בג"ץ 11223/04
טרם נותח
ויאצ'סלב ורבי נ. משרד הפנים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 11223/04
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
11223/04
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים:
1. ויאצ'סלב
ורבי
2. איגור ורבי
3. טמילה ורבי
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד י' גנים
בשם המשיב:
עו"ד ה' רייכמן
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. זו עתירה שנייה המוגשת כנגד החלטת המשיב לבטל
את אשרות העולה ואת אזרחותם הישראלית של העותרים 1 ו-3, בהתאם לסמכויות הנתונות לו
מכוח סעיף 11(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וסעיף 11(ג) לחוק האזרחות,
תשי"ב-1952. העתירה הראשונה כנגד החלטת המשיב, שהוגשה על ידי העותרת 3 בלבד
(להלן - העותרת), נדחתה ביום 14.6.01 (בג"ץ 1090/01 טמילה ורדי נ' משרד הפנים (לא פורסם)). בפסק הדין נקבע, כי פעולת
המשיב נעשתה כדין, שכן אשרת העולה והאזרחות הישראלית ניתנו לעותרת בהסתמך על תעודת
לידה מזויפת. נפסק, כי מטעם זה בלבד, רשאי היה המשיב להוציא צו גירוש כנגד העותרת.
עם זאת, בסוף פסק הדין צוין, כי לעותרת שמורה הזכות, בהיותה בחו"ל, להגיש
בקשה מחודשת לשם קבלת מעמד של עולה חדשה ואזרחות ישראלית. ביום 25.7.04 פנו העותרת
ושני בניה (העותרים 1 ו-2) ישירות לשר הפנים בבקשה כי תינתן להם אזרחות ישראלית.
בתגובה, שהתקבלה ביום 26.12.04, הודע להם כי באם נמצאים בידיה של העותרת מסמכים
נוספים, מהם ניתן ללמוד על יהדותה, עליה להגישם לנציגות ישראל בחו"ל.
2. העותרים 3-1 (להלן - העותרים) טוענים, כי
ברשות העותרת מסמכים חדשים ואמיתיים המוכיחים את יהדותה ואשר לא נלקחו בחשבון
באופן ענייני בעת מתן ההכרעה בעתירה הקודמת (בג"ץ 1090/01). לכן, מבקשים
העותרים כי יינתנו להם אשרות עולה ותוענק להם אזרחות ישראלית. מנגד, המשיב סבור,
כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים. זאת, משום שעד כה נמנעה העותרת
מלהגיש בקשה מתאימה ללשכת הקשר הישראלית בארץ מוצאה.
3. דעתנו היא, כי דין העתירה להידחות על הסף,
מחמת אי-מיצוי הליכים. אין חולק על כך, כי לעותרים שמורה הזכות להגיש בקשה חדשה
לקבלת אשרות עולה ואזרחות ישראלית בהסתמך על המסמכים החדשים שמצויים בידי העותרת.
אולם, פניית העותרים למשיב נעשתה שלא בהתאם לנהלים. זאת, משום שבמקום להגיש את
הבקשה ישירות לשר הפנים, היה על העותרת לפנות תחילה לנציגות הישראלית בארץ מוצאה,
ואילו העותרים 2-1, אשר מתגוררים בישראל, צריכים היו להגיש את מסמכיהם ללשכת מינהל
האוכלוסין. נעיר, כי בקשתם הנוכחית של העותרים כבר הועברה לעיונו של ראש דסק מרכז
במינהל האוכלוסין. לכן, ייתכן והוא היה מיטיב לעשות לוּ טיפל בבקשה בהזדמנות זו,
ובכך היה מונע עיכובים נוספים בבירור עניינם של העותרים. מכל מקום, מפאת העובדה
שהבקשה לקבלת אזרחות לא הועברה בדרכים המקובלות, לא התקבלה אצל המשיב כל החלטה
לגופו של עניין בנוגע לאפשרות שתינתן לעותרים אזרחות ישראלית מכוח המסמכים החדשים.
משכך, סבורים אנו כי עתירה זו הינה מוקדמת ולוקה באי-מיצוי הליכים. על העותרים
להגיש הבקשה בדרכים המקובלות ויש לצפות כי הבקשה תטופל בהקדם, בין אם בלשכת הקשר
או בידי משרד הפנים.
4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, ז' בסיון תשס"ה
(14.6.05).
ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ש ו פ
ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04112230_S06.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
חכ/