איתן אריאל נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 11590/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 11590/04 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' עדיאל המערער: איתן אריאל נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. עמית כהן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 40269/03 שניתן ביום 7.11.04 על ידי כבוד השופט ד' רוזן תאריך הישיבה: י"ז באדר ב' תשס"ה (28.3.05) בשם המערער: עו"ד שגיב בר שלום; עו"ד מנחם רובינשטיין בשם המשיבה 1: עו"ד נעמי כץ פסק-דין השופט י' עדיאל: ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ביחד עם עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(א)(1) לחוק וכן בעבירה של איומים ועונשו נגזר ל-33 חודשי מאסר, מהם 21 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי. כן הופעל נגד המערער עונש מאסר מותנה של 8 חודשים, מהם 3 חודשים במצטבר והיתר בחופף. בנוסף הוטל על המערער קנס בסכום של 500 ש"ח. בהכרעת הדין נקבע, שהמערער תקף את המתלונן ודקר אותו בסכין וזאת בעקבות מריבה שפרצה ביניהם במהלכה הוחלפו מהלומות בין המעורבים. בית המשפט המחוזי ביסס את ההרשעה על עדויותיהם של המתלונן, שני אחיו וכן על הודעתו במשטרה של אדם נוסף שהתקבלה כראיה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. לפי אותן עדויות המערער תקף את המתלונן ודקר אותו לאחר שזה כבר נפל ארצה. טענתו המרכזית של הסנגור המלומד היא שעדי התביעה לא היו עדים אובייקטיביים ועדויותיהם לוקות בסתירות ובאי התאמות רבות. בית המשפט המחוזי היה ער לכך שעדי התביעה אינם עדים אובייקטיביים, אלא, כלשונו, עדים שהם "צהובים ומרים" למערער. בית המשפט המחוזי היה ער גם לכך שהמתלונן אינו טלית שכולה תכלת, כי הוא עצמו פרץ לזירת האירוע כשבידו פטיש שמשקלו 5 ק"ג בעזרתו תקף את אחד המעורבים בקטטה וכי מדובר באדם ש"קו האמת אינו בבחינת קו גבול עבורו שלא ניתן לסטות ממנו בשעת רצון וצורך". כמו כן, היה בית המשפט מודע לסתירות שונות שנמצאו בדברי המתלונן ולשקרים שמסר בהודעותיו במשטרה ואף בעדותו בבית המשפט. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל, באופן בסיסי, את עדויותיהם של המתלונן ואחיו. הטעם העיקרי לכך היה כי בית המשפט לא שוכנע שלאלו היה מניע לטפול את אשמת הדקירה דווקא על המערער, ולחלץ את הדוקר האמיתי, אם הדקירה, כטענת המערער, לא בוצעה על ידו אלא על ידי אחר. על רקע זה, מסקנתו של בית המשפט המחוזי הייתה, כי בני משפחת כהן (המתלונן) העידו נגד המערער, מפני שהוא לדידם הדוקר, ולא אחר. בית המשפט דחה את טענת המערער, כי המתלונן ואחיו רקמו נגדו עלילה, גם משום שגרסאותיהם לא היו זהות וניכר בהן שלא נועדו לטפול על המערער אשמת שווא. בית המשפט קמא סמך הכרעתו גם על הודעתו במשטרה של קרוב משפחה של המערער, רענן כהן, שהתקבלה לפי סעיף 10א. בעדותו בבית המשפט עד זה אמנם חזר בו מדבריו במשטרה. אולם, בית המשפט המחוזי התרשם כי עד זה העיד במגמה לסייע למערער, והעדיף את דבריו בהודעתו במשטרה על פני עדותו בבית המשפט. בסיכום, קבע בית המשפט קמא, שעדותו של המתלונן, למרות חולשותיה, עדיפה על עדות המערער ובכוחה לגבש יסודות העבירות המיוחסות למערער. בא כוח המערער העלה בפנינו שורה ארוכה של טענות נגד פסק הדין. בטיעוניו הוא ביקש להראות, כי עדותו של המתלונן ואחיו לא הייתה ראויה לאימון וכי לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יבסס על ראיות אלו את ההרשעה. נתנו דעתנו על טענות אלו של בא כוח המערער, הן בכתב והן בעל-פה, אך לא מצאנו שיש בהן להקים עילה להתערב בפסק הדין. בית המשפט המחוזי, היה רשאי לבסס את ממצאיו על עדויות עדי התביעה ולהעדיפם על פני עדותו של המתלונן, הוא נימק היטב את הטעמים שהביאוהו למסקנותיו, ולא מצאנו שבהכרעת הדין נפלה טעות המצדיקה התערבותנו. לעניין העונש, טענתו העיקרית של בא כוח המערער הייתה, כי קיים פער בלתי סביר בין העונש שהוטל על המתלונן, של 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות לבין עונשו של המערער, שהועמד, כאמור, על 21 חודשי מאסר בפועל. גם כאן בית המשפט קמא היה ער לעונש שנגזר על המתלונן, ואף ציין כי עונש מתון זה, בהכרח, משליך על עונשו של המערער. עם זאת, בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את עברו הפלילי של המערער ובהתחשב בכלל הנסיבות, בכלל זה בשיקול "שדקירת אדם [תהיינה הנסיבות אשר תהיינה], "הינה תמיד מעשה קשה ומזוויע", גזר את עונשו של המערער כפי שגזר. בהתחשב בחומרת העבירה ובהרשעותיו הקודמות של המערער, לא מצאנו עילה להתערב בגזר הדין גם בעניין העונש. התוצאה היא שהערעור נדחה הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש. ניתן היום, י"ז באדר ב' תשס"ה (28.3.2005). המישנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04115900_I10.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il