הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. הכשרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה בתיק רע"א 1159/18 בבית המשפט העליון רע"א 1159/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ 3. מוטי מסקלצ'י סוכנות לביטוח (2009) בע"מ 4. עיריית ירושלים נ ג ד המשיבים: 1. הכשרה חברה לביטוח בע"מ 2. רוטנברג יצחק שלמה ו-19 אח' 21. אדרת אהוד כץ סוכנות לביטוח בע"מ 22. עלי אבו טיר 23. חברת אעמאר להנדסה בע"מ 25. יצחק קיל 26. חברת סנקא הנדסה לבניין בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.1.2018 בת.א. 11011-10-13 שניתנה על ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקשות: עו"ד גיל עטר; עו"ד שי כהן; עו"ד מוטי אסרף; עו"ד מיכל פלדמן; עו"ד דרור פרידנרייך; עו"ד יובל ראובינוף; עו"ד אליעד גדות בשם המשיבה 1: עו"ד הדס שרגאי; עו"ד פיראס מלחם בשם המשיבים 2-20: עו"ד רוני כהן פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רון) בת"א 11011-10-13 מיום 9.1.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשות להארכת מועד להגשת הודעות צד ג'. רקע 2. בבסיסו של ההליך, אירוע התמוטטות במבנה ברחוב תחכמוני בירושלים. המשיבים 2–20, הטוענים לנזקים שארעו להם עקב ההתמוטטות, הגישו תביעה נגד כמה גורמים: מהנדס הבניין, יצחק קיל; חברת סנקא הנדסה לבניין בע"מ, בניהולו של קיל, ששימשה כמפקחת על הבנייה (להלן: סנקא); נגד ארבע המבקשות; ונגד גורמים נוספים. התביעה הוגשה בשלהי שנת 2013, והועמדה על סך כולל של כ-17,000,000 ₪. 3. עם הגשת כתבי ההגנה, הגישו המבקשות 1–3 הודעות לצדדים שלישיים, שהופנו כלפי קיל וכלפי סנקא; קיל וסנקא, מצדם, הגישו אף הם הודעות לצדדים שלישיים, ובין היתר למשיבה 1, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: הכשרה), בטענה שביטחה את חבותם הנטענת. 4. בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 18.2.2016, ביקש בא כוחם של קיל וסנקא להשתחרר מייצוג. הבקשה הוגשה משום שקיל 'נעלם', סנקא אינה פעילה עוד, ומאמציו של עורך הדין לאתר את קיל ולזמנו לדיון – עלו בתוהו. בית המשפט נעתר לבקשת עורך הדין. 5. ביום 2.1.2017, לאחר שהתקיימו הליכי גילוי מסמכים, התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת. בישיבה זו עלתה הטענה, כי לאור העלמותו של קיל, חלק מן המבקשות מעוניינות להגיש הודעת צד ג' מטעמן כלפי הכשרה, אשר כזכור לפי טענתו של קיל ביטחה אותו בקשר לאירוע. באותה ישיבה החליטו הצדדים לפנות להליך גישור. בהחלטת בית המשפט באותו יום צוין כי 'כל עוד מתנהל הליך גישור, לא יוגשו על ידי הצדדים בקשות לבית המשפט ובית המשפט לא יראה בכך ויתור על כל טענה בשל כך שלא הוגשה במהלך הגישור'. 6. הליך הגישור הסתיים ללא תוצאות, וביום 17.10.2017 הגישו התובעים בתיק הודעה על כך לבית המשפט. בתגובה להודעה זו ציינו המבקשות 1–2 כי לנוכח כישלון הליך הגישור, הן מגישות במקביל בקשות לתיקון ההודעות לצדדים שלישיים, בדרך של צירוף הכשרה להודעות אלו. גם המבקשת 3 הגישה בקשה דומה. 7. ביום 4.1.2018 התקיים קדם משפט נוסף, אשר במסגרתו נדונו גם הבקשות הנ"ל לתיקון ההודעות לצדדים שלישיים. ביום 9.1.2018 ניתנה החלטת בית המשפט אשר דחתה את הבקשות. החלטת בית המשפט המחוזי 8. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו שההליך בָּשֵל לקביעת דיוני הוכחות. בנסיבות אלו, כך נקבע, אין הצדקה להעתר לבקשות. בית המשפט היה ער לכך שהבקשה מופנית כלפי צד המצוי בהליך כבר עתה, וכן להחלטת המותב הקודם שדן בהליך, שלפיה יש להשהות הגשת בקשות כגון דא עד לסיום הליך הגישור. למרות שיקולים אלו, סבר בית המשפט המחוזי כי יש לדחות את הבקשות. 9. בית המשפט קבע כי הנימוק להגשת הבקשות, העלמותו של קיל, אינו מצדיק להעתר להן. ככל שהיתה בידי המבקשות עילה למשלוח הודעת צד ג' להכשרה, היה עליהן לעשות כן במועד, ללא קשר להעלמותו של בעל דין כזה או אחר. מנגד, יש חשש שקבלת הבקשות תוביל ל'תקיעת' ההליך לפרק זמן ארוך. בית המשפט הוסיף שאף אם היה דן בבקשות בטרם הפנייה להליך גישור, הוא לא היה נעתר להן. הודעת צד ג' צריכה להיות מוגשת עם הגשת כתב הגנה, ולאחר מכן נדרש אישור בית המשפט; הבקשות דנן הוגשו כמה שנים מאז הוגשו כתבי ההגנה, כך שנדרש נימוק כבד משקל על מנת להצדיק זאת. נימוק כזה אינו בנמצא. 10. בית המשפט ציין עוד, כי צירוף צד שלישי נוסף יחייב מתן אפשרות למיצוי הזכויות הדיוניות העומדות לבעל הדין: הגשת כתב הגנה, הליכים מקדמיים בחזיתות חדשות שייפתחו, ואף יתכנו בקשות לעדכון תצהירים שכבר הוגשו. העובדה שמדובר בבעל דין המצוי בהליך, אינה מאיינת את העיכוב הכרוך בכל אלו. על יסוד האמור נדחו הבקשות. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי. טיעוני הצדדים 11. המבקשות טוענות כי הצורך בתיקון ההודעות שהוגשו נולד לאחר העלמותו של קיל. עד אז, למבקשות היה בעל דין יריב, וביטוחו לא היה בידיעתן או מעניינן; ברם, כעת – לאחר שקיל נעלם, ולאחר שנחשפו מסמכים רלבנטיים בקשר לביטוחו בשלב גילוי המסמכים – נוצר צורך לצרף את חברת הביטוח שלו, הכשרה, להודעות שהגישו המבקשות, על מנת שתיווצר יריבות ישירה ביניהן. לפיכך, צירופה של הכשרה, המצויה בלאו הכי בהליך, נחוץ ורלבנטי להכרעה במלוא השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. חבותם של קיל וסנקא תעלה לדיון במסגרת ההליך, כך גם שאלת הכיסוי הביטוחי של הכשרה כלפיהם – שכן קיל וסנקא עצמם הגישו הודעות צד' ג בעניין. המשמעות היא, שהתיקון המבוקש אינו משנה או מרחיב את יריעת המחלוקת, ואין בו כדי לסרבל את ההליך יתר על המידה. בהקשר זה עמדו המבקשות על כך שטרם החל שלב ההוכחות (דיונים נקבעו לחודש אוקטובר 2018), וניתן לקבוע הוראות שתאפשרנה לשמור על זכויותיה הדיוניות של הכשרה מבלי לפגוע בקידומו של ההליך. חששו של בית המשפט מעיכוב ומסרבול הוא תיאורטי בלבד, בנסיבות הקיימות. 12. עוד נטען, כי בחשבון כולל החלטת בית המשפט היא זו שתביא לסרבול. זאת משום שההחלטה תחייב כל אחת מן המבקשות 1–3 להגיש, בסיומו של ההליך, תביעה ביטוחית נוספת נגד הכשרה. באשר לקביעת בית המשפט כי עילת ההודעה לא התגבשה עם העלמותו של קיל, נטען שמטרת ההודעה היא ליצור יריבות ישירה בין המבקשות לבין הכשרה, בשים לב לכך שקיל עצמו נעדר מן הדיון; מכיוון שקיל הגיש הודעת צד ג' נגד הכשרה, הרי שחזית המחלוקת כבר נקבעה, ואין לראות את הבקשות כניסיון להרחיב את היריעה באמצעות עילת תביעה חדשה. עוד נטען כי לא היה צריך להכריע בבקשה לפי התקנות החלות על בקשה להגשת הודעה לצד שלישי, כי אם לפי התקנות החלות על בקשות לתיקון כתבי טענות. בנוסף, צוין כי במהלך הדיון לא הביעו המשיבים 2–20 התנגדות להגשת ההודעה; כי בבחינת הזמן שחלף התעלם בית המשפט מהליכי גילוי המסמכים שהיו נחוצים לצורך הגשת הבקשות; וכי אין יסוד לטענה שהבקשות הוגשו בשיהוי. 13. לבקשת רשות הערעור השיבו המשיבים 2–20, הם התובעים בתיק, וכן הכשרה. המשיבים 2–20 מתנגדים לבקשה. לעמדתם, קבלת הבקשה תוביל להארכת ההתדיינות ללא צורך ואף תביא בהכרח לדחיית דיוני ההוכחות, זאת מבלי שניתן נימוק מספק לעיתוי הגשת הבקשות לבית המשפט המחוזי. אף לגישת המבקשות, שלפיה העלמותו של קיל ומסמכים שנתגלו הם שהובילו לבקשות שהגישו – הרי שגילוי המסמכים הסתיים בחודש יולי 2016, ורק לאחר חצי שנה העירו המבקשות בדיון על אודות כוונתן להגיש את הבקשות לתיקון ההודעות לצדדים שלישיים. בסופו של דבר הוגשו הבקשות כארבע שנים לאחר שהוגשה התביעה, הדבר יוביל לעיכובים נוספים ולהמשך הפגיעה בתובעים שלהם נגרמו נזקים כבדים. מאידך גיסא, למבקשות לא יגרם נזק ממשי, מפני שאם ידרש הן תוכלנה להגיש תביעה מאוחדת נפרדת נגד הכשרה בעתיד. 14. אף לעמדת הכשרה יש לדחות את הבקשה. ראשית, נטען כי ענייננו בא בגדרי סעיף 1(2) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט), שלפיו לא תינתן רשות לערער על "החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק". חרף ניסוח הבקשה כבקשה לתיקון כתבי טענות, במהותה מדובר בבקשה להאריך את המועד הקבוע לצורך הגשת הודעת צד ג', ואין אפשרות ליתן רשות ערעור בכגון דא. 15. לגופו של עניין, נטען כי הבקשות הוגשו בשיהוי ניכר; עילת התביעה נגד הכשרה אף התיישנה עד למועד שבו הוגשו הבקשות. טענת המבקשות לפיה העלמותו של קיל והליכי גילוי המסמכים הם שעיכבו את הגשת הבקשות, אין לה על מה שתסמוך. הבקשה לשחרור בא כוחו של קיל מייצוג עלתה כבר בדיון שהתקיים ביום 27.1.2016, ומאז היה על המבקשות לפעול לצירופה של הכשרה להודעות שהגישה לצדדים שלישיים. הכשרה מדגישה כי באותה עת אמנם התקיים הליך גישור קודם, אולם לא ניתנה החלטה כלשהי בדבר עיכוב ההליכים לתקופת אותו גישור. בישיבה שהתקיימה ביום 2.1.2017 הנושא אמנם הועלה, אך אגב אורחא בלבד. המסמכים שהתקבלו במסגרת גילוי המסמכים הם חסרי משמעות, לטענת הכשרה, בכל הנוגע לשאלת צירופה כבעלת דין ישירה מול המבקשות. 16. הכשרה מוסיפה וטוענת כי אל מול הרציונל של ייעול הדיון המונח בבסיס האפשרות לשלוח הודעת צד ג', יש להציב את הרציונל המגביל אפשרות זו בזמן מתוחם. בית המשפט שקל את השיקולים הללו זה לעומת זה, והגיע למסקנה כי הפגיעה בזכויותיה הדיוניות של הכשרה גוברת על החשיבות שבניהול הליך יעיל ומרוכז. אין עילה להתערב במסקנה זו. 17. באשר לפגיעה בזכויותיה, טוענת הכשרה כי אין לקבל את הטענה שלפיה נוכחותה בהליך כעת מצמצמת את הפגיעה שתיגרם לה. לטענת הכשרה, בעת הזו היא צד בחזית נקודתית בלבד, הנוגעת אך ורק לטענות ביחס לכיסוי הביטוחי מצד קיל וסנקא, ותו לא. הכשרה מוסיפה ומציינת כי היא שוקלת אפשרות לבקש לסלק את הודעתם של קיל וסנקא נגדה על הסף בהעדר יריבות, משום שנראה שהללו זנחו את ההודעה ולא הגישו ראיות בקשר לכך. מכיוון שכך, התיקון ירחיב את יריעת המחלוקת מעבר למצב הנוכחי, באופן שיוביל לפגיעה בזכויותיה הדיוניות של הכשרה. טענת המבקשות שלפיה אין צפי להליכים מקדמיים מחמת התיקון, נטענה בעלמא וללא ביסוס. הליכים כאלו ידרשו, הדבר יוביל לעיכוב נוסף בהליך, ולנוכח השיהוי הניכר בהגשת הבקשות – הרי שאין הצדקה לאפשר את העיכוב הזה. הכשרה מציינת כי היא אינה צריכה בשלב זה לנמק ולהבהיר כיצד בכוונתה לנהל את הגנתה בתובענה שטרם הוגשה נגדה, אולם ברי כי מבחינתה תיקון ההודעה הוא בגדר הליך חדש. בהקשר זה צוין עוד, כי העובדה שביחס להודעתם של קיל וסנקא נמנעה הכשרה מלהגיש ראיות ותצהירים – אינה צריכה לעמוד לה לרועץ. החלטה מושכלת זו נעשתה על רקע זניחת ההודעה על-ידם, ואם זו תוגש מחדש על-ידי המבקשות, יהיה צורך לאפשר לה לעשות כן. דיון והכרעה 18. ראשית יש להידרש לטענת הסף שהעלתה הכשרה, ולפיה ענייננו נופל בגדרי סעיף 1(2) לצו בתי המשפט. סעיף זה קובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך". יש טעם בעמדתה של הכשרה, שלפיה עסקינן – הלכה למעשה – בבקשה להאריך את המועד להגשת הודעת צד ג', ומשכך אין אפשרות ליתן רשות לערער על ההחלטה. 19. דא עקא, כבר נפסק כי החלטה שלא להאריך מועד לצורך הגשת הודעה לצד שלישי – באה בגדרי החריג שבסעיף זה, משום שמשמעותה היא 'שלילת האפשרות לפתוח בהליך' מסוג זה. אמת נכון, החלטה שכזו אינה חוסמת את דרכו של המבקש כליל, מפני שהוא רשאי להעלות את טענותיו נגד הצד השלישי במסגרת הליך נפרד, אולם אף על-פי כן נחשב הדבר ל'הליך' במובן הקבוע בסעיף, בשים לב לתכליותיו (החלטת השופט י' עמית ברע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), פסקה 10 (21.2.2014) (להלן: עניין עיריית חיפה); חזרתי על כך ברע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ, פסקה 16 (24.7.2016); רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ, פסקה 13 (21.2.2016) (להלן: עניין וייץ)). כשלעצמי אעיר כי ניתן להרהר אחר מסקנה פרשנית זו, ואינני משוכנע כל עיקר כי קיימת הצדקה למתוח את הגבולות הפרשניים של המונח 'הליך' עד כדי כך. מכל מקום, משכך נפסק בעת הזו, אין מקום לדחות את הבקשה על הסף מכוח הוראותיו של צו בתי המשפט. 20. מכאן אפנה לגופו של עניין. החלטה בדבר הגשת הודעה לצד שלישי, מן הצד האחד היא החלטה דיונית אשר לא בנקל תתערב בה ערכאת הערעור (רע"א 807/18 עיריית אשדוד נ' פלוני, פסקה 5 וההפניות שם (20.2.2018) (להלן: עניין עיריית אשדוד)), אך מן העבר השני מדובר בהחלטה מהותית שבכוחה להשפיע על ניהול המשפט כולו, דבר שלעתים מצדיק להרחיב את גדר ההתערבות (עניין עיריית חיפה, פסקה 10; עניין וייץ, פסקה 12 וההפניות שם). בענייננו-שלנו, שקלתי את טענות הצדדים ואת השיקולים השונים המונחים על כפות המאזניים מזה ומזה, ובאתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה ליתן למבקשות רשות לשלוח את ההודעות המבוקשות, חרף הפגיעה במשיבים. אבאר את מסקנתי. 21. הכללים והעקרונות הנוגעים להגשת הודעת צד ג' הריהם ידועים: התכלית שבבסיסו של הליך זה היא לייעל את ההתדיינות, ו"לרכז בהליך אחד את כל ההליכים המשפטיים הנוגעים אליו. מטרות נוספות הנגזרות מהאמור הינן שהנתבע לא ייאלץ להתדיין מחדש עם צד שלישי, מתן עדיפות להכרעה במערכת היחסים בין כל הצדדים הרלוונטיים וחסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד צד שלישי" (רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ' עיזבון גלעדי, פסקה 5 (8.12.2011) (להלן: עניין גלעדי)). מחוקק המשנה קצב מועד להגשת הודעת צד ג', והוא "בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו" (תקנה 220 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). 22. כאשר מתבקש להגיש הודעות לצדדים שלישיים לאחר מועד זה, נתון הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת זו עליו לשקול את הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך, ולמשך ההליך. יש לדקדק בשני אלו: לעתים, על אף שחלף זמן רב מאז שנפתח ההליך, הוא עודנו מצוי בשלב מקדמי. כך הוא גם בעניין שלפנינו. בית המשפט אמנם קבע כי התיק בשל לקביעת דיוני הוכחות, אולם טרם החל הדיון בתובענה לגופה. השלב שבו מצוי ההליך והתארכות הזמן שחלף מאז הוגש, הם שני פרמטרים שונים שעל בית המשפט להביא במניין שיקוליו. לשיקולים אלו יש להוסיף את מידת הפגיעה שתיגרם לצדדים מהוספת הצד השלישי; מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו; הטעם לאיחור בהגשת הבקשה; והאפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות. יש לבחון שיקולים אלו על רקע מהות השינוי הדיוני המבוקש, קרי – משמעותה של ההודעה על רוחב היריעה והיקף ההתדיינות במתכונתה הנוכחית, ועל הצורך לפתוח מחדש הליכים מקדמיים שכבר נסתיימו (ראו: עניין גלעדי, פסקה 4; עניין עיריית חיפה, פסקאות 11–15; עניין עיריית אשדוד, פסקה 6). 23. מהתם להכא: בית המשפט המחוזי אכן נתן דעתו והתייחס לשיקולים השונים העומדים על הפרק, אולם לעמדתי האיזון שנקבע בהחלטתו אינו מביא בחשבון כראוי את ההקשר הספציפי של הנדון דידן. במה דברים אמורים? אין חולק על כך שההליך הולך ונמשך מזה זמן רב, למעלה מארבע שנים, וטרם החל להתברר לגופו. יתרה מכך, לעמדתי קיים פגם בהתנהלות המבקשות בקשר לעיתוי הגשת הבקשות. אכן, מאז שהצדדים פנו לגישור 'הושעה' הטיפול בתיק, אולם מאז נודע על העלמותו של קיל (ראשית שנת 2016) ועד שהועלה במהלך דיון קדם משפט הצורך במשלוח הודעת צד ג' להכשרה, חלפה כמעט שנה. אין זה ברור מדוע השתהו המבקשות זמן כה רב, וקשה לקבל את הטענה שהליך גילוי המסמכים לבדו – שהסתיים, לטענת המבקשות, כבר בחודש יולי 2016 – הצדיק את ההשתהות. בנוסף, יש צדק בקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה העילה המשפטית להגשת הודעת צד ג' נגד הכשרה לא נולדה בשל העלמותו של קיל. שיקולים אלו אכן מטים את הכף נגד קבלת הבקשה. 24. ברם, שיקולים אלו אינם חזות הכל. עיון בהקשר הקונקרטי מלמד שקבלת הבקשה תקדם את ההליך יותר מאשר תעכב את בירורו. אין מבוקש לצרף להליך צד חדש ולהפנות את הזרקור לכיוון בלתי צפוי. הכשרה כבר צורפה להליך, במשבצת המבטחת של קיל וסנקא. במשבצת זו מבוקש שהיא תישאר. הצורך בבקשה נובע מהעלמותם של הללו; כל עוד יצאו הצדדים מנקודת הנחה שקיל וסנקא משתתפים בהליך, די היה בהודעת צד ג' שהללו שלחו להכשרה. כעת, מבוקש 'להחיות' את היריבות באופן ישיר בין הצדדים. לבקשה זו היגיון רב מטעמי יעילות, ומחיריה אינם כה גבוהים כפי שצייר אותם בית המשפט המחוזי. 25. בית המשפט המחוזי חשש כי צירופה של הכשרה כצד ישיר מול המבקשות יחייב להרשות לה למצות את מלוא זכויותיה הדיוניות, מה שעלול 'לתקוע' את ההליך למשך זמן רב. חשש זה במקומו עומד, אולם יש לבחון אותו על רקע ההקשר הספציפי ובאופן מעשי. חשש זה הוא בעל משקל רב כאשר יש להניח שיתעורר הצורך בפתיחה מחדש של הליכים מקדמיים רבים. בענייננו החשש נמוך. צודקת הכשרה בטענתה כי אינה דומה הגנה מפני טענותיו של א', להגנה מפני טענותיו – הזהות – של ב'. אף על-פי כן, אין להתעלם מכך שמדובר בטענות זהות. הכשרה הדגישה כי בשלב זה היא אינה חייבת לחשוף כיצד תפעל וכיצד תתגונן. זו זכותה, כמובן, לנהל את התיק כרצונה; אולם אם היא מעוניינת להתנגד לבקשת המבקשות, עליה לשכנע את בית המשפט כי משלוח ההודעה אליה יגרום לעיכוב ולסרבול. פני הדברים אינם מראים כן, והכשרה אינה תורמת בטיעוניה להגברת החשש מפני כך. 26. יש לבחון גם את הזווית המעשית. כאמור, ההליך טרם החל להתברר לגופו, ודיוני הוכחות נקבעו לחודש אוקטובר. אין מדובר בזמן ארוך, אולם די בפרק זמן זה, לכאורה, על מנת למצות את ההיבטים המקדמיים אשר צפוי שיתעוררו עקב צירופה של הכשרה להליך גם כצד שלישי מול המבקשות, ולא רק מול קיל וסנקא. התיק מוכר להכשרה, וניתן לקצוב מועדים סבירים להגשת בקשות ולהכרעה בהן במועד. יש לקוות שמועדי דיוני ההוכחות שנקבעו – אכן ינוצלו לטובת בירור ההליך; אולם גם אם אתבדה, דומה שעיכוב קל נוסף בבירור ההליך שווה בנזק המלך. 27. יחד עם זאת, כאמור, אין להתעלם מן הנזק שנגרם למשיבים 2–20, שתביעתם תלויה ועומדת מספר שנים וטרם התבררה, גם לא מכך שלא הוצגה הצדקה מספקת לעיכוב בהגשת הבקשות. עניין זה צריך לבוא על פתרונו בדרך של פסיקת הוצאות ראויה, שכן בכגון דא "על כל 'פשעים' יכסה התשלום הכספי, על ההוצאות היתרות שגרמו המבקשים, ועל הסירבול שנגרם בעטיים" (רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פסקה 9 (20.12.2017)). 28. לאור האמור, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל; המבקשות 1–3 רשאיות לשלוח הודעת צד שלישי להכשרה. עליהן לעשות כן בתוך 10 ימים מהיום. המבקשות תישאנה באופן שווה בהוצאות המשיבים בשיעור כולל של 40,000 ₪, אשר תחולקנה באופן שווה בין המשיבים 2­–20, ובין הכשרה. ניתן היום, כ"ג באייר התשע"ח (‏8.5.2018). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18011590_O03.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il