזוב את הארץ תוך שבועיים. מכאן העתירה. 4. בין היתר טוענים העותרים, כי לבית משפט זה סמכות לדון בעתירתם, משום שאף כי החלטת המשיב, נשוא העתירה, היא החלטה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל), הרי שזו ניתנה אגב הליך התאזרחות, שהסמכות לדון בו נתון לבית המשפט הגבוה לצדק. עוד נטען, כי קיומם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, לא גורע מסמכותו של בית משפט זה. בתשובה שהגישו העותרים לתגובת המדינה הוסיפו, כי החל ביום 2.3.08 ייכנס לתוקף תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), לפיו, החלטות הנוגעות להתאזרחות בני זוג ייכנסו לגדר סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים. שינוי זה מלמד, אליבא דעותרים, כי נכון למועד הגשת תשובתם, עניינם איננו נתון לסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, וכי נדרש תיקון בחוק כדי לשנות זאת. 5. המדינה מצדה טוענת, כי דין העתירה להידחות על הסף; ההחלטה אותה תוקפים העותרים היא החלטה על סירוב להאריך אשרת שהייה, שהתקבלה לפי חוק הכניסה לישראל. הסמכות לדון בעתירה שעניינה החלטה כזו נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. עוד נטען, כי העותרים אינם בני זוג נשואים, ועל כן טרם בשלה העת לדון בשאלה אם חל בעניינם סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, העוסק בהתאזרחות של בעל ואישה. 6. דין העתירה להידחות על הסף, מפאת קיומו של סעד חלופי. על-פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, לבית המשפט האמור סמכות עניינית לדון בעתירות נגד החלטות של רשות, בעניינים המנויים בתוספת הראשונה. בין עניינים אלה, נזכרת החלטה של רשות לפי חוק הכניסה לישראל (סעיף 12 לתוספת). החלטת המשיב, שלא להאריך את תוקף אשרת השהייה של העותרת בארץ, היא החלטה שניתנה לפי חוק הכניסה לישראל, ועל כן, יש לעתור כנגדה לבית המשפט לעניינים מינהליים. אף אם בכוונת העותרים לפתוח בעתיד בהליך של מתן מעמד לעותרת, אין בכוונה זו כדי להפוך את החלטתו הנוכחית של המשיב להחלטה שניתנה אגב הליך התאזרחות. אוסיף, כי לנוכח סיווגה האמור של החלטת המשיב כהחלטה שניתנה לפי חוק הכניסה לישראל, התיקון הנזכר שהוכנס בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, איננו משפיע על עתירה זו ועל סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בה. 7. נמצא אם כן, כי בידי העותרים סעד חלופי של עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים (ראו למשל: בג"צ 6555/06 עאצי נ' שר הפנים (לא פורסם, 16.11.06); בג"צ 10695/06 קופילנקו נ' שר הפנים (לא פורסם, 6.5.07); בג"צ 10784/06 טולדנו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.5.07)). משכך, העתירה נדחית על הסף. ממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. ניתן היום, כ"ג באדר ב' תשס"ח (30.3.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08001160_R03.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il