שמואל לם נ. כב' ביה"ד הארצי לעבודה בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1154/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1154/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות העותר: שמואל לם נ ג ד המשיבים: 1. כב' ביה"ד הארצי לעבודה בירושלים 2. מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עתירה זו מופנית כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום 2.2.06 (השופטת ארד), הדוחה בקשה לעיון חוזר בהחלטתה מיום 24.1.06, בה נדחתה בקשתו של העותר להפנות שאלת הבהרה לשופט ע' רבינוביץ' (כיום שופט בית הדין הארצי לעבודה) בעניין פסק דין שניתן על ידיו בדן יחיד, כשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה, בתב"ע נד/1048-6 מבטחים נ' אהרון ינטיס (להלן: עניין ינטיס). כן מבקש העותר להורות על עיכוב מתן פסק דין בערעורו בע"ע 407/05 עד למתן החלטה בעתירה. ב. העותר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד המשיבה 2 הנוגעת לשיטת חישוב שיעור הפנסיה ולפרשנות סעיף 25 לתקנון "מבטחים". תביעתו נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. טרם ניתן פסק דין בערעור. טוען העותר כי טעה בית הדין האזורי בהתבססו על פסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בעניין ינטיס (דב"ע נז/6-6), שהתבסס על ממצא עובדתי שגוי אשר נקבע על ידי הערכאה דלמטה. המבקש פנה לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להפנות שאלת הבהרה לשופט ע' רבינוביץ' שדן בעניין ינטיס לעיל. כאמור, הבקשה נדחתה. העותר הגיש בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה גם היא. ג. כידוע, בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בהחלטותיו של בית הדין הארצי, נעשית אך מקום בו מתגלית טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש תיקונה (ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (הנשיא שמגר); בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810 (השופט מצא – כתארו אז)). כפי שקבע בית הדין הארצי לעבודה, ההליך המתבקש על ידי העותר אינו קיים, ואין באסמכתאות אותן מציין העותר כדי להצביע על מסקנה אחרת. ד. נוסיף, כי המדובר בפניה אל שופט ל"הבהיר" פסק דין שנתן משכבר הימים. בית המשפט מסיים את מלאכתו עם מתן פסק דינו (בכפוף לעניינים שהדין מאפשר להידרש אליהם, ובהם תיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984). מעת נתינתו עומד פסק הדין לעצמו, והוא נתון לערעור במועדים שקבע הדין (במקרה דנן גם היה ערעור, כנזכר בעתירה). אין לבית המשפט שפסק את הדין סמכות לגביו עוד, וכפי שציין בית הדין הארצי, אין הליך של "הבהרה" בנמצא. ועוד, האסמכתא שאליה נזקק העותר (רע"א 8203/03 מדינת ישראל נ' יוסף (טרם פורסם)) אינה עוסקת בכגון ענייננו, שבאופן מובהק הוא מן המקרים שבהם אין מקום, משפטית ועניינית, לפנות לשופט בקשר לתיק שדן בו בעבר ושעיסוקו בו תם ונשלם. ה. אין בכך כדי להביע כל דעה בעניין נשוא המחלוקת לגופה, המצוי בערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה. ו. נוכח האמור אין בידינו להיעתר לעתירה. ניתן היום, כ"ו באדר התשס"ו (26.3.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06011540_T01.doc/אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il