מאיר קרליץ נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1131/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1131/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' אלון המערער: מאיר קרליץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 31.1.07 בתיק פ 40323/05 שניתן על ידי כבוד השופט ז' כספי תאריך הישיבה: ד' בחשון התשס"ח (16.10.07) בשם המערער: עו"ד ארז מלמד בשם המשיבה: עו"ד מיטל פוכמן שינדל פסק-דין השופט א' א' לוי: בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נטען, כי בין עירית ייני (להלן: עירית) ליוסף יהודה בן-צבי (להלן: המתלונן) פרץ סכסוך על רקע כספי. בזמן הרלבנטי לכתב האישום התגורר המתלונן בבנין מגורים בגבעתיים, והחזיק ברכב מסוג סובארו. על רקע אותו סכסוך קשרה עירית עם המערער ואחר – ישראל כלפא (להלן: ישראל) קשר להצית את רכבו של המתלונן. את זממם ביצעו השלושה בתאריך 25.1.05 בשעת לילה מאוחרת. הם הגיעו לחניון בו חנה הרכב, ואת תכולתו של בקבוק דלק שהחזיק בידו שפך ישראל לתוכו. בהמשך, הצית ישראל את הרכב וכתוצאה מכך נשרף תא הנוסעים. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, לאחר שמיעתן של ראיות, בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע והצתה, ובעקבות כך דן אותו ל-30 חודשי מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. להשלמת התמונה נוסיף, כי ישראל נדון לשנתיים מאסר, ואילו בעניינה של עירית הסתפק בית המשפט המחוזי בגזירתו של מאסר מותנה, נוכח מצבה הנפשי הקשה מזה שנים אשר חייב גם אשפוזים חוזרים. הערעור מופנה כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של המערער חרף מצבו הנפשי שהתדרדר מאז הושת עליו המאסר, והוא אף ניסה לשים קץ לחייו. כן נטען, כי לא ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער, ולפעילותו למען הקהילה במסגרת המשמר האזרחי וארגוני רווחה, וכן לעזרתו למשטרה לחשוף עבירות ולהביא עבריינים לדין. כן ניטען, כי כישלונו של המערער היה חד פעמי, ובמשך תקופה ארוכה הוא היה נתון בתנאים מגבילים. לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. בית המשפט המחוזי מצא כי המערער "היה למעשה, הדמות המרכזית והבוגרת שעמדה בבסיס מעשי העבירה" (עמ' 178 לפרוטוקול), ובכך הי די כדי להצדיק את ההחמרה בעניינו בהשוואה לחבריו. וזאת יש לזכור, כי אין מדובר בעוד עבירה, אלא בהצתה של רכב בחניון מגורים של בית משותף. מעשה מסוג זה עלול היה להסתיים בתוצאה הרת-אסון, ועל כן ראויים מבצעיו לכליאה, ולו כדי שהעונש יהווה מסר מרתיע לרבים. אכן, נראה כי חל שינוי לרעה במצבו הנפשי של המערער, אולם חזקה על שלטונות הכלא כי יעניקו לו את הטיפול ההולם, ככל שזה יידרש. הערעור נדחה. ניתן היום, ה' בחשון התשס"ח (17.10.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07011310_O08.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il