הסניגוריה הציבורית נ. ד"ר יהודה ברוך - מנהל המרכז לבריאות הנ

החלטה בתיק בג"ץ 11175/08 בבית המשפט העליון בג"ץ 11175/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: הסניגוריה הציבורית נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר יהודה ברוך - מנהל המרכז לבריאות הנפש ע"ש "אברבנאל" 2. ד"ר עוזי שי - פסיכיאטר מחוז תל אביב 3. משרד הבריאות 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. מדינת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד יונה חייר, עו"ד דורית נחמני בשם המשיבים: עו"ד שרון רוטשנקר פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה בבקשת העותרת , הסניגוריה הציבורית, למתן צו אשר יורה למשיבה לבצע את הבדיקות הפסיכיאטריות, הנערכות לחשודים במרכז הרפואי אברבנאל לפי סעיף 17 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן החוק) על ידי פסיכיאטרים, ולא על ידי קרימינולוגים קליניים. הסניגוריה פנתה בענין זה למשרדי הבריאות והמשפטים, וכן ניתנו מספר החלטות שיפוטיות בבית משפט השלום בתל-אביב, שעמדו על הצורך בכך. ב. סעיף 17 לחוק קובע כך: "התעורר חשש כי אדם שיש לכאורה ראיות המחשידות אותו בביצוע עבירה אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא חולה, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של תובע או של החשוד ואף ביזמתו הוא, לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין". "בדיקה פסיכיאטרית", לצורך העניין, היא "בדיקה פסיכיאטרית של אדם הנעשית בידי פסיכיאטר מחוזי או בידי פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי" (סעיף 1 לחוק). דומה, כי הדברים נהירים כשמש בצהרי היום, כצו המחוקק, ואף המשיבה אינה חולקת על כך. ג. המשיבה מסרה בתגובתה, כי משניתן צו לפי סעיף 17 לחוק, לגבי מי שנמצא במעצר, פועל שירות בתי הסוהר (שב"ס) להבאת העצורים לפסיכיאטר, לצורך עריכת חוות דעת פסיכיאטרית. צוין, כי בימים א', ג' וה' נמצא פסיכיאטר מומחה של המרכז לבריאות הנפש אברבנאל במרפאה שבבית המעצר אבו כביר, וככל שיום הדיונים מסתיים בשעות המקובלות, מובא העצור לפסיכיאטר בבית המעצר. בימים ב' ו- ד' נמצאים במרפאה שבבית המעצר רק קרימינולוגים של המרכז הרפואי, ובמצב זה, כמו גם כאשר יום הדיונים מסתיים בכל יום מימות השבוע בשעות שאינן מאפשרות פניה לפסיכיאטר שבבית המעצר, מובל העצור לחדר המיון של אברבנאל. צוין, כי מסיבות שטרם הובררו עד תום, במקרים מסוימים בהם מוצא צו על פי סעיף 17 לחוק, נערכה חוות דעת על ידי קרימינולוגים של בית החולים, היושבים במרפאה באבו כביר, זאת ככל הנראה כתוצאה מהקושי הטכני בליווי פרטני של העצורים לחדר המיון בפרק זמן קצר, והקושי בעריכת חוות דעת מקצועית בפרק זמן זה. ד. ברי כי אין באמור כדי להוות טעם מתקבל על הדעת מדוע עד היום נערכו הבדיקות על ידי קרימינולוגים, והיטיבה המשיבה לעשות, משהודיעה כי מעתה יתוקן הליקוי - ויפה שעה אחת קודם. המשיבה הודיעה, כי ככל שמדובר בצו מכוח הוראת סעיף 17 לחוק, על חוות דעת פסיכיאטרית להיערך על ידי פסיכיאטר ולא על ידי קרימינולוג, וכה ציינה: " לפיכך, הודיע שירות בתי הסוהר כי יפעל לתיקון הליקוי האמור, ולהבאת כל עצור שיינתן לגביו צו סופי לעריכת חוות דעת על פי סעיף 17 לחוק, לפסיכיאטר היושב בבית המעצר אבו כביר או לחילופין לחדר המיון של בית החולים אברבנאל. פסיכיאטר (בין בבית המעצר ובין בחדר המיון של בית החולים) ידרש לענינו של אותו אדם בפרק הזמן שהועמד לרשותו על ידי בית המשפט, ויעביר עמדה כתובה לבית המשפט, על פי מיטב שיפוטו המקצועי במגבלות הזמן." דומה, כי בכך הושגה מטרת העתירה. ה. בתגובת המשיבה צוין, כי משעולה חשש לחולי נפשי אצל חשוד, לעתים דורשים בתי המשפט לערוך חוות דעת פסיכיאטרית תוך פרק זמן שאינו עולה על 24 שעות. פרק זמן זה אינו מאפשר, לשיטת הגורמים המקצועיים, עריכת חוות דעת פסיכיאטרית כהגדרתה בחוק. משכך מורים בתי המשפט על עריכת "חוות דעת ראשונית". המשיבה הודיעה, כי בכוונתה להנחות את משטרת ישראל שטוען בתיקי המעצרים יונחה להבהיר את הקושי הטכני והמקצועי בעריכת חוות דעת בפרק זמן קצר. כן ידגיש, כי אין לערב בין הוצאת צוים לחוות דעת מכוח סעיף 17 לחוק, לבין האפשרות למתן טיפול רפואי לחשודים הנמצאים במעצר, כאשר יש צורך בכך. עוד צוין, כי בשלב זה לא תערוך המשיבה הבחנה בין "חוות דעת" כהגדרתה בחוק לבין "חוות דעת ראשונית", וכי שתיהן תיערכנה על ידי פסיכיאטר. ו. העותרת הגיבה לכך, כי בדיקות פסיכיאטריות בפרקי זמן קצרים של 24 שעות, נערכו בעבר ואף נערכות בהווה, עניין שבשגרה, וההנחיה החדשה עלולה להביא להארכת מעצר נוספת של חשודים, אשר נתעורר חשש להיותם חולי נפש. עוד התבקש, כי יובהר שהן בשלב זה והן בעתיד תיערך "חוות דעת ראשונית" גם היא על ידי פסיכיאטר. ז. המשיבה הודיעה כי ההנחיות לטוען המעצרים, אשר צוינו מעלה, הן הבהרות בחינת פשיטא, ואין פסול בהבאת מידע זה לידיעת הערכאות הדיוניות בטרם קבלת החלטה. אשר ל"חוות הדעת הראשונית" - מציינת המשיבה, בתגובה להודעת העותרים, כי קיים ספק אם בדיקה ראשונית, שבה נוצרת חוות דעת ראשונית, היא אכן בדיקה מכוח סעיף 17 לחוק. עם זאת, בשלב זה, מקבלת המשיבה על עצמה שלא לערוך הבחנה בין חוות דעת על פי סעיף 17 לחוק, לבין חוות דעת ראשונית - וזו וגם זו תיערכנה על ידי פסיכיאטר. ח. לדידי, אין מקום להבחנה בין חוות דעת ראשונית לחוות דעת כהגדרתה בחוק, על שתיהן להיערך על ידי פסיכיאטר; בשתיהן בבדיקה רפואית פסיכיאטרית עסקינן, ועל כן באה היא בגדרי סעיף 17. על בית המשפט הדן במעצר לבחון כמובן כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו הקונקרטיות, וברי כי ישקוד על זכויות החשוד. אוסיף, כי אין בכל האמור לפגוע בכבודם של הקרימינולוגים, אלא שהמחוקק אמר את דברו ואותו יש לכבד. ט. סוף דבר, משבאה העתירה על סיפוקה, נמחקת היא - בכפוף, כאמור, להצהרת המשיבים והתחייבותם לתיקון הליקוי. אסיים ואומר, כי צר היה לראות את השתלשלות העניינים בתיק זה. העותרת, התריעה בנושא מספר פעמים, אך רק העתירה הניעה את גלגלי הרשויות לתיקון המעוות. לולא היתה העותרת עצמה גוף של המדינה, היה מקום להשית הוצאות לטובתה. י. בכפוף לאמור, ומשהושגה מטרתה העיקרית, נמחקת איפוא העתירה. ניתן היום, ו' בניסן תשס"ט (31.3.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08111750_T05.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il