אלי אואנונו נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1114/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1114/10 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל המערער: אלי אואנונו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.1.11 בת"פ 4154-09 שניתן על ידי כבוד השופט צ' גורפינקל תאריך הישיבה: י"ב בחשון התשע"ב (9.11.2011) בשם המערער: עו"ד רחל דניאלי בשם המשיבה: עו"ד תמר ברוש פסק-דין השופטת מ' נאור: ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל שהטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו על המערער ב-ת"פ 4154-09 (כבוד השופט צ' גורפינקל), לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. בגזר הדין נדון המערער למאסר של 10 שנים בגין ביצוע העבירה. רקע עובדתי 1. ביום 3.8.2009 הוגש כנגד המערער כתב אישום אשר במסגרתו הואשם בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי המתואר בכתב האישום, שבעובדותיו הודה המערער, ביום 8.4.2009 הגיעה לדירתה הגברת יטי פיזנטי (להלן: המתלוננת), קשישה המתגוררת בתל אביב. משפתחה את הדלת, הגיח המערער מאחוריה, סתם את פיה באמצעות ידו ואיים עליה לבל תצעק תוך שהוא מציין כי ברשותו סכין. המערער דחף את המתלוננת לדירה, וקשר אותה בחוזקה לכיסא בצורה שגרמה לה חבלה בפרקי ידיה. לאחר מכן, הסיר המערער תכשיטים שענדה המתלוננת ואף לקח לרשותו סכום כסף שמצא בארון בביתה. משסיים לבצע פעולות אלו, נעל המערער את המתלוננת בביתה, כשהיא קשורה לכיסא ועזב את המקום. המתלוננת נחלצה מהקשירה בכוחות עצמה והזעיקה עזרה. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה בה הואשם. 2. ביום 7.1.2010 גזר בית המשפט המחוזי את דינו. בגזר הדין נסקרו עובדות כתב האישום ולאחר מכן נסקר רקעו האישי של המערער. בית המשפט עמד על נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, שבנוסף לסביבת חייו הקשה ומצב בריאותו הרעוע, הינו משתמש חוזר בסמים. כן עמד בית המשפט על הרשעותיו הקודמות הרבות של המערער שחלקן היו עבירות אלימות ורכוש, והחמורה שבהן – עבירת רצח. רק מספר חודשים לפני ביצוע העבירה נשוא הליך זה, השתחרר המערער ממאסר שריצה בגין עבירת הרצח. המערער, שעבר הליך שיקום ארוך בבית הסוהר, זכה לשחרור מוקדם על תנאי בהחלטת ועדת השחרורים. עוד לפני שעבירתו הנוכחית באה לידיעתה, ביקשה המדינה להפקיע את רישיון האסיר של המערער, בשל כך שלא עמד בתנאי השחרור. 3. בית המשפט הניח כי רישיון האסיר של המערער יופקע, וכי יהיה עליו לרצות 4 שנות מאסר בגין הפקעת השחרור על תנאי. משקל מיוחד נתן בית המשפט לעובדה שהמתלוננת היא אישה קשישה. בגזר הדין הדגיש בית המשפט את החומרה הרבה במעשה שוד כלפי זקנים ועל הצורך בענישה מחמירה כלפי המבצעים עבירות כלפי האוכלוסייה המבוגרת במדינה. עוד עמד בית המשפט על הנסיבות המחמירות של המערער שנדון בעבר למאסר עולם, זכה להקלה בעונש מידי נשיא המדינה שהעמיד את עונשו על 20 שנות מאסר, וזכה להקלה נוספת על ידי שחרורו המוקדם בידי ועדת השחרורים. בית המשפט לא ראה בעובדה שהמערער ישוב לרצות את יתרת המאסר – 4 שנים – שנקבע לו בגין ביטול שחרורו המוקדם, כשיקול להקלה בעונשו, זאת מהטעם כי המערער הוא שהביא על עצמו את ביטול השחרור על תנאי. השיקולים שמצא בית המשפט לקולא, ובגינם לא השית עליו את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק, היו הודאתו של המערער בעבירה והעובדה כי האלימות שהפעיל כנגד המתלוננת לא גרמה לה נזקים פיסיים של ממש. בסופו של דבר נדון המערער בגין השוד ל-10 שנות מאסר. הערעור ונימוקיו 4. על פי החלטת רשמת בית משפט זה, מיוצג המערער על ידי הסנגוריה הציבורית. באת כוחו של המערער, עמדה בהרחבה על רקעו האישי של המערער ועל הנסיבות הקשות שהובילו אותו לביצוע העבירה דנן. במיוחד עמדה על מאמצי השיקום הרבים שהשקיע המערער במהלך תקופת מאסרו ולאחר שחרורו ועל המוטיבציה הרבה שיש לו גם היום לקום מתהומות הסם אליהם נפל. באת כוח המערער ציינה כי לאחר ביצוע העבירה ניסה המערער להתאבד, ולאחר שאחיו הצילו אותו ממוות החליט לחזור לתלם, שב להליך שיקומי. ניסיונות השיקום של המערער, שנפל בשל הסמים מהם ניסה להיגמל, ראויים לטענתה להערכה ואף לחמלה. 5. לטענת באת כוח המערער בית המשפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה. מקרים דומים של שוד קשישים אליהם הפנתה, זכו להתייחסות מחמירה פחות, וזאת גם במקרים בהם הופעלה אלימות קשה ביותר, וגם במקרים בהם למבצע העבירה היה עבר פלילי; לטענתה, נסיבותיו האישיות של המערער צריכות להוות דווקא שיקול לקולא בעוד שבית המשפט התייחס לרקעו האישי ככזה המוביל דווקא להחמרה בעונשו; באת כוח המערער הצביעה על העובדה כי המערער הודה במיוחס לו והביע חרטה; המערער לא הפעיל אלימות פוגענית כלפי המתלוננת ופעל מתוך מצוקה אישית קשה. לעומת זאת, בעת מתן גזר הדין כבר חזר להליך השיקומי, התנקה מסמים וגם כיום הוא ממשיך להשקיע מאמצים רבים בשיקומו האישי; לסיום, טענה באת כוח המערער כי יתרת המאסר של המערער, יחד עם העונש הנוכחי שהושת עליו יוצרים תקופת מאסר ארוכה באופן חריג המצריכה התחשבות. נוכח טיעונים אלו התבקש בית המשפט זה לקבל את הערעור ולהפחית מעונשו של המערער. 6. המערער מצידו הגיש לנו מכתב נוגע ללב בו עיינו. 7. המדינה מצביעה על החומרה היתרה של המעשה ובפרט על רקע עבירותיו הקודמות הרבות של המערער, והעובדה שהמעשים בוצעו זמן קצר לאחר השחרור המוקדם, והיא מבקשת לדחות את הערעור. דיון והכרעה 8. אכן, עונש של 10 שנות מאסר הוא עונש קשה, ובאת כוח המערער, שעשתה עבורו את כל שניתן לעשות, הצביעה על שורת מקרים בהם במעשי שוד קשישים הוטלו עונשים קלים לא במעט. העונש הוא קשה, אך גם נסיבותיו של עניין זה יוצאות דופן הן. המערער, הפונה עתה להתחשבות ברקעו הקשה, מעל באמון לו זכה. לאחר שהורשע ברצח נקצב עונשו ל-20 שנה, הוא שוחרר על ידי ועדת השחרורים וזמן קצר לאחר מכן שדד קשישה. הוא לא חמל על קורבנו וניסיון העבר מוכיח שלא היה מקום ליתן בו אמון. למרות מכתבו הנוגע ללב, וטענות באת כוחו אנו סבורים שלא ניתן שוב ושוב ללכת לקראתו. המערער מיצה עד תום את האפשרות להקל עימו בשל ההיסטוריה האישית הקשה שלו. מי שאינו חומל על אחרים אינו ראוי לחמלה. 9. אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, י"ז בחשוון, תשע"ב (14.11.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10011140_C05.docהג + עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il