פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 11222/04

סטסיוק ויאצסלב נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירות שוד מזוין וקשירת קשר לפשע.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/06/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 11222/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שוד מזוין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירות שוד מזוין וקשירת קשר לפשע.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 11222/04

סטסיוק ויאצסלב נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירות שוד מזוין וקשירת קשר לפשע.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

שני מערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בביצוע שוד מזוין בבנק הדואר בחיפה יחד עם אדם נוסף. המערערים טענו לחפותם וסיפקו גרסאות שונות לגבי נוכחותם בזירה והחזקת השלל. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי הממצאים העובדתיים, ובפרט מציאת השלל ברשותם בסמוך לאירוע (חזקה תכופה) והפרכת גרסאותיהם, מובילים למסקנה חד-משמעית בדבר אשמתם. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בהכרעת הדין או בעונשי המאסר שנגזרו עליהם (33 ו-36 חודשי מאסר בפועל בהתאמה).

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סטסיוק ויאצסלב
  • אלכסנדר לוקצקי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הנאשמים ביצעו שוד מזוין בבנק הדואר.
  • הנאשמים נתפסו בסמוך לאירוע עם השלל (כסף וכרטיסי חיוג).
  • קיימת חזקה תכופה המעידה על מעורבותם בשוד.
טיעוני ההגנה
  • הכחשת כל קשר למעשה השוד.
  • טענה למציאת השלל במקרה (אברמוב).
  • טענה להסעה תמימה של המעורבים (לוקצקי).
  • טענה לנוכחות מקרית במונית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערערים הם אלו שביצעו את השוד.
  • האם המעיל שנמצא במונית שייך לסטסיוק.
  • האם לוקצקי היה מודע למעשי חבריו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מציאת כסף גנוב על גופו של אברמוב בעת המעצר.
  • מציאת כרטיסי חיוג גנובים במעיל של סטסיוק במונית.
  • חזקה תכופה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסאות הנאשמים בדבר תמימותם.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 408/03
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תיקים שאוחדו
  • ע"פ 11258/04

תגיות נושא

  • שוד מזוין
  • קשירת קשר
  • חזקה תכופה
  • ראיות נסיבתיות

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 11222/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 11222/04 ע"פ 11258/04 - ג' בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בע"פ 11222/04: המערער בע"פ 11258/04: סטסיוק ויאצסלב אלכסנדר לוקצקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 18.11.04, בת"פ 408/03, שניתן על ידי כבוד השופט ר' סוקול תאריך הישיבה: כ"ד באייר תשס"ה (2.6.2005) בשם המערער בע"פ 11222/04: בשם המערער בע"פ 11258/04: עו"ד פארס בריק עו"ד גיל אלחרר בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד מאיה חדד גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: ביום 4.12.03 נכנסו שני רעולי פנים לאחד מסניפי בנק הדואר בחיפה. לגרסת המשיבה, היו אלה ישראל אברמוב ואחד משני הנאשמים האחרים בפרשה זו, אלכסנדר לוקצקי (המערער בע"פ 11222/04) או ויאצ'סלב סטסיוק (המערער בע"פ 11258/04). בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי אברמוב פנה לאשנבאית, הצביע על אקדח שנשא על גופו, ודרש ממנה לתת לו את הכסף שבקופה, וכן לפתוח את הכספת המצויה במקום. אותה אישה, מחמת פחדה מהשודדים, מילאה אחר דרישה זו, וכתוצאה מכך נטלו עמם השודדים שעה שהסתלקו מהזירה סכום כסף ניכר, וכן כרטיסי חיוג. לטענת המשיבה, לאחר שהשניים אשר ביצעו את השוד עזבו את המקום, הם עלו לרכב שבדיעבד התברר כי הוא שייך ללוקצקי. את הרכב הזה נטשו בני החבורה לאחר זמן מה, מתוך כוונה להמשיך את דרכם במונית, אך תוכניותיהם נשתבשו הואיל והם נעצרו על ידי שוטרים. בעת מעצרם נמצא אברמוב מחזיק על גופו שקית ובה סכום הכסף שנשדד. במעיל שהיה מונח על המושב האחורי של המונית, נמצאו כרטיסי החיוג הגנובים. בעקבות כך יוחסו לאברמוב ולמערערים עבירות של שוד מזוין וקשירת קשר לפשע. המערערים ואברמוב הכחישו כל קשר למעשה השוד. אברמוב טען כי ביקש להטיל את מימיו בחצר כלשהי, כשלפתע הבחין בשקית אותה הוא נטל עמו ובה היה ארוז הכסף. הוא הוסיף וטען, כי לחיפה הגיע ללא קשר עם שני המערערים, וגרסה דומה נשמעה גם מפיו של סטסיוק. דא עקא, בפני בית המשפט היתה גרסה שלישית, היא גרסתו של לוקצקי. מערער זה מסר בחקירתו, כי שעה שעשה באותו בוקר את דרכו מקריית ים לחיפה, הוא הבחין בשני הנאשמים האחרים, אותם הוא מכיר היכרות שטחית, והם ביקשוהו להסיעם עמו. משהגיעו לחיפה, ביקש אברמוב מלוקצקי לעצור ולהמתין להם, ולאחר זמן מה שבו השניים והנסיעה התחדשה, עד שארעה תקלה ברכב. בשלב זה עלו בני החבורה למונית, ואז נעצרו. עינינו הרואות, כי קיים פער שלא ניתן לגישור בין גרסאותיהם של המעורבים בפרשה, ועובדה זו לבדה חייבה את בית המשפט לשאול את עצמו אם אכן מדובר באנשים תמימים וברי לבב. יתרה מכך, על פי ממצאו של בית המשפט המחוזי, בו לא ראינו מקום להתערב, המעיל שנמצא מונח על המושב האחורי במונית, הוא מעילו של סטסיוק, אף שמערער זה הכחיש זאת במהלך משפטו. כזכור, במעיל זה נמצא חלק מהשלל הגנוב, ללמדך כי הטענה לפיה נקלע סטסיוק למונית באורח תמים, היא טענה הרחוקה מלעורר אמון. בנסיבות אלה, ולנוכח הכלל בדבר חזקה תכופה, מחד, והפרכת גרסתם של אברמוב וסטסיוק בכל הנוגע לנסיבות בהן הגיע לידיהם שלל השוד, מאידך, לא היה מנוס מלקבוע כי שני אלה נמנו על מבצעיו של השוד. נותרה אפוא שאלת מעורבותו של לוקצקי, ולהשקפתנו גם הרשעתו בדין יסודה. על פי גרסתו של מערער זה, הוא נסע עם שני חבריו מקרית-ים לחיפה, ולא נפרד מהם עד לעליה למונית בה נעצרו. מכאן שלוקצקי היה עם חבריו גם בשלב בו בוצע השוד, ועל כן האפשרות היחידה בה יכול היה להתגונן, היא שחבריו לא שיתפו אותו בסוד המעשה, ושאת השוד הם ביצעו ללא ידיעתו בעת שירדו ממכוניתו. דא עקא, שגם אפשרות זו נשמעת מופרכת מיסודה, הואיל ומפיו של לוקצקי לא נשמע הסבר אמין לשאלה מה טעם ראה להסיע את השניים ולהמתין להם, כאשר מדובר לפי גרסתו במפגש מקרי. ואם בכך לא די, כיצד ניתן שלא להעניק משקל לעובדה שלוקצקי החליט לסגת מכל תוכניותיו להמשכו של אותו יום, ולשוב עם שני המעורבים האחרים בפרשה לקרית-ים במונית. והרי בכך בלבד די היה לבסס את הקביעה כי הוא נמנה על חבורת השודדים. העולה מכל האמור הוא, שלא זו בלבד שבפנינו הכרעה עובדתית בה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב, אלא שבפני בית המשפט המחוזי גם הונח מארג של ראיות נסיבתיות, שאינו מותיר ספק בדבר אשמתם של המערערים שבפנינו, ועל כן דינו של הערעור על ההרשעה להידחות. כך אנו סבורים שיש לנהוג גם ביחס לערעור על העונש. בית המשפט המחוזי גזר על אברמוב 39 חודשי מאסר, על לוקצקי 33 חודשי מאסר, ועל סטסיוק 36 חודשים. כמו כן נגזרו למערערים 18 חודשי מאסר על-תנאי. בעונש זה לא גילינו פן כלשהו של חומרה, ועל כן לא ראינו מקום להקל בו גם לנוכח נסיבותיהם האישיות של המערערים. התוצאה היא שהערעורים נדחים. ניתן היום, כ"ד באייר תשס"ה (2.6.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04112220_O05.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il