פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 1123/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1123/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
המערערות:
1. Canali S.P.A
2. Canali Ireland LTD
נ ג ד
המשיבה:
Canal Jean CO
ערעור על החלטה מיום 3.12.03 של סגן רשם סימני המסחר בתפקידו כפוסק קניין רוחני
תאריך הישיבה:
13.1.05
בשם המערערות:
עו"ד ד' גילת; עו"ד נ' בניאל; עו"ד ה' מורן-צרני
בשם המשיבה:
עו"ד א' דרדיק; י' ברגרמן
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. ערעור על החלטה מיום 3.12.03 של סגן רשם סימני המסחר בתפקידו כפוסק קניין רוחני, במסגרתה נדחתה התנגדותה של המערערת 1 (להלן - המערערת) לרישום סימן מסחר מטעם המשיבה.
2. המערערת הינה חברה זרה אשר מקום מושבה באיטליה והעוסקת במכירת מוצרי הלבשה. ביום 23.3.95 הגישה המערערת בקשה לרישום סימן המסחר "CANALI", באותיות דפוס לועזיות ללא עיצוב כלשהו. סימנה של המערערת נרשם ביום 4.2.98. הטובין אשר לגביהם נרשם הסימן הוגדרו כ-"הלבשה, כולל מגפים, נעלים ונעלי בית; הנכללים בסוג 25" (הכוונה הינה לסוג 25 בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר, 1940). בשנת 2004 העבירה המערערת את זכויותיה בסימן המסחר למערערת 2 (מטעמי נוחות, נתייחס להלן לסימן הרשום כאל סימנה של המערערת). ביום 27.8.97 הגישה המשיבה, העוסקת אף היא במכירת מוצרי הלבשה, בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב לגבי "ביגוד לגברים, נשים, וילדים, כלומר, מכנסיים, מכנסי ג'ינס, מקטורנים, חולצות נשים, חולצות סוודרים, מקטורנים חיצוניים, מעילים, חולצות קמץ, חולצות התעמלות, בגדי התעמלות והנעלה, הכל כלול בסוג 25". הסימן המבוקש מורכב מחמש מילים נפרדות: "CANAL JEAN CO. NEW YORK". שלוש המילים הראשונות רשומות על גבי פס אלכסוני רחב המשנה כיוון, באופן שהמילה "CANAL" מופיעה בצידו האחד של הפס ואילו הביטויים "JEAN CO." מצויים בצידו האחר. הרקע של הסימן הינו מלבני, ומורכב מריבועים שחורים ולבנים בדומה ללוח שחמט. התיבה "NEW YORK" רשומה על גבי שלוש מן המשבצות האמורות, בכתב קטן יותר מיתר מילות הסימן. יצוין, כי סימנה של המשיבה נרשם בארצות הברית עוד בשנת 1984.
3. משפורסמה בקשת הרישום מטעם המשיבה, הגישה המערערת התנגדות לרישום הסימן בהתאם לסעיף 24 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן - הפקודה). התנגדותה של המערערת הושתתה על היותו של הסימן המבוקש בלתי כשיר לרישום, לאור הוראות סעיפים 11(6) ו-11(9) לפקודה, וכן על הוראת סעיף 12 לפקודה. טענתה העיקרית של המערערת בהקשר זה הייתה, כי קיים דמיון מטעה בין סימנה הרשום לבין הסימן אותו מבקשת המשיבה לרשום. ביום 3.12.03 דחה סגן רשם סימני המסחר, בתפקידו כפוסק קניין רוחני, את ההתנגדות. בהחלטה נפסק, כי הגם שיש לראות בטובין אליהם מתייחסים שני הסימנים כטובין מאותו הגדר, הרי שלא מתקיים דמיון מטעה בין הסימנים. לפיכך נקבע, כי הסימן המבוקש יירשם בפנקס סימני המסחר, בתנאי שהמשיבה תוותר על הזכות לשימוש ייחודי ביחס למילים "JEAN", "CO" ו-"NEW YORK" אלא במסגרת הרכב הסימן בלבד. מכאן הערעור שלפנינו.
4. הפסיקה קבעה שלושה מבחנים עיקריים לצורך הכרעה בשאלת קיומו או העדרו של דמיון מטעה בין סימני מסחר: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. שלושת המבחנים הנזכרים ידועים, יחדיו, כ"מבחן המשולש" (לפירוט ביחס למבחנים אלו ראו רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 453-451). נציין כבר עתה, כי סבורים אנו שיישום מבחנים אלו בענייננו מוביל למסקנה, לפיה לא מתקיים דמיון מטעה בין סימנה של המערערת לסימן המשיבה. אכן, כפי שקבע סגן הרשם, הסחורות אליהן מתייחסים שני הסימנים הינן דומות, ואף מדובר בטובין מאותו הגדר. בהיבט זה אין משמעות לטענת המשיבה, לפיה הבגדים המשווקים על ידה הינם בעלי אופי ספורטיבי ואילו מוצריה של המערערת הינם מוצרים יוקרתיים. זאת, מאחר שהיקף ההגנה אשר מספק סימנה של המערערת מתייחס לפריטי לבוש מסוימים, מבלי להגדיר את אופים של פריטים אלו. אף לא ניתן לומר כי חוג הלקוחות אליו מתייחסים שני הסימנים הינו שונה זה מזה. עם זאת, יישומו של מבחן המראה והצליל - הוא המבחן המרכזי מבין השלושה - מוביל למסקנה לפיה אין מתקיים דמיון מטעה בין הסימנים.
5. מהותו של מבחן המראה והצליל הינה השוואת החזות והצליל של שני הסימנים, לצורך בחינת מידת הדמיון ביניהם. הכלל בהקשר זה הוא, כי יש להשוות את שני הסימנים בשלמותם, תוך מתן משקל לרושם הראשוני הנוצר בעת השוואה זו. אכן, קיים דמיון בין סימנה של המערערת - CANALI - לבין המילה הראשונה הכלולה בסימנה של המשיבה - CANAL. אולם כאמור, מצווים אנו להשוות את סימנה של המערערת לסימנה של המשיבה על כל חלקיו. השוואה שכזו מעלה, כי הסימן אותו מבקשת המשיבה לרשום כולל מספר אלמנטים המבדילים בינו לבין סימן המערערת ומאיינים את החשש לבלבול ביניהם. ראשית, מרבית מילותיו של הסימן המבוקש לרישום אינן מצויות כלל בסימנה של המערערת. שנית, המילה הראשונה בסימן המבוקש לרישום איננה זהה באופן מלא לסימן המערערת, אלא אך דומה לו (השוני בין המילים מתבטא בקיומה של האות I בסופו של סימן המערערת). לשני הבדלים אלה יש חשיבות הן מבחינת המראה והן מבחינת הצליל. שלישית, סימנה של המשיבה מעוצב באופן מפורט וייחודי, בעוד שסימנה של המערערת אינו מעוצב כלל. כלומר, קיים הבדל משמעותי מבחינת חזות הסימנים. ההבדלים הנזכרים מנטרלים את החשש אותו העלתה המערערת, לפיו עשוי צרכן פוטנציאלי לשייך את סימנה של המשיבה אליה, תוך שהוא סובר כי סימן זה מסמל קו שיווקי ספורטיבי של המערערת.
6. ההבדלים המהותיים בחזותם של שני הסימנים ובצלילם מובילים למסקנה, כי לא קיים דמיון מטעה בין הסימנים. זאת, על אף היותם של הטובין מאותו הגדר, וכן בלא צורך להידרש לקביעותיו של סגן הרשם במסגרת שני המבחנים הנותרים. משקבענו כי אין חשש להטעיה בין שני הסימנים, ממילא יש לדחות את התנגדותה של המערערת לרישומו של סימן המשיבה על פי כל אחת מן ההוראות עליהן הסתמכה (סעיפים 11(6), 11(9) ו-12 לפקודה).
7. התוצאה היא כי הערעור נדחה. המערערות ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.
ניתן היום, ג' בשבט תשס"ה (13.1.05).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04011230_S12.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il