אדואר שחאדה נ. מועצה מקומית כפר יאסיף

פסק-דין בתיק עע"מ 1127/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"ם 1127/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת י' וילנר המערער: אדואר שחאדה נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית כפר יאסיף ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים חיפה בתיק עת"ם 048118-03-16 שניתן ביום 22.09.2016 על ידי כבוד השופטת ע' ורבנר תאריך הישיבה: ד' באדר התשע"ח (19.02.2018) בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד עודה טועמה פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ע' ורבנר) בעת"ם 48118-03-16 מיום 22.9.2016, במסגרתו נדחתה עתירת המערער לביטול חוב הרובץ על נכס הרשום על שמו. רקע 2. המערער הוא בעלים של נכס המצוי בכפר יאסיף, בגוש 18766 חלקה 16 (להלן: הנכס). עם זאת, ברישומי המועצה המקומית כפר יאסיף, היא המשיבה בענייננו (להלן: המועצה), ניתנו לנכס זה שני מספרי נכס, כאשר על המספר הראשון (140240000) נרשמו חובות מים וביוב ישנים של המערער, ועל המספר השני (140010200) היו רשומים חובות ארנונה לתקופה שבין שנת 2004 ועד ליום 30.6.2008. 3. המערער הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וטען כי מספר הנכס השני בגינו הוטלו עליו חובות הארנונה הוא "מספר מזויף", וביקש כי מספר זה יבוטל וכי החובות שהוטלו עליו בשל מספר נכס זה יבוטלו אף הם. המועצה בתגובתה הבהירה כי היא אינה חולקת על כך שלמערער נכס אחד בלבד בכפר יאסיף, אך כפי שהוסבר לו פעמים רבות, לנכס זה ניתנו שני מספרי נכס, והחובות שהוטלו על המערער בגין שני מספרי נכס אלו אינם חיוב כפול ואינם כוללים חיוב עבור נכס שאינו קיים או אינו בבעלותו. 4. בית המשפט המחוזי קיים דיון בעתירה ביום 16.6.2016 במהלכו הובהר כי הטעות ברישום שני מספרים פיזיים לאותו נכס הייתה של המועצה. משכך, הורה בית המשפט המחוזי למועצה להגיש תצהירים ביחס לשאלות הבאות – האם התקבל תשלום עבור ארנונה, מים וביוב על אחד משני המספרים הפיזיים שניתנו לאותו הנכס בהתייחס לתקופה שבין ינואר 2004 לבין יוני 2008; והאם התקבלה הודעה של המערער בתקופה שבין 2004 לבין 30.6.2008 המעדכנת קיומו של מחזיק אחר בנכס. המועצה הגישה תצהירים מטעמה, הן של מר עיסאם מובארכי, מנהל הארנונה במועצה, והן של גברת רוז תומא, האחראית על עדכון החלטות ועדות הנחה, ועדות ערר ומנהל הארנונה במועצה. מהתצהירים עלה כי המערער או כל מחזיק אחר בנכס מטעמו, לא שילמו ארנונה עבור הנכס שבבעלות המערער לתקופה הנדונה, וזאת בהתייחס לשני מספרי הנכס הרשומים. כן עלה כי המערער לא מסר למועצה הסכמי שכירות המתייחסים לנכס שבבעלותו בתקופה הרלוונטית עד ליוני 2008, או כל הודעה אחרת על שינוי המחזיק בנכס. פסק דינו של בית המשפט המחוזי 5. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע כי מעבר לשיהוי בהגשתה, אין הצדקה מבחינת האינטרס הציבורי לפטור את המערער מתשלום החוב לתקופה הנדונה רק בשל רישום שני מספרים לאותו נכס, וכאשר לא הוכח כי החוב, ולו בגין אחד מבין שני המספרים שניתנו לנכס, שולם. יחד עם זאת, הובהר כי למערער נכס אחד בלבד ועל המועצה לפעול בהתייחס לנכס זה על-פי מספר נכס פיזי אחד בלבד. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי כי המועצה הודיעה שמספר הנכס הראשון יימחק, וכי המספר הפיזי שבגינו ימשיכו תשלומי הארנונה בהתייחס לנכס שבבעלות המערער יהיה המספר השני (140010200), ועליה לפעול בהתאם להודעתה זו. על פסק דין זה נסב הערעור דנן. הערעור דנן 6. בערעורו, חוזר המערער, המייצג את עצמו, על הטענות שטען בבית המשפט המחוזי, ומוסיף כי בית המשפט המחוזי לא עיין כראוי במסמכים שהגיש, ובפרט במסמך ממנו עולה כי על מספר הנכס הראשון אין חובות צבורים עד לשנת 2010. המערער שב וטוען כי הוא הבעלים של נכס אחד בלבד, אך חויב בחובות לטובת המועצה בגין שני נכסים שונים. לטענת המערער, מספר הנכס השני מוגדר כ"עסקים" והוא מתייחס לנכס קטן בשני מטרים רבועים מגודלו של הנכס אליו מתייחס מספר הנכס הראשון, המוגדר כ"דירת מגורים". עוד נטען כי מספר הנכס שנמחק הוא דווקא המספר הנכון, המתייחס לנכס שבבעלות המערער. המערער מבקש כי נורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי, על מחיקת מספר הנכס השני, ועל ביטול החוב בגינו. כן מבקש המערער כי המועצה תחויב לפצותו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך של 600,000 ש"ח. 7. המשיבה סומכת ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, ניתנו לנכס שבבעלות המערער שני מספרים פיזיים שונים מטעמי נוחות: המספר הראשון מתייחס לחובות ישנים של המערער עצמו, ואילו המספר השני כולל חובות ארנונה עבור השנים לאחר הודעתו על יציאת השוכר מהנכס ואי המצאת חוזים עם שוכרים חדשים. נטען כי בנסיבות אלה, ומשלא נפלה כל טעות בפסק הדין, יש לדחות את הערעור. דיון והכרעה 8. לאחר ששקלנו את הטענות שהועלו על ידי הצדדים בטיעוניהם בכתב ובדיון שלפנינו, מצאנו כי אין מקום להתערב בממצאי העובדה שנקבעו בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי. הממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה, ופסק הדין אינו מגלה טעות שבחוק. 9. בית המשפט המחוזי קבע על יסוד תצהירים שהוגשו מטעם המשיבה כי המערער, או כל מחזיק אחר מטעמו, לא שילמו ארנונה עבור הנכס שבבעלות המערער בהתייחס לתקופה שבין 1.1.2004 לבין 30.6.2008. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לבטל את החובות הרובצים על נכס זה אך בשל רישום הנכס בפנקסי המועצה על-ידי שני מספרים שונים. לא מצאנו להתערב במסקנה עובדתית זו של בית המשפט המחוזי, אשר שקל את טענות הצדדים, בחן היטב את מארג הראיות שלפניו, ואף אפשר למערער להגיש במהלך ניהול ההליך ראיות להפרכת האמור בתצהירים. המערער לא הגיש ראיות כאמור, ולא הוכיח כי הוא שילם את החוב עבור הנכס שבבעלותו. עוד יצוין כי המערער, אשר היה מודע מזה שנים לקיום החובות האמורים ביחס לנכס שבבעלותו, הגיש עתירתו בשיהוי ניכר, וזאת ללא הצדקה ממשית. לנוכח האמור, אנו דוחים את הערעור ומאמצים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על נימוקיו, לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 10. סוף דבר: הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ש ו פ ט ת הנשיאה א' חיות: אני מסכימה. ה נ ש י א ה השופט א' שהם: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת י' וילנר. ניתן היום, ‏י"א באדר התשע"ח (‏26.2.2018). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17011270_R09.doc עכב+אש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il