פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 11199/05
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 11199/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ח בכסלו התשס"ו
(19.12.2005)
בשם העותר:
עו"ד ג'מיל חטיב
בשם המשיב:
עו"ד גלעד שירמן
פסק-דין
הנשיא א' ברק:
1. העותר, יליד 1968, הוא תושב השטחים. הוא נשפט בעבר בגין עבירות ביטחוניות הקשורות לחברותו בארגון החמאס. בשל כך, ריצה העותר עונש מאסר בין השנים 1992-1996. לאחר שחרורו, בסוף שנת 1996, הועמד העותר לדין בגין עבירות ביטחוניות נוספות. נגזרו עליו 8.5 שנות מאסר. בשנת 2002, במהלך ריצוי עונשו, הורשע המערער בפלילים בשלישית. נקבע, בין היתר, כי העותר שימש כאחראי הביטחון מטעם החמאס בכלא. במסגרת תפקידו זה עסק העותר בחקירת חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. בגין עבירות אלו, נגזר על העותר עונש מאסר נוסף אותו ריצה במצטבר למאסרו הקודם. לקראת סיום המועד בו אמור היה העותר להשתחרר מכלאו, הוצא כנגדו צו מעצר מינהלי (ביום 19.5.2005) "בגין היותו פעיל חמאס המסכן את ביטחון האזור". ביום 13.9.2005 הוצא צו מעצר מינהלי נוסף, המאריך את הצו הקודם עד ליום 20.3.2006. ביום 29.9.2005 התקיימה ביקורת שיפוטית על צו המעצר בבית המשפט הצבאי שבקציעות. בית המשפט הצבאי קבע, לאחר שעיין בחומר חסוי, כי "המידע העומד ביסוד מעצרו...של [העותר] חמור, עדכני ומבוסס...ממכלול המידע...עולה, כי על אף המאסר הממושך לא חדל העצור לפעול במסגרת ארגון החמאס, כשחלק מאותה פעילות היא בעלת מאפיינים צבאיים...בחינת אופי פעילותו של [העותר] מלמדת, כי יש בסיס להערכה, שהסיכון הנשקף מן [העותר] לא יקטן בחודשים הקרובים". צו המעצר המינהלי אושר תוך קיצור, "שאינו מהותי", בן חודשיים. על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית המשפט הצבאי לערעורים. ערעורו נדחה (ביום 27.10.2005). בית המשפט ציין כי "בנסיבות אשר כאלה, מקום בו פעילותו של אדם בעבר הרחוק והקרוב מצביעים כי מנוי וגמור עמו לפעול, בכל דרך, כדי לסכן את שלום הציבור ואת ביטחונו, אין הרשויות צריכות לעמוד מנגד ולבחון אם הערכותיהן מתגשמות, אם לאו". על כן, נקבע כי אין חלופה אחרת למצב הקיים, זולת המעצר המינהלי. מכאן – העתירה שלפנינו.
2. העותר טען בפנינו כי יש לשחררו ממעצר מינהלי, או להגביל את הוצאתם צווים חדשים. לטענתו, המידע שעל בסיסו נעצר אינו אמין. בתי המשפט הצבאיים לא קיבלו לידם מידע המפרט את הקשר בין מוסרי החומר החסוי לשב"כ. אנשי השב"כ לא הופיעו לדיון ולעותר לא ניתנה אפשרות להפריך את הטענות לגבי מסוכנותו. העותר סבור כי המשיב מפריז במסוכנותו. הוא נמצא מזה זמן ניכר בכלא, ואין לו קשר פיסי לתשתית החמאס בשטח. פעילותו של העותר בתוככי הכלא אינה פעילות בעלת אופי צבאי. חקירת משתפי פעולה בכלא איננה פעילות צבאית. לשיטתו, ניתן לנקוט בדרך חילופית, שאיננה מעצר מינהלי, על מנת לנטרל את המסוכנות הנשקפת ממנו ככל שישנה כזו. העותר מדגיש את פרק הזמן הניכר בו נשללה ממנו חירותו ואת ההידרדרות בבריאותו במהלך השנים בכלא. עוד מלין העותר על כך שאינו מקבל ביקורים במעצר. המשיב מתנגד לשחרורו של העותר ממעצר מינהלי. אמנם, מקרהו של העותר ייחודי, עקב הזמן הארוך בו נתון הוא במעצר. אך העותר הוא פעיל חמאס בכיר, הממשיך בפעילותו בין כתלי בית הכלא. לאור פעילותו הצבאית הנמשכת ומסוכנותו הרבה, המעצר המינהלי מוצדק ואין עילה להתערבות בהחלטות בתי המשפט הצבאיים. בית משפט זה – כך נטען – אינו ערכאת ערעור נוספת על בתי המשפט הצבאיים.
3. שמענו, ביום 19.12.2005, את העותר, בא-כוחו ואת באי כוח המשיב. בהסכמת העותר, עיינו בחומר המודיעיני הרלוואנטי במעמד באי כוח המשיב בלבד. המידע העולה מחומר חסוי זה, שמהימנותו גבוהה, מצביע כי העותר הינו פעיל בכיר בחמאס, ונשקפת ממנו סכנה רבה לביטחון הציבור. מסוכנותו הגבוהה ניכרת ממכלול פעולותיו בעבר ובהווה. החומר החסוי שהוצג מצביע כי העותר, על אף היותו במעצר, לא זנח את פעילותו הצבאית האינטנסיבית. פעילות צבאית זו אינה מתמצה אך בחקירת חשודים בשיתוף פעולה. הסכנה הנשקפת לביטחון הציבור מפעילות זו הינה רבה. שהותו הנוכחית של העותר במעצר מינהלי מתבססת על סמך הסיכון העתידי הנשקף ממנו לביטחון האיזור והציבור (ראו לאחרונה: בג"ץ 11026/05 פלוני נ' מפקד כוחות צה"ל לאיזור יהודה ושומרון (לא פורסם)). סיכון זה ממשיך ומתקיים כל עוד העותר ממשיך בפעילותו הצבאית האינטנסיבית בין כתלי בית הכלא. סיכון זה אינו נסמך רק על המעשים בגינם היה העותר עצור בעבר. במקרה דנן, נחה דעתנו כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של המשיב. לא נפל פגם בשיקול דעתם של בתי המשפט הצבאיים שהכריעו בעניין (השוו: 8255/05 פלוני נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה (לא פורסם)). העותר לא הראה כי קיים בסיס להתערבות במסקנתו של המשיב ובמסקנתן של שתי ערכאות השיפוט הצבאיות, לפיה מעצרו בא עקב קיומה של סכנה קרובה לוודאי לביטחון המדינה והאיזור. החומר הקיים בידי המשיבים מקים תשתית ראייתית-מינהלית להמשך החזקתו של העותר במעצר מינהלי גם כיום. בנסיבות עניינו של העותר, ולאור החומר החסוי, לא מצאנו כי יש אמצעי חילופי למעצר המינהלי.
העתירה נדחית.
ניתן היום, א' בטבת התשס"ו (1.1.2006).
ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05111990_A02.doc/דז/
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il