שעוני המרכז וסחר ד.מ. בע"מ נ. INTEL CORPORATION

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 1126/00 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המבקשים: 1. שעוני המרכז וסחר ד.מ. בע"מ 2. דוד דדיאשוילי 3. יוסף ממוק נגד המשיבה: Intel Corporation בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בבש"א 61535/99, ת.א. 2875/99 מיום 27.1.2000 שניתנה על ידי כבוד השופט י' זפט בשם המבקשים: עו"ד יעקב קלדור, עו"ד חנה קלדרון, עו"ד יעל קלמנוביץ' בשם המשיבה: עו"ד ד"ר שלמה כהן ושות' פסק-דין 1. המבקשת 1 חברה העוסקת ביבוא ושיווק שעונים, (להלן: המבקשת), הזמינה אצל יצרן שעונים בחוץ לארץ סדרת שעונים (להלן: השעונים), הנושאים על גבם, את הכיתוב “PENTIUM”(להלן: הכיתוב). כיתוב זה הוא פרי הגייתה של המבקשת. במקביל, ביקשה המבקשת לרשום את הכיתוב כסימן בשמה והחלה בשיווק השעונים - ובמכירתם לסיטונאים. המשיבה, חברה הרשומה בארה"ב ואשר לטובתה רשומים בישראל שישה סימני מסחר הנושאים את השם “PENTIUM”, התנגדה לבקשה לרישום סימן המסחר. בעקבות ההתנגדות, משכה המבקשת את בקשתה והודיעה למשיבה על כוונתה להפסיק את יבוא השעונים הנושאים את הכיתוב שבמחלוקת. המשיבה לא הסתפקה בכך והיא פנתה למבקשת בדרישה להפסיק גם את שיווק השעונים בארץ באמצעות לקוחות המבקשת ובדרישה ליתן בידיה את פרטיו של יצרן השעונים בחוץ לארץ. לטענת המשיבה, המשיכה המבקשת חרף הדרישות האלה, בשיווק השעונים, והיא סירבה למסור לה, למשיבה, את פרטי היצרן. 2. כיוון שכך, הגישה המשיבה, לבית המשפט המחוזי, תובענה כנגד המבקשת ובמסגרתה עתרה לסעדים כספיים ולמתן צו מניעה קבוע. בית המשפט התבקש ליתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשת להמשיך בשיווק השעונים, או בהפצתם ליתן צו עשה המורה למבקשת לאסוף בחזרה את השעונים מכל בתי העסק המחזיקים בהם, ולהורות על מינוי כונסי נכסים על מנת שיחזיקו במלאי השעונים שנאסף ויקבלו לידם את המסמכים הרלוונטיים הנוגעים ליבוא השעונים, שיווקם בארץ, מכירתם ואחסנתם. ביום 18.11.1999, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבה והורה, במעמד צד אחד, על מתן סעדי הביניים המבוקשים על-ידי המשיבה. ביום 16.1.2000, בתום דיון שנתקיים במעמד שני הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי, להותיר על כנם את הצווים שניתנו במעמד צד אחד. כנגד החלטה זו מבקשת המבקשת ליתן לה רשות ערעור (רע"א 693/00). במסגרת הבקשה הזו ניתן צו ארעי המעכב את ביצועו של צו בית המשפט המחוזי ככל שהוא נוגע לאיסוף המסמכים הנדרש על-ידי המבקשת. הדיון בבקשה עצמה נקבע בפני הרכב שלושה. בין לבין, פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבקשה, לפתוח בהליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט, בגין הפרות הצווים שבוצעו לטענתה על ידי המבקשת. בדיון שהתקיים במסגרת זו, ביום 24.1.2000, הורה בית המשפט למבקשת לשגר ללקוחותיה מכתבים ובהם בקשה להשבת השעונים שנותרו בחנויות, בתוך עשרה ימים. בית המשפט הציע לצדדים להסכים בינם לבין עצמם על נוסח המכתב שישוגר כאמור והוסיף כי במקרה של מחלוקת, יחליט בית המשפט על הנוסח. 3. הצדדים לא באו לכלל הסכמה אשר לנוסח המכתב האמור. המחלוקת בעניין זה התמקדה בדרישת המשיבה כי המכתב יציין את דבר קיומם של הליכים משפטיים כנגד המבקשת, את קיומו של הצו המורה למבקשת למשוך בחזרה את השעונים ויכלול תוספת של אזהרה המופנית ללקוחות, לאמור, כי מכירת השעונים על ידם מהווה הפרה של צו בית המשפט. המבקשים התנגדו לכלול פרטים אלה והציעו תחתיו נוסח של מכתב המסתפק בבקשה להשיב למבקשת את השעונים, תוך פרק זמן קצוב, תמורת קבלת שווי התמורה. בהחלטתו מיום 27.1.2000, בחר בית המשפט המחוזי להעדיף את הנוסח שהציעה המבקשת וכנגד החלטה זו מבקשת המבקשת ליתן לה רשות ערעור. 4. בבקשתה טוענת המבקשת כי ספק רב הוא אם נותרו בכלל שעונים אצל לקוחותיה. על-פי הנוהג העסקי המקובל, כך גורסת המבקשת, רשאים הלקוחות להחזיר למבקשת שעונים שלא נמכרו בתוך מספר חודשים. שעונים כאלה לא הוחזרו והראיה היא כי כלל השעונים ששיווקה המבקשת ללקוחותיה בעבר אכן נמכרו. לגופם של דברים סבורה המבקשת כי משלוח המכתב, בנוסח המוצע, עלול להסב לה נזקים קשים אצל קהל לקוחותיה בשל שאלה יחששו להתקשר עמה, בעתיד, מחמת הכתם העשוי לדבוק בה כמי שמפירה זכויות יוצרים. לדעתה, לא הוכח, אף לא לכאורה, כי שימוש בכיתוב על גב השעונים פוגע בזכויותיה של המשיבה ומקים לה עילת תביעה על-פי הדין. קודם שהוכרע ההליך, וטעם שנקבעו ממצאים ברורים באשר להתנהגות המבקשת ובאשר לפגיעה הנטענת בזכויות המשיבה, אין מקום, כך טוענת המבקשת, להוסיף לנוסח המכתב קביעות חד פסקניות כאמור. הנוסח שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי חורג, לטענתה, אף מגדר הצו הזמני שנתן הוא עצמו ואשר על פיו נדרש איסוף השעונים מהלקוחות. בכל אלה, די כדי להצדיק לדעת המבקשת, שימוש בנוסח "נייטרלי" ובו דרישה להחזרת השעונים בלבד. המשיבה טוענת מצידה, כי ההתעלמות מעצם קיומם של ההליכים שנפתחו כנגד המבקשת, תרוקן מתוכן את התכלית שמאחורי שיגור המכתב. הנוסח המוצע על-ידה יאפשר להזהיר אף גורמים אחרים, אלה המחזיקים היום בשעונים, או העומדים לשתף פעולה עם המבקשת, בעתיד, מפני הפרת הצו שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי. 5. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות הערעור, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. נוסח המכתב כפי שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי כולל, מבחינה עניינית, שלושה אלה, החלק הראשון בנוסח המכתב סוקר את "סיפור המעשה" ומפרט את דבר הצו שניתן כנגד המבקשים. החלק השני בו אינו אלא אזהרה, המכוונת כלפי לקוחות המבקשת, המחזיקים בשעונים, ולפיה המשך שיווק השעונים על-ידם תהווה הפרה של צו בית המשפט המחוזי. החלק השלישי, הוא החלק האופרטיבי, והוא בא להגשים את החלטת בית המשפט, מיום 24.1.2000, המורה על דרך אכיפת הצו שניתן ביום 16.1.2000, בכל הכרוך בהעברת השעונים לחזקת כונסי הנכסים. מבין שלושת אלה, די יהא, בשלב זה של ההליכים, בחלק השלישי. הסעד הזמני שניתן בא להבטיח את זכויות המשיבה, ואת שמירת השעונים בידי כונסי הנכסים מטעמה. ניתן להגשים מטרה זו תוך הסתפקות בחלק השלישי של נוסח המכתב שהכיתוב בו "נטול צבע". אין בשלב זה צורך באזהרה נוספת של לקוחות המבקשת, מפני הפרתם שלהם של צו בית המשפט המחוזי, שהרי הצו שניתן, מופנה כלפי המבקשים, או אחרים מטעמם. לא נטען כי בין המבקשת ללקוחותיה התקיימו יחסי שליחות ועל-כן, אין כל נפקות לאזהרה המופיעה בחלק השני של הנוסח במחלוקת. הכיתוב המיותר עשוי להסב נזק בלתי רצוי למבקשת בלא שיש בו, בשלב זה, תועלת של ממש. כללו של דבר: דין הערעור להתקבל. נוסח המכתב שישוגר על ידי המבקשת יכלול בשלב זה דרישה הבאה להגשים במישרין את החלטת בית המשפט המחוזי, מיום 24.1.2000 - שעניינה החזרת השעונים שנותרו בידי הלקוחות, בתוך פרק זמן קצוב. ניתן היום, ז' באב תש"ס (8.8.2000). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00011260.W03/אמ