פלוני נ. מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב י

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1159/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אביגדור יואל בשם המשיבה: עו"ד ענת סגל פסק-דין השופט נ' סולברג: ברחוב מורדי הגטאות 19 בתל אביב, ניצב לו מבנה בן 2 קומות. ביום 2.9.2021, הוציאה המשיבה – הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו – צו הריסה מינהלי מספר 2021-1540, מכוח הוראת סעיף 221(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לגבי "תוספת בניה חדשה העשויה קונסטרוקציה עץ וחומרים שונים". התוספת האמורה נבנתה ללא היתר, בקומת הגג של המבנה, בשטח של כ-35 מ"ר. ביום 11.10.2021, פנה בעל הנכס, גיל אברהם גנים, לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, וביקש להורות על ביטול צו ההריסה. לחלופין ביקש גיל, להקפיא את מימוש הצו, עד לאחר מיצוי הליכי הכשרה (בב"נ 22449-10-21). בבקשה נטען, כי החל משנת 1997, מתגוררת במבנה גרושתו של גיל, יחד עם 2 ילדיהם המשותפים. עוד נטען, כי בשנת 2020 נבנתה תוספת הבנייה בקומת הגג, באמצעות "סגירת דופנים של פרגולת עץ קיימת על ידי לוחות גבס למבנה קיים בעל רצפת בטון, גג ועמודים". בניה זו, כך נטען, נעשתה בתום לב, "לטובת בנם הבכור אשר עבר לגור בדירה יחד עם בת זוגו ושני ילדיה הקטינים לאחר שנקלעו לקשיים כלכליים". לטענת גיל, מרגע שהתברר כי התוספת טעונה היתר בניה, פנו גיל וגרושתו למספר אדריכלים, כדי לבחון כיצד ניתן להכשיר בדיעבד את התוספת הבלתי-חוקית. ביום 8.12.2021, דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשת הביטול, אך הורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה, עד יום 8.5.2022. זאת, כדי שלא "להותיר את בני המשפחה ללא קורת גג [...] בתקופה זו של תחילת החורף". בהתקרב מועד פקיעת תוקף עיכוב הביצוע, פנה גיל בבקשה להותיר את עיכוב הביצוע על כנו, למשך תקופה נוספת, וזה הוארך עד יום 12.7.2022. בהמשך, נדחתה בקשה נוספת שהגיש גיל, לעיכוב ביצוע הצו, ובעקבות החלטה זו, פנה גיל בערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עתפ"ב 66259-06-22). ביום 7.7.2022 התקיים דיון בערעור, ובמהלכו התברר כי גיל פנה במקביל גם לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעתירה מינהלית (עת"מ 66434-06-22), כשבין היתר, גם בגדרה ביקש להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה, עד להכרעה בעתירה המינהלית. נוכח זאת, הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, על מחיקת הערעור, תוך עיכוב ביצוע הצו, עד יום 15.8.2022. ביום 24.11.2022, התקיים דיון בעתירה המינהלית, ובסופו ניתן תוקף להסכמת הצדדים, כי העתירה תידחה, תוך עיכוב ביצוע צו ההריסה, עד יום 1.1.2023. ביום 9.2.2023 הוגשה העתירה שלפנינו, על-ידי כלתו של גיל, אדל פרץ, ועל-ידי נכדיו, ילדיה הקטינים של אדל – האחד בן שנה וחצי והשני בן מספר שבועות בודדים. בעתירה נטען, כי החלטת המשיבה חורגת ממתחם הסבירות ואינה מידתית, משני טעמים: האחד, משלא הועמד לרשות העותרים מקום מגורים חלופי, טרם הוּצא צו ההריסה; השני – משום שהיה על המשיבה לבחור בחלופה של הטלת קנס מינהלי, חלף הריסה. במסגרת העתירה, התבקש גם צו ביניים, לעיכוב ביצוע ההריסה, עד לאחר העמדת מקום מגורים חלופי לעותרים. המשיבה מנגד, סבורה כי דין העתירה להידחות; הן על הסף הן לגופה. תחילה, נטען כי צו ההריסה אוּשר לביצוע, בהסכמת גיל, בעל הנכס, על-ידי שלוש ערכאות שיפוטיות שונות. במסגרת ההליך שנוהל בבית המשפט לעניינים מקומיים; במסגרת הליך הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי; ולבסוף, במסגרת בירור העתירה המינהלית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. המשיבה טוענת, כי רק עתה, משהתחוור לעותרים כי קביעות אלה הפכו חלוטות, הוגשה העתירה דנן, תוך שימוש ציני ב"עותרים אחרים", על מנת לעקוף את הליכי הערעור הקבועים בחוק. אשר לטענת העותרים, לגבי העמדת חלופה ראויה למגוריהם, נטען כי אין זה מתפקידה של המשיבה להעמיד לעותרים מקום מגורים חלופי, בנסיבות של בנייה בלתי-חוקית. מעבר לכך נטען, כי המשיבה כופרת בטענה שהעותרים יוותרו כביכול ללא קורת גג, באשר צו ההריסה מוסב על 35 מ"ר בלבד, שנבנו בניגוד לחוק, ללא היתר כדין, על-גבי מבנה המשתרע על-פני 2 קומות. אשר לטענה כי היה על המשיבה להטיל קנסות מינהליים חלף הוצאת צו הריסה, נטען כי מדובר בדרישה "תמוהה, שכן צו הקנס המנהלי אינו מהווה פטור מהריסה". לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הערכאות הדיוניות (בג"ץ 1495/23 אלג'ול נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (21.2.2023); בג"ץ 2403/15 אלזיאדנה נ' מדינת ישראל – הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, פסקה 7 (8.6.2015)). כטענת המשיבה, צו ההריסה המינהלי נדון זה מכבר, במסגרת שני הליכים משפטיים, שבשניהם נתן גיל – בעל הנכס – את הסכמתו לביצוע הצו, בכפוף לעיכוב ההריסה למשך זמן קצוב, וזאת, לטענתו, כדי למצות את ניסיונות ההכשרה של תוספת הבניה. בנקודת הזמן הנוכחית, החלטות אלה הפכו חלוטות; הניסיונות להכשיר את הבנייה, ככל שניתן להבין מהעתירה ומהתגובה לה, לא צלחו, מצויים בשלבים בוסריים בלבד; ומועד עיכוב ביצוע ההריסה – אף הוא חלף. בנסיבות אלה, לא ניתן לדחות את הקץ באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה, ואף לא ניתן לבוא בטרוניה למשיבה, שנראה כי פעלה לאורך הדרך לפנים משורת הדין, והסכימה כמה וכמה פעמים, לעיכוב ביצוע צו ההריסה, על מנת לאפשר לבעל הנכס לפעול באפיק ההכשרה התכנוני. בהינתן האמור, כלל לא היה מקום להגיש את העתירה דנן, שאינה אלא ניסיון לעקוף את ההליכים המשפטיים שנוהלו בערכאות הדיוניות. הגשת העתירה על ידי 'עותרים אחרים' המתגוררים בנכס – כאשר בעל הנכס, שיזם עד כה את ההליכים לביטול צו ההריסה, 'מסתתר' כביכול מאחוריהם – אינה מעלה ולא מורידה, שכן התכלית היא אותה תכלית – ביטול צו ההריסה, ולמצער עיכוב ביצוע הצו, עד לאחר הסדרת הבנייה הבלתי-חוקית. על כן, משבית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על הערכאות הדיוניות, ובהינתן התנהלות העותרים, העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט – סבורני כי קמה הצדקה להורות על דחיית העתירה על הסף. למעלה מן הצורך אציין, כי איני רואה מקום להידרש לטענת העותרים, בדבר הצורך בהסדרת מקום מגורים חלופי, משאלה לא הבהירו מהו המקור הנורמטיבי לזכאותם הנטענת, ואף לא הוכיחו כי יוותרו ללא קורת גג, ככל שצו ההריסה ימומש (ראו: תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984). אציין עוד, כי טענות העותרים לגבי העדר קורת גג מעוררות תמיהה, שכן מדובר בתוספת קטנה יחסית, 35 מ"ר בלבד, בעוד שהדירה העיקרית משתרעת על-פני 2 קומות. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת על הסף, ועמה גם הבקשה למתן צו ביניים. בנסיבות העניין, יִשאו העותרים בהוצאות המשיבה, בסך של 2,500 ₪. סכום זה נקבע על הצד הנמוך, הרבה לפנים משורת הדין. ניתן היום, ‏י"ב באדר התשפ"ג (‏5.3.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23011590_O02.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1