פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 11529/05
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 11529/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
העותר:
ישראל אריאל
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי משרד האוצר
2. רו"ח דר' ירון זליכה, החשב הכללי
3. עו"ד נעמה קאופמן, היועצת המשפטית משרד האוצר
4. אייל גבאי, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות
5. דב קהת, מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי
6. חב' אנשים ומחשבים [הפקות] בע''מ
7. יגאל בר שלום, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
8. אבי הוכמן, מנכ"ל רשות הדואר
9. רונן ברונר, מנהל מערכות מידע משרד המשפטים
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר כי בית המשפט יורה למדינה לנמק מדוע לא תורה לעובדי מדינה שלא להשתתף בכנס בנושא מחשוב המגזר הציבורי, הצפוי להיערך ביום 4.1.06 (להלן: הכנס). מארגנת הכנס הנ"ל היא המשיבה 6, חברה פרטית שבין עיסוקיה הפקת כנסים מקצועיים בתחום המחשוב. הכנס ממומן באמצעות חסויות מצד חברות מחשבים שונות, אשר מקבלות בתמורה שטחי תצוגה במקום עריכתו. כעולה מן ההזמנה לכנס, במסגרתו יציגו המופקדים על המיחשוב במגזר הציבורי את תוכניות העבודה שלהם לשנה הבאה ויתאפשר מפגש בינם לבין מנהלי החברות המספקות שירותי מחשוב.
בעתירתו מעלה העותר, העוסק בתחום המחשוב, שורה ארוכה של טענות כנגד ארגון הכנס בידי המשיבה 6. בין היתר טוען הוא, כי מאחר שהמארגנת הינה חברה פרטית, אשר אינה כפופה לעקרונות המשפט המנהלי, אין מונע בעדה מלפגוע בחופש העיסוק של גורמים בתחום המחשוב, בקובעה מי יהיו המשתתפים בכנס ומי ייתן חסותו לו תמורת סכומי כסף גדולים. כדוגמה לכך מציין העותר כי נמנעה השתתפותו שלו בכנס על ידי המשיבה 6. כן טוען הוא כי השתתפות עובדי מדינה בכנס הממומן בחסותן של חברות מסחריות יוצר חשש לניגוד ענינים. זאת ועוד, העותר טוען כי עצם השתתפותם של עובדי הציבור בכנס והצגת תוכניות העבודה בתחום המחשוב במגזר הציבורי במסגרתו הן שמאפשרות למשיבה 6 להפיק רווח כספי ניכר, ועל כן הן מנוגדות להנחיות היועץ המשפטי בעניין מתן חסויות על ידי עובדי ציבור.
המדינה, בתגובתה, מציינת כי ככלל יש לראות השתתפות עובדי מדינה בכנסים מקצועיים בחיוב, שכן יש בה כדי להועיל להפריה הדדית בין הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי. בה בעת, המדינה מכירה בכך שייתכנו מקרים בהם השתתפות כאמור תעורר חשש לניגוד עניינים או לניצול לרעה. זהו הרקע לפרסום הנחיית היועץ המשפטי בעניין מתן חסויות וגיוס תרומות בידי עובדי ציבור, העוסקת, לטענת בא-כוח המדינה, בנושא קרוב, אך אינה רלוונטית לעניינה של העתירה, שאיננה נוגעת למתן חסות. מכל מקום, המדינה מצהירה בתגובתה כי בכוונת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לבחון אם יש מקום לקבוע הוראות מיוחדות גם לעניין השתתפותם של עובדי מדינה בכנסים שאינה כוללת מתן חסות לאירוע. אשר לכנס נשוא העתירה, המדינה סבורה כי דין העתירה להידחות, שכן הגשתה זמן קצר לפני המועד שבו אמור להיערך הכנס מקשה על בירור מעמיק של טענות העותר ועלולה להסב נזקים למשיבה 6. אף לגופו של עניין, סבורה המדינה כי אין מקום להיענות לסעד המבוקש על ידי העותר, בשים לב למאפייני הכנס. המדינה מציינת כי הכנס פתוח לעוסקים בתחום המחשוב הציבורי, וזאת – ללא תשלום. המדינה מעירה כי המשיבה 6 אמנם אינה מאפשרת לעותר להשתתף בכנס, אולם לטענתה נעשה הדבר משום שהעותר אינו עוסק בתחום הרלוונטי ובעבר אף הפריע למהלך התקין של כנס דומה. עוד טוענת המדינה כי החברות הפרטיות המשתתפות בכנס אינן זוכות ליתרון בלתי הוגן, שכן ממילא הזוכים בביצוע הפרויקטים שיידונו בכנס נקבעים על בסיס מכרזים, אשר פרסומם מבטיח את עקרון השוויון בין הגורמים השונים הפועלים בשוק. המדינה מוסיפה כי אף לא נוצר חשש לניגוד ענינים כתוצאה מהשתתפות עובדי מדינה בכנס, שכן אין כל קשר עסקי בינם לבין המשיבה 6.
המשיבה 6 עצמה מפרטת בתגובתה את הרקע לסירובה לאפשר לעותר להשתתף בכנס מן הטעם שאינו עוסק בתחום הרלוונטי – ולטענתה, ספק אם הוא כלל עוסק בתחום המחשוב – וכן בשל תקרית בה היה מעורב באחד הכנסים הקודמים שערכה החברה. לטענת המשיבה 6, החלטתה זו מהווה הבחנה מותרת ולא אפלייה אסורה.
נציין כי העותר הגיש תגובתו לתגובת המדינה, ובה טען, בין היתר, כי אין לקבל את הטענה לפיה הכנס פתוח לכל העוסקים במחשוב ציבורי, שכן לא למשיבה 6 לקבוע מיהם אלה העוסקים בתחום.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים, באנו לידי מסקנה כי דין העתירה להידחות. העותר הפנה בעתירתו זרקור לבעיה עקרונית הנוגעת להשתתפות עובדי מדינה באירועים המאורגנים על ידי גורמים פרטיים, והראויה בהחלט לליבון ולהסדרה. אף על-פי כן, בנסיבות העניין, עתירתו אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. אשר לכנס הנדון, הרי שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת לקביעה כי יש פסול בארגון הכנס מן הסוג המצדיק לאסור על עובדי המדינה השתתפות בו. בנוסף לכך נוכח העובדה כי העתירה הוגשה זמן קצר לפני מועד עריכתו המתוכננת של הכנס, אכן יש טעם בטענת המדינה כי היה קושי לבחון בעוד מועד האם אכן נפל פגם בהשתתפותם של עובדי מדינה בו, מה גם שיש להביא בחשבון את הנזקים שייגרמו במקרה של ביטול השתתפות עובדי המדינה בכנס ברגע האחרון.
על אף דחיית העתירה בענין הקונקרטי שלפנינו, נוסיף עוד כי במישור העקרוני נראה כי המדינה עצמה מודעת לבעייתיות הכרוכה בהשתתפות של עובדי מדינה לשם קידום אינטרסים ציבוריים באירועים פרטיים שיש בהם ענין מסחרי וכלכלי ליוזם והמארגן ומתכוונת לבחון את הסוגיה. ואכן, מן הראוי כי ייקבעו הוראות מיוחדות בעניין זה, אשר ינחו עובדי מדינה כיצד לנהוג ויבטיחו שמירה על כללי מינהל תקין במעורבות מטעם המדינה. בהקשר זה נעיר כי כאשר מדובר בכנסים דוגמת הכנס נשוא העתירה, אשר זיקתם למגזר הציבורי כה גדולה, שכן עניינם המרכזי הוא הצגת אינפורמציה של גופים שונים במגזר הציבורי והשתתפות עובדי המדינה בהם היא, למעשה, תנאי הכרחי לעצם עריכתם, מן הראוי כי המדינה תהיה מעורבת בתנאי ארגונם ותנאי ההשתתפות בהם גם אם הכנס נערך בידי גוף פרטי, ובין היתר תבטיח את מידת נגישות הציבור למידע הנמסר בהם.
מהטעמים שפורטו לעיל, העתירה נדחית.
ניתן היום, א' בטבת התשס"ו (1.1.2006).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05115290_N03.doc/ צש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il