פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1148/14

סמי רשואן נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשת רשות ערעור בעניין קביעת דרגת אי-כושר להשתכר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 10/07/2014 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1148/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשת רשות ערעור בעניין קביעת דרגת אי-כושר להשתכר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1148/14

סמי רשואן נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשת רשות ערעור בעניין קביעת דרגת אי-כושר להשתכר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש מבית המשפט העליון להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, שדחה את בקשתו לערער על החלטת ועדת עררים של המוסד לביטוח לאומי בעניין כושר השתכרותו. העותר טען כי הוועדה לא נימקה כראוי את החלטתה ולא התייחסה למסמכים רפואיים ושיקומיים כנדרש. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור נוספת על החלטות בתי הדין לעבודה, וכי לא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטות הערכאות הקודמות שדנו בעניינו של העותר.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן, י' דנציגר, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סמי רשואן

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הוועדה לא נימקה כראוי מדוע לא קיבלה את חוות הדעת של ד"ר שלוסברג.
  • הוועדה התייחסה לדו"ח שיקום מיושן (2011) במקום לדו"ח מ-2012.
  • קביעת הוועדה לגבי רמת הנכות אינה תואמת את המציאות.
  • חוות הדעת לא ניתנה לפי ספר המבחנים.
טיעוני ההגנה
  • הוועדה עמדה בחובת ההנמקה ודחתה את חוות הדעת משיקולים רפואיים מקצועיים.
  • הטענה לגבי דו"ח השיקום הועלתה לראשונה בבקשת רשות הערעור.
  • בית המשפט העליון אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין לעבודה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין הקודם בהתייחסותה לחוות הדעת.
  • האם נפל פגם בהתייחסות הוועדה לדו"חות השיקום.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת הערר
  • פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות הדעת של ד"ר שלוסברג (נדחתה על ידי הוועדה)

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בר"ע 10603-01-14
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • נכות כללית
  • ועדה רפואית
  • בית הדין לעבודה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1148/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1148/14 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם העותר: סמי רשואן נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה (פורמלי) 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד ארנה רוזן-אמיר פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. העתירה המופנית נגד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 10603-01-14 מיום 3.2.2014, במסגרתה נדחתה בקשתו של העותר למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בב"ל 46017-09-13 מיום 31.12.2013. 2. לעותר נקבעה נכות משוקללת בשיעור של 69% בגין בעיות רפואיות ואורטופדיות שונות. ועדת ערר אשר בחנה את כושר ההשתכרות של העותר קבעה ביום 25.7.2012 כי המבקש לא איבד 50% מכושרו להשתכר. על החלטת הוועדה ערער העותר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. ביום 26.2.2013 החליט בית הדין האזורי בהסכמת הצדדים להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה באותו הרכב (להלן: הוועדה) כדי שתשקול את חוות הדעת של ד"ר שלוסברג מיום 19.5.2011 (להלן: חוות הדעת) ותבדוק אם יש בה כדי לשנות מקביעתה. ביום 31.7.2013, הותירה הועדה את החלטתה על כנה. על החלטה זו ערער העותר לבית הדין האזורי בחיפה. ביום 31.12.2013 דחה בית הדין את ערעורו של העותר וקבע כי לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. נקבע כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, נתנה את דעתה לכל אחד מהליקויים האורטופדיים של העותר וניתחה את חוות הדעת באופן מנומק ומפורט. 3. העותר הגיש לבית הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. בבקשתו העלה העותר מספר טענות. האחת, כי היה על הוועדה להתייחס לדו"ח השיקום מיום 17.5.2012 ולא מיום 9.1.2011; השנייה, כי קביעת הוועדה לפיה נכויותיו של העותר הן קלות והשיתוק היא ברמה בינונית, אינה תואמת את המציאות; השלישית, כי הוועדה לא נימקה כמתחייב מדוע לא קיבלה את חוות הדעת. בהחלטה מיום 3.2.2014 דחה בית הדין הארצי את בקשת רשות הערעור וקבע כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה המצדיקה מתן רשות ערעור וכי אין מקום להתערב במסקנותיו לפיהן הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין הקודם. בית הדין הארצי לעבודה הוסיף כי הוועדה רשמה בפניה בפירוט את תלונותיו של העותר, התייחסה בפירוט לחוות הדעת ונימקה מדוע היא לא מקבלת אותה. בכך היא פעלה על פי שיקול דעתה הרפואי-מקצועי תוך התייחסות לפסק הדין של בית הדין האזורי ולמכלול החומר הרלוונטי בתיק. מכאן העתירה שלפנינו. 4. בעתירה טוען העותר כי הוועדה לא נימקה למה היא לא מקבלת את חוות הדעת. העותר טוען גם כי פקידת התביעות העדיפה את חוות הדעת של הרופא המוסמך על חוות הדעת של פקידת השיקום ודחתה את התביעה לנכות כללית מבלי לנמק. עוד טוען העותר כי היה על הוועדה להתייחס לדו"ח השיקום מיום 17.5.2012 ולא מיום 9.1.2011. לבסוף, טוען העותר כי חוות הדעת לא ניתנה לפי ספר המבחנים כאשר קבעה את הליקויים הרפואיים של העותר ודרגתם. 5. המשיב 2 (להלן: המשיב) טוען כי העותר לא הצביע על עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה. לשיטתו, הוועדה עמדה בחובת ההנמקה וזאת משום שהיא דחתה את חוות הדעת מאחר שמסקנותיה שונות מאלה של הוועדה. בהתייחס לטענה לפיה שגתה הוועדה בכך שהתייחסה לדו"ח השיקום מיום 9.1.2011 ולא מיום 17.5.2012, טוען המשיב כי דינה להידחות משני טעמים. האחד, משום שטענה זו הועלתה לראשונה בבקשת רשות הערעור; והשני, משום שהשאלה היחידה שעמדה ושיכלה לעמוד בפני בית הדין לעבודה היא האם הוועדה מלאה אחר האמור בפסק הדין הראשון, קרי האם הוועדה התייחסה לחוות הדעת. 6. בתשובה לתגובת המשיב, חוזר העותר על טענותיו בעניין דו"ח השיקום וטוען כי טענותיו בעניין זה נטענו כבר בפני בית הדין האזורי לעבודה, אך לא נדונו משום שהצדדים הגיעו להסכמה להחזיר את חוות הדעת לוועדה. 7. דין העתירה להידחות על הסף. העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, שכן עניינה התברר בפני שלוש ערכאות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות שונות. כידוע, בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה ולא ימהר להתערב בנושאים שנדונו בפניו ואשר נמצאים בתחום סמכותו הייחודית. התערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי נעשית אך מקום בו מתגלית טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(1) 673 (להלן: עניין חטיב)) בענייננו, לא נפלה טעות משפטית מהותית בפסקי הדין של הערכאות שדנו בעניינו של העותר. ועדת העררים, בית הדין האזורי ובית הדין הארצי ביססו את החלטותיהם על המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניהם. זאת ועוד, מדובר בהחלטה של בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשה למתן רשות ערעור כך שבית משפט זה יושב למעשה כערכאה רביעית המתבקשת לדון באותו עניין. משכך, המבחן שנקבע בעניין חטיב הופך למחמיר יותר. (בג"ץ 9624/10 יסחקוב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 8 (11.1.2011)). 8. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתנה היום, י"ב בתמוז התשע"ד (10.7.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14011480_H04.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il