רפאל שמיאלוב נ. שרות בתי הסוהר

החלטה בתיק עע"א 11290/05 בבית המשפט העליון עע"א 11290/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: רפאל שמיאלוב נ ג ד המשיב: שרות בתי הסוהר ערעור על החלטת פסלות של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בעע"א 5868/05 מיום 01.12.05 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' זלוצ'ובר בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד דניאל מארקס פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (כבוד השופט נ' זלוצ'ובר) מיום 01.12.05 שלא לפסול עצמו מלדון בעע"א 5868/05. 1. המערער הורשע בשנת 1987 בעבירות פריצה והחזקת נכס חשוד כגנוב. נגזרו עליו 72 חודשי מאסר. במהלך מאסרו, הוא הורשע במספר רב של עבירות אחרות, ביניהן התחזות כאדם אחר במטרה להונות, בריחה ממשמורת חוקית, שוד מזוין, נשיאת נשק שלא כדין, גניבה, פציעה, איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, זילות בית המשפט ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. הוטלו עליו עונשי מאסר מצטברים העומדים כעת על 18 שנים ו-11 חודשים. תיקים פלילים נוספים תלויים ועומדים כנגדו. המערער מוחזק בהפרדת יחיד החל משנת 1999. החזקתו בהפרדה הוארכה מעת לעת על ידי הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר ובבתי המשפט. ביום 14.11.05 הגיש המשיב בקשה נוספת להארכת תקופת ההפרדה בשישה חודשים נוספים (עע"א 5868/05), וזו נידונה בפני כבוד השופט זלוצ'ובר בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע ביום 01.12.05. בתחילת הדיון בבקשה, העיר בית המשפט כי המערער מוכר לו מן העבר, לאחר שדן בחלק ממשפטו לפני שש שנים בת.פ. 2725/99. באותו עניין, איים המערער על בית המשפט באומרו כי "אתה לא תשתיק אותי, אם יש לך ספק הזמן יראה את זה, את מה שאני מבטיח אני תמיד מקיים, זכור את מה שאמרתי". כן הפנה המערער גידופים שונים כלפי בית המשפט. בעקבות דברים אלו הורשע המערער בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור (ת.פ 2406/01), ונגזרו עליו שנת מאסר בפועל לריצוי במצטבר לכל עונש אחר וכן עונשי מאסר על תנאי. לאור היכרותו המוקדמת של בית המשפט עם המערער, ביקש זה האחרון את פסילתו של בית המשפט. בקשתו נדחתה. מכאן הערעור. 2. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר שלפני, באתי לכדי מסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה היא כי היכרות קודמת של בית המשפט עם נאשם אינה מהווה, לכשעצמה, עילת פסלות. אשר על כן, אין לפסול שופט מלשבת בדינו של נאשם, רק משום שבעבר דן בעניינו (ע"פ 3215/97 אבוקסיס נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). "עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים - בין שאלה תיקים אזרחיים, ובין שאלה תיקים פליליים, בין שפסק לזכותו של צד ובין שפסק לחובתו, אין בה, כשלעצמה, כדי לפסול השופט מלדון בעניינו של אותו צד פעם נוספת" (ע"פ 6755/02 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם); וראו גם ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' חן, פ"ד נא(4) 673, 676; ע"פ 3963/00 בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אפילו מדובר בהיכרות "טרייה" בין המערער לבית המשפט, אין בכך בלבד לפוסלו (ע"פ 8253/03 בן עמרם נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בנסיבות המקרה דנן, היכרותו הקודמת של בית המשפט עם המערער אינה מקימה את אותו חשש ממשי למשוא פנים המחייב את פסילתו מלשבת בדין (בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) 573, 605). שש שנים עברו מאז ישב השופט זלוצ'ובר בדינו של המערער. אין דמיון בין אותו הליך עבר לבין הדיון נשוא הערעור. חזקה על שופט מקצועי כי יידע להתעלם מאותה הכרות עבר ולהכריע אך ורק בהסתמך על עובדות המקרה שלפניו. יתרה מכך, כבר נקבע כי, ככלל, אין ליתן בידי בעל-דין את הכוח לפסול שופט שבפניו הוא מתדיין על דרך של נקיטת צעדים פרובוקטיביים, אפילו אלו גורמים לשופט להורות על נקיטת הליכים כנגד בעל-הדין (למקרים דומים ראו: ע"פ 11392/05 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 4744/99 שיבלי נ' הועדה לתכנון ולבניה גליל מזרחי (לא פורסם). כן ראו: ע"א 1670/98 מתתיהו נ' לנגה (לא פורסם); ע"א 8306/99 חדד נ' מזור, פ"ד נה(1) 665). קביעה זו יפה גם למקרה שלפנינו. לאור כל זאת, דין הערעור להידחות. 3. בטרם אסיים, יש לציין כי במהלך הדיון בפני טען המערער כי מטרתו בהליך הנוכחי איננה קביעת פסלות בית המשפט קמא, כי אם בחינה כוללת של ענייניו. בחינה כזו חורגת מדלת אמותיו של הדיון בפסילת שופט. על רקע זה – ומעבר לשאלת הפסלות – ביקשתי (ביום 15.01.06) את באת כוח המשיב לבחון את מצבו המשפטי הכולל של המערער. התמונה העולה, ראוי לה שתובא בפני היועץ המשפטי לממשלה. הערעור נדחה. ניתן היום‏, ‏כ"ח שבט, תשס"ו (26.02.06). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05112900_A03.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il