בנק המזרחי טפחות בע"מ נ. שרינה אבישר

פסק-דין בתיק רע"א 1147/09 בבית המשפט העליון רע"א 1147/09 בפני: כבוד השופט ח' מלצר המבקש: בנק המזרחי טפחות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרינה אבישר 2. איתני אבישר בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבש"א 1058/09 ובבש"א 1612/09 מימים 6.1.2009 ו-11.2.2009 שניתנו על ידי כב' השופט נ' ישעיה בשם המבקש: עו"ד מרדכי אסיף בשם המשיבים: עו"ד לירן אוחנה פסק-דין 1. לפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' ישעיה) ב-בש"א 1058/09 מתאריך 6.1.2009 וב-בש"א 1612/09 מתאריך 11.1.2009 (שתיהן במסגרת תיק ה"פ 1086/08). 2. בית המשפט המחוזי הנכבד הוציא בתאריך 29.12.08 צו מניעה זמני האוסר על המשך ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, אשר יזם המבקש (להלן: הבנק) בקשר עם מימוש משכנתא שרשם על דירת המשיבה 1 (להלן: המשיבה), וזאת בגדרה של המרצת פתיחה שהגישו המשיבה ובנה המשיב 2 בבקשה להצהיר כי המשכנתא בטלה (להלן: ההחלטה הראשונה). הצו הותנה בהפקדת התחייבות עצמית וערבות צד ג' על סך 100,000 ש"ח. המשיבים המציאו ערבות צד ג' החתומה על ידי מר אריה אבישר (להלן – אריה), שהוא בנה השני של המשיבה שעבורו שיעבדה המשיבה, לטענתה, את דירתה נשוא הבקשה. הבנק הגיש בתאריך 1.1.09 בקשה להמרת הערבות ולהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית על סך 250,000 ש"ח, או סכום דומה במזומן, בטענה כי אריה הוא חייב בתיקי הוצאה לפועל שונים ואף לטענת המשיבה עצמה בהמרצת הפתיחה – הוא מצוי במשבר כלכלי קשה. בית המשפט הנכבד דחה את הבקשה, בקובעו, בתאריך 6.1.09, כי איננו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו שלו (להלן: ההחלטה השניה). בקשה נוספת שהגיש הבנק בתאריך 8.1.09 ל"עיון מחדש" בהחלטות במשמעות תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) נדחתה אף היא בתאריך 11.1.09, תוך שבית המשפט הנכבד מציין כי החלטתו השניה היתה ברורה כל צרכה (להלן: ההחלטה השלישית). הבנק מבקש לערער על ההחלטות השניה והשלישית, וטוען כי שומה היה על בית משפט קמא לעיין מחדש בהחלטתו הראשונה. 3. לאחר שהוגשה תגובת המשיבים לבקשת רשות הערעור, הוריתי למשיבים להודיע האם יש באפשרותם להציע ערב אחר שיחתום על ערבות צד ג' בסך 100,000 ש"ח, או לחילופין האם יוכלו להעמיד ערבות בנקאית בסכום זה. בתיק בית המשפט לא מצויה כל התייחסות מטעם המשיבים להחלטתי זו ואולם להודעה שהוגשה על ידי המבקש בתאריך 5.7.2009 ובה בקשה למתן החלטה, מצורפת "הודעה לבית המשפט", שהוגשה כביכול על ידי המבקשים בתאריך 7.4.2009 ובה מצויים פרטיו של ערב מוצע אחר מטעם המשיבים. כאמור, הודעה זו איננה מצויה בתיק בית המשפט שבפניי (גם על העותק שהועבר לב"כ המבקש אין חותמת "נתקבל" של בית משפט זה). 4. נוכח התנהלות הצדדים שתוארה לעיל – הגיעה שעת ההכרעה בבקשה וכך יעשה להלן. דיון 5. בהסכמת המשיבים החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפיה. דין הערעור להתקבל. בית המשפט שנתן צו ביניים אכן איננו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו. ברם, החלטה בעניין סעדים זמניים היא החלטת ביניים, אשר בית המשפט רשאי לשקול את שינוייה "אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו, או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו" במשמעות תקנה 368 לתקנות (ראו: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789 (1997)). זאת ועוד –בסמכותו של בית משפט גם לבחון מחדש – במקרים המתאימים (שמטבע הדברים, צפויים להיות נדירים)– כל החלטת ביניים שנתן, אם מצא שהחלטתו הקודמת היתה מוטעית (עיינו: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508 (2002); רע"א 8298/07 דנציגר – משק פרחים "דן" נ' "תעשיות ביולוגיות" – בית העמק (לא פורסם, 21.1.2008)). 6. במקרה דנן, כאשר הבנק מצביע לכאורה על נסיבות חדשות שנודעו לו ולפיהם ערבות צד ג' שהופקדה שוויה, על פי טענתו, כקליפת השום ולפיכך מסכלת היא את תכליתה – רשאי בית המשפט, נותן הצו, לעיין מחדש בהחלטתו הראשונה. 7. נוכח כל האמור לעיל – הערעור מתקבל. הבקשה לעיון מחדש תוחזר לבית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו, שידון בה לגופו של עניין במעמד הצדדים, ובפרט – יבחן אם הערב החליפי שהוצע על ידי המשיבים בהודעה מטעמם ראוי הוא לצורך זה. המשיבים ישאו בשכ"ט המבקש בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, י"ד בתמוז התשס"ט (6.7.2009). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09011470_K03.doc דנ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il