יהודית אריכא נ. עו"ד ארז חבר

פסק-דין בתיק ע"א 11117/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 11117/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערערים: 1. יהודית אריכא 2. עמיאל אריכא נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ארז חבר 2. כונס הנכסים הרשמי 3. בנק דיסקונט בע"מ, פורמלי 4. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פורמלי 5. המגן חברה לביטוח בע"מ, פורמלית 6. בנק הפועלים בע"מ 7. ירון בוארון ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 18653/07 מיום 20.11.07 ובבש"א 16209/07 מיום 29.11.07 שניתנו ע"י כב' השופט א' זמיר תאריך הישיבה: כ"ה בסיון התשס"ט (17.6.09) בשם המערערים: עו"ד לאה בראון בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד הילה שלום בשם המשיב 6: עו"ד יעקב מיכאל בויאר; עו"ד אירית טובים פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים לגבי בני הזוג המערערים ואשר ניזומו על ידם. בהחלטה אחת ניתן אישור למכירת נכס משועבד הרשום על שם אחד המערערים ואילו בהחלטה האחרת סורבה בקשתם של המערערים לבטל את הליכי פשיטת הרגל. 2. המערערים הגישו בשנת 2002 בקשות למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל. באותה שנה ניתן צו כינוס לגביהם. בשנת 2004 הוכרזו המערערים פושטי רגל. החובות של המערערים מקורם בעיקר בעסק של מוצרי חשמל שכשל. לבני זוג דירה בנתניה. בבעלותו של המערער נמצא נכס מקרקעין (להלן – הנכס), שהושכר בעבר לבנק הפועלים בע"מ, הוא המשיב 6 (להלן – הבנק). כמו כן משועבד הנכס לבנק. 3. בחודש אוגוסט 2007 הגישו המערערים בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל. בבקשה נטען כי בני משפחה של המערערים וכן ידידים שלהם נחלצו לסייע והשיגו הסדרים עם כל הנושים וכי כל הנושים אישרו שמבחינתם חובות המערערים סולקו. עוד נטען בבקשה, כי נוכח העובדה שכל הנושים אישרו כי החובות סולקו אין מקום להמשיך בפעולות למכירת הנכס ששועבד לטובת הבנק. יצוין, כי הבנק לא הגיש תביעת חוב. 4. בית המשפט המחוזי החליט ביום 20.11.07 לאשר את מכירת הנכס לבנק במסגרת הליכי מימוש בהם נקט הנאמן (הוא המשיב 1) ואילו ביום 29.11.2007 הוחלט שאין לבטל את הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט ציין, כי דרכם של המערערים אינה ראויה משום שהחובות לנושים סולקו שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל ותוך עקיפתו של הנאמן. כמו כן נקבע, כי הכספים שנתקבלו בידי הנושים שהגישו תביעת חוב יועברו לקופת פשיטת הרגל. 5. נראה לנו כי במקרה זה קיים קשר מסוים בין הסוגיה של ביטול הליכי פשיטת הרגל לבין מכירתו של הנכס לבנק. אם הליכי פשיטת הרגל מבוטלים תעמוד הסוגיה של מכירת הנכס במסגרת הליך מימוש כשאלה נפרדת שאינה קשורה בהליך פשיטת הרגל. במקרה הנוכחי קיים שיתוף פעולה בין הנאמן לבין הנושה המובטח הוא הבנק. הגם שהבנק בהיותו נושה מובטח רשאי לפעול באופן עצמאי למימוש השעבוד, הרי אין מניעה שישתף פעולה עם הנאמן ויאפשר לנאמן, הכל בחסות בית המשפט של פשיטת הרגל, לפעול למימוש הנכס. מכל מקום, השאלה העיקרית היא האם היה מקום לדחות את בקשת המערערים לבטל את הליכי פשיטת הרגל שהם עצמם יזמו. 6. חייב המגיש בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל מבקש הגנה מפני נושיו. להגנה הניתנת יש מחיר. תחילה ניתן על ידי בית המשפט צו כינוס, כאשר המשמעות היא שניטל כוחו של החייב לעשות בנכסיו כרצונו. בשלב הבא, משהחייב מוכרז פושט רגל, מוקנים נכסיו מכוח הדין לנאמן. על הנאמן מוטל, בין היתר, למכור את נכסי החייב ולחלק את התמורה בין הנושים באופן שוויוני. ברור, כי החייב עצמו אינו רשאי להגיע להסדרים בלתי פורמליים עם נושיו מחוץ למסגרת של הליך פשיטת הרגל (ע"א 9998/06 חזן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 20.9.09)). הואיל ונכסיו אינם עוד בידו אין הוא גם יכול לחלקם בין הנושים. יחד עם זאת, העובדה שהחייב נמצא תחת המגבלות של הליך פשיטת רגל אינה מונעת מאחרים מלסייע בידו בצורות שונות. אכן, לעיתים קיים חשש כי החייב העלים רכוש ונכסים וכי הסיוע הניתן לו אין מקורו במשאבים של בני משפחה וידידים אלא בנכסיו שלו. בהקשר זה יש אף לזכור את ההבדל הבסיסי בין הפטר לבין ביטול הליך פשיטת רגל. ההפטר משחרר את החייב מעול החובות שהיו בני תביעה בהליך פשיטת רגל. ביטול הליך פשיטת הרגל אינו גורר פטור מן החובות. אחד הסייגים למתן הפטר הוא כאשר מתברר כי החייב נהג בחוסר תום לב תוך כדי הליך פשיטת הרגל (סעיף 63(ב)1 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980). על כן, חייב שפעל להסדר החובות מחוץ למסגרת של פשיטת רגל עלול להיחשב כמי שנהג בחוסר תום לב ובהחלט ייתכן שבקשתו להפטר תסורב. גישה שונה משהו מתבקשת במקרה שהחייב עותר לביטול ההליכים, שהרי המשמעות של ביטול שונה היא. יכולה, על כן, להישאל השאלה מדוע לסרב לבקשת ביטול שמגיש חייב כאשר כל הנושים חזרו בהם מתביעות החוב. אם הנושים אינם מעוניינים בהמשך הליך פשיטת הרגל, האם נכפה זאת אף עליהם? 7. המערערים טענו בפני בית המשפט המחוזי כי כל נושיהם משכו את תביעות החוב בעקבות הסדרים שנעשו על ידי בני משפחה. הנאמן טוען מצידו כי עדיין קיימים נושים שחובותיהם לא סולקו. אין בידינו לברר את המחלוקת בעניין זה, מה גם שלא כל הנושים נמצאים בפנינו. דומה, שאין מנוס מלהחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת שיברר האם אכן נותרו נושים. כפי שצוין, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בה נדחתה בקשת המערערים לביטול הליכי פשיטת הרגל, אף חוייבו הנושים שקיבלו כספים למוסרם לקופת פשיטת הרגל. אם הכספים שהגיעו לנושים מקורם בבני משפחה ובידידים ולא במערערים, אין סיבה להורות לנושים להעביר את הכספים לקופת פשיטת הרגל. אין לראות בסיוע כספי של צד ג' המועבר לידי נושה, כאשר מדובר אמנם בכספים של צד ג', משום מתנה לחייב שהופכת מיניה וביה לנכס המוקנה לנאמן. 8. כאשר העניין יחזור לבית המשפט המחוזי הוא יזמן לדיון את כל הנושים שהגישו תביעות חוב. או אז ניתן יהיה לברר האם כל החובות הוסדרו. כמו כן יהיה צורך לברר מי עשה את ההסדרים עם הנושים ומה מקורם של הכספים ששימשו למטרה זו. על בסיס הממצאים ניתן יהיה להחליט האם לבטל את הליכי פשיטת הרגל או להותירם בעינם וכן בשאלה האם יש להורות לנושים להעביר את הכספים שקיבלו לקופת פשיטת הרגל. בעקבות הממצאים יחליט אף בית המשפט מחדש בשאלת מכירתו של הנכס המשועבד לבנק. 9. אשר על כן הננו מחליטים לקבל את הערעור, לבטל את שתי ההחלטות ולהחזיר את הדיון כאמור לעיל. הכספים שהועברו על ידי הנושים לקופת פשיטת הרגל יוותרו בקופה עד להכרעתו של בית המשפט המחוזי. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט בסיון התשס"ט (21.6.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07111170_S18.doc אג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il