סג'יע חליל נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 11338/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 11338/04 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: סג'יע חליל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 2.12.04 בת.פ. 1004/04 שניתן על ידי כבוד השופט א' אברהם תאריך הישיבה: כ"ד באדר ב' התשס"ה (4.4.2005) בשם המערער: עו"ד שגיב בר-שלום בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופטת ד' ביניש: המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של קשירת קשר. על פי המתואר בכתב האישום, בין המערער לבין אדם נוסף, שכונה בכתב האישום "האחר", נוצר קשר אשר בעקבותיו נפגשו ביום 5.12.03 סמוך לשעה 22:00 המערער והאחר באזור בריכות הדגים של קיבוץ דן וקשרו קשר לבצע עסקת סמים. במסגרת עסקה זו אמור היה המערער למסור לאחר 20 ק"ג חשיש ולשם כך מסר לו האחר במעמד הפגישה 2,700$ כמקדמה על חשבון העסקה העתידית. הודאתו של המערער הייתה במסגרת הסדר טיעון וההסדר התייחס לעובדות כתב האישום בלבד. על העונש לא הייתה הסכמה וכל צד טען את טיעוניו. התביעה ביקשה כי העונש אשר יושת על המערער יבטא את החומרה הנובעת מכמות הסם שהיה על המערער לספק ומכך שלמערער הרשעה קודמת בעבירת סמים, אף כי מדובר בעבירה שנעברה לפני שנים רבות. הסנגור, מצידו, עמד על כך כי עסקת הסמים לא הגיעה לכדי מימוש והדגיש את נסיבותיו האישיות של המערער, שהוא איש משפחה המסור לעבודתו. על רקע זה ביקש הסנגור מבית המשפט שלא למצות עם מרשו את הדין ולא לגזור עליו עונש של מאסר בפועל. בגזר דינו התחשב בית המשפט המחוזי בכך שעיסקת הסמים שביסוד הקשר לא הושלמה, ובכך שזוהי מעידתו הראשונה של המערער לאחר שנים רבות של תפקוד נורמטיבי. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי עונשו של המערער צריך שיכלול עונש שירוצה בבית האסורים ועל כן גזר על המערער עונש של 18 חודשי מאסר, מהם 9 חודשי מאסר בפועל ו-9 חודשי מאסר על-תנאי לשלוש שנים, וכן קנס בסך של 10,000 ש"ח. לפנינו חזר הסנגור על הטענות שטען בבית המשפט קמא והדגיש כי הטלת עונש של מאסר בפועל על המערער תגרום לכך שיאבד את מקום עבודתו ובכך תפגע קשות בשיקומו. הסנגור הסתמך גם על תסקיר שירות המבחן, אשר המליץ להטיל על המערער עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד עונש של מאסר על-תנאי. זאת, על מנת לאפשר למערער לשקם את חייו ולמנוע התדרדרות במצבה של משפחתו, הן מן הבחינה הכלכלית והן מן המבחינה התפקודית. על רקע כל אלה בחנו את העונש שנגזר על המערער ושוכנעו כי אין מקום להתערב בו, משום שהעונש שנגזר על המערער הוא קל ביותר ביחס לעבירה שהורשע בה. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את כל הנסיבות לקולה ובכלל זה את עובדת היותו של המערער איש משפחה העובד לפרנסת משפחתו ומסור ביותר לעבודתו. אף על פי כן, נוכח אופי העבירה בה הורשע המערער, אין בעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות כדי לבטא את תכלית הענישה. לא נותר אלא לקוות שההזדמנות שניתנה למערער על ידי מעבידו המוכן להמשיך ולהעסיקו בידיעת נסיבות העבירה, תעמוד למערער גם בעת צאתו מהכלא. אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 17.4.05 עד השעה 10:00. ניתן היום, כ"ד באדר ב' התשס"ה (4.4.2005). המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04113380_N08.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il