פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 11077/07

אממעיל האני נ. רשם המקרקעין

תביעה לפסק דין הצהרתי לבעלות על 16 חלקות קרקע מסוג "מירי" מכוח ירושה.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?
תאריך פרסום 29/12/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 11077/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה בעלות במקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעה לפסק דין הצהרתי לבעלות על 16 חלקות קרקע מסוג "מירי" מכוח ירושה.
החלטת בית המשפט מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים — בית המשפט נתן תוקף משפטי להסכמה שהושגה בין הצדדים.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 11077/07

אממעיל האני נ. רשם המקרקעין

תביעה לפסק דין הצהרתי לבעלות על 16 חלקות קרקע מסוג "מירי" מכוח ירושה.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?

סיכום פסק הדין

המערער ביקש לקבל הצהרה על בעלותו ב-16 חלקות קרקע שירש מהמנוחה רימה עבאס. המחלוקת נסובה סביב הדין החל על הירושה (האם הדין המנדטורי או חוק הירושה הישראלי) וסביב השאלה אילו חלקות היו נטועות במועד הקובע (1913), דבר המשפיע על הזכויות בקרקע מסוג "מירי". בבית המשפט העליון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יפסוק בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בהתבסס על טיעונים בנוגע לחלקות הנטועות בלבד. בית המשפט פסק כי המערער זכאי לחלקו היחסי בשלוש חלקות שהוכרו כנטועות, והורה על הקצאת קרקע בעין או מתן קרקע חלופית שוות ערך במקומות בהם לא ניתן להקצות בעין.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ד' ביניש, ס' ג'ובראן, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אסמעיל האני

נתבעים

  • רשם המקרקעין
  • האפוטרופוס לנכסי נפקדים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • סיווג הקרקעות כ"מירי" בטל עם חקיקת חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
  • יש להחיל את חוק הירושה, התשכ"ה-1965 ולא את הדין המנדטורי
  • פרשנות המשיבים פוגעת בזכות הקניין החוקתית
  • המערער זכאי לרשת את הקרקעות שהיו נטועות במועד הקובע (1913)
טיעוני ההגנה
  • הדין החל על הירושה הוא הדין המנדטורי
  • הקרקעות מצויות בבעלות המדינה
  • רק שלוש מתוך החלקות היו נטועות במועד הקובע
מחלוקות עובדתיות
  • מספר החלקות שהיו נטועות במועד הקובע (1913)

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נסח היסטורי

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ה"פ 116/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הקצאת קרקע בעין למערער בחלקות המוכרות
  • הצעת חלקות חלופיות שוות ערך במקומות בהם לא ניתן להקצות בעין

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 11077/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 11077/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: אסמעיל האני נ ג ד המשיבים: 1. רשם המקרקעין 2. האפוטרופוס לנכסי נפקדים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.11.07 בה"פ 116/02 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופט מ' נאמן תאריך הישיבה: א' באדר התש"ע (15.2.2010) בשם המערער: עו"ד אלי עבוד בשם המשיבים: עו"ד טלי מרקוס פסק-דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 116/02, כבוד סגן הנשיא השופט מ' נאמן) מיום 11.11.2007 שבמסגרתו נדחתה תביעתו של המערער לפסק דין הצהרתי הקובע כי הינו הבעלים של 16 חלקות קרקע מסוג "מירי", שהיו בבעלותה של המנוחה רימה עבאס, אשר נפטרה בחודש ינואר 1965. המחלוקת בין הצדדים, בהליך בפני בית המשפט הקודם כמו גם בהליך בפנינו, סבבה את שאלת הדין החל על עיזבונה של המנוחה וזכאותו של המערער לחלקות האמורות. המערער טען כי עצם הסיווג של קרקעות כ"מירי", מכוחו קמה זכותה של המדינה בקרקעות, בטל בטרם ניתן צו הירושה בעניינה של המנוחה, עם חקיקת חקיקת חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ולפיכך הוא היורש שלהן בדין. כמו כן טען המערער כי יש להחיל במקרה הנדון את חוק הירושה תשכ"ה-1965 ולא את דיני הירושה המנדטוריים. את טענותיו אלו ביסס המערער בין היתר על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וטען כי כל פרשנות אחרת משמעותה פגיעה לא חוקתית בקניין. ברמה העובדתית, טען המערער כי אף על פי דיני הקרקעות העותומנים ודיני הירושה המנדטוריים, זכאי הוא לרשת את קרקעות המנוחה שהיו נטועות במועד הקובע (שנת 1913), וכי תשע מתוך החלקות היו נטועות במועד זה. מנגד, המשיבים טענו כי הדין החל על הירושה הוא הדין המנדטורי, וכי על פי דין זה, בשילוב עם משטר הקרקעות בעת פטירת המנוחה, השטח בכללותו מצוי בבעלותם. לעניין הנטיעות טוענים המשיבים כי על פי הנסח ההיסטורי, רק שלוש מתוך החלקות היו נטועות במועד הקובע. בדיון בפנינו ביום 16.3.2011 נתנו, בהסכמת הצדדים, החלטה בזו הלשון: "הצדדים הסכימו כי נפסוק על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, לאחר שכל אחד מהם יגיש לנו טיעונים כתובים שיתייחסו רק לטענות בדבר החלקות שהיו נטועות. טיעוני כל אחד מהצדדים לא יעלו על שני עמודים. המערער יגיש טיעוניו בתוך 30 ימים, ובאת-כוח המשיבים תגיש טיעוניה בתוך 30 ימים נוספים. עם קבלת טיעוני הצדדים ניתן החלטתנו". לאחר שעיינו בטענות הצדדים לפשרה ובהליכים הקודמים ולאחר שבחנו את כלל ההיבטים הרלבנטיים לעניין זה, אנו מחליטים כי המערער יהיה זכאי למלוא חלקה היחסי של המנוחה בשלוש החלקות 19136/46, 19120/34, 19119/85. בחלקות בהן הקרקע מצויה בבעלות המשיבים וניתן להקצותה למערער בעין, תוקצה למערער הקרקע על פי חלקה היחסי של המנוחה בה. כנגד חלקו של המערער בחלקות בהן לא ניתן להקצות את הקרקע בעין, יציע המשיב למערער חלקות חלופיות שוות ערך. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ג' בטבת התשע"ב (29.12.2011). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07110770_N11.doc /צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il