זיאד מונדר נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 11068/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 11068/07 לפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: זיאד מונדר נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד הביטחון אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון 3. שר הביטחון 4. שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד רחל סרור בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים ליתן טעם מדוע סווג העותר, איש צבא דרום לבנון לשעבר (להלן – צד"ל), כזכאי לסיוע מהמשרד לקליטת העלייה ולא מהמנהלה הביטחונית לסיוע (להלן - מנב"ס). בנוסף, מבקש העותר לחשוף את הקריטריונים לפיהם נקבעת זכאותם של אנשי צד"ל לסיוע. 2. העותר עבד ברדיו "קול הדרום" בשנים 1989-1985. החל משנת 1989 ועד לכניסתו לישראל שימש כאיש סיוע אזרחי של יק"ל (יחידת הקישור ללבנון) והיה בקשר עם שירות הביטחון הכללי, קשר עבורו קיבל תשלום. העותר נכנס לישראל במאי 2000, עם יציאת כוחות צה"ל מלבנון. הוא זכה לטיפול ראשוני על ידי מנב"ס, שכלל קבלת מענקים שונים וסיוע במימון דיור. ביום 16.9.2001 התקבלה החלטת ממשלה מספר 720, העוסקת בנושא קליטתם של אנשי צד"ל ואנשי מנגנוני הביטחון הלבנוניים בישראל. ההחלטה קובעת, כי האחריות הכוללת לאנשי צד"ל תועבר ממנב"ס למשרד לקליטת העלייה. כמו כן, הוחלט שמנב"ס תמשיך לטפל באוכלוסייה מסוימת שעמדה בקשרים מיוחדים עם זרועות הביטחון, ובכלל זה אנשי צד"ל בכירים. בעקבות החלטה זו נקבע, כי העותר יטופל מעתה ואילך במסגרת המשרד לקליטת העלייה, הואיל ואינו זכאי להמשך טיפול במנב"ס. בתגובה להחלטה זו פנה העותר ביום 26.10.2006 למשרד הביטחון בבקשה להכיר בו כזכאי לסיוע מטעם מנב"ס. בתגובת משרד הביטחון מיום 29.3.2007 צוין, כי לאחר בירור פנייתו של העותר הוחלט שאינו עומד בקריטריונים שנקבעו לסיוע ממנב"ס. ביום 27.12.2007 הגיש העותר את העתירה דנא. לאור העובדה שעתירות נוספות הנוגעות לסוגיה זו היו תלויות ועומדות באותה שעה בפני בית משפט זה, הוחלט להשהות את הטיפול בעתירה זו עד למתן החלטה בהן (ראו בג"ץ 10513/05 בוטרוס נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם, 28.1.2009)). משניתן פסק הדין בעתירות אלה, המשיך הטיפול בעתירה שלפנינו. 3. העותר טוען, כי הוא עומד בקריטריונים שנקבעו על ידי המדינה לסיוע במסגרת מנב"ס. העותר פירט שורה של תפקידים שביצע, שכללו סיוע מודיעיני לזרועות הביטחון הישראליות. בנוסף מציין העותר, כי כמה מחבריו אשר שירתו שירות זהה לשירותו, סווגו כזכאים לסיוע ממנב"ס ולכן מקבלים סיוע בהיקף נרחב יותר ממנו. לטענת העותר, הרשות פעלה בחוסר סבירות ובצורה לא מידתית, ולכן מבקש הוא מבית משפט זה להתערב. העותר אף דורש לחשוף את הקריטריונים לפיהם נקבעת זכאותם של אנשי צד"ל לסיוע, במטרה לבחון את יישומם בנסיבות המקרה דנא. המשיבים טוענים, כי העותר לא זכאי לטיפול מנב"ס. לטענתם, העותר אינו עומד בקריטריונים שנקבעו לזכאותם של קציני צד"ל בכירים ואף לא באלה שנקבעו לזכאות עבור מי שעמדו בקשרים מיוחדים עם זרועות הביטחון. עוד מציינת המדינה, כי גורמי ביטחון המכירים את העותר ועבודתו גרסו שאין להמליץ עליו כזכאי לסיוע ממנב"ס, היות שתרומתו המודיעינית לא הגיעה לכדי תרומה משמעותית. בעניין חשיפת הקריטריונים טוענת המדינה, כי קריטריונים אלה הינם חסויים ולכן אין לפרסמם. 4. בדיון שנערך בפנינו ביום 16.6.2011 הושמעו דברים הן על פי צד אחד, בנוכחות אנשי המשיבים בלבד, והן בדלתיים סגורות בנוכחות שני הצדדים. לאחר שמיעת הדברים הוחלט שעל המשיבים לערוך בירור לגבי דבריו של העותר, אותם השמיע בדיון. בתגובה להחלטה זו הודיעו המשיבים ביום 17.8.2011, כי מנב"ס ערכה בירור נוסף בעניינו של העותר בו נבחנה תרומתו לאירועים שתיאר בפנינו אך לא נמצא כי הוא זכאי לשיקום על ידה. העותר לא הגיב להודעה זו, אף שבהחלטה מיום 16.6.2011 ניתנה לו אפשרות לעשות כן. לאחר עיון בעתירה ובחומר שנצטבר בתיק מאז הגשתה, החלטנו כי דין העתירה להידחות. 5. לא מצאנו כי קיימת עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים. עניינו של העותר נבחן מספר פעמים על ידי המדינה, תוך שימוש בקריטריונים שנקבעו על ידה לבחינת זכאות לסיוע מטעם מנב"ס. בית משפט זה נדרש לבחון האם קריטריונים אלה מפלים מטבעם כבר במסגרת העתירות הקודמות בסוגיה זו, שנדונו במאוחד (בג"ץ 10513/05 הנ"ל). בפסק הדין נקבע, כי אין כל פסול בשיקולים שהציגה המדינה: "ההחלטה לקיים הבחנה על פי סוג השירות, מועד השירות, וטיב הסיוע והקשרים, לרבות קשרים מודיעיניים, אינה החלטה מפלה" (שם). אחד הקריטריונים למתן סיוע ממנב"ס הינו "תרומה משמעותית" של המסייע לזרועות הביטחון. המדינה ציינה, כי גורמי ביטחון המכירים את העותר ופועלו גרסו שאין להמליץ עליו כזכאי לסיוע מטעם מנב"ס, היות שתרומתו המודיעינית לא הגיעה לכדי תרומה משמעותית. נוכח המלצות אלה ובחינה של נסיבות העותר נקבע כי אינו זכאי לקבלת סיוע זה. לדעתנו, החלטתה של הרשות אינה לוקה בפגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה. נסיבותיו של העותר נבחנו מספר פעמים על ידי הרשות, ובכל הפעמים התוצאה הייתה זהה – העותר אינו עומד בתנאים שנקבעו לזכאות. החלטתה זו של הרשות אינה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ועל כן לא מצאנו מקום להתערב בה. 6. העותר טען גם, כי כמה מחבריו אשר שירתו שירות זהה לשירותו סווגו כזכאים לסיוע במסגרת מנב"ס, ולכן זכאי אף הוא לקבל סיוע דומה. המדינה טענה בתגובה, כי כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות. בדברים שהועלו בפנינו בעת הדיון בעתירה הודתה המדינה, כי שגתה והעניקה לאחד האנשים שציין העותר סיוע במסגרת מנב"ס, אף שלא עמד בקריטריונים לקבלת סיוע זה. עם זאת, טעות זו של המדינה אינה מחייבת אותה להעניק אותן זכויות עודפות גם לעותר (ראו בג"ץ 301/69 שמילביץ נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד כד(1), 302 ,305 מול האות א' (1970); ע"פ 3633/11 הול דר ליסינג בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, בפיסקה 15 (טרם פורסם, 26.5.2011)). 7. במסגרת העתירה ביקש העותר, כמו כן, לחשוף את הקריטריונים לפיהם נקבעת זכאותם של אנשי צד"ל לסיוע. מטעמים הקשורים בביטחון המדינה, קריטריונים אלה חסויים. בעבר, לא התערב בית משפט זה בהחלטת הרשויות שלא לאפשר עיון בקריטריונים דומים (ראו בג"ץ 4458/03 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל (לא פורסם, 22.6.2005)). איננו מוצאים, כי יש ללכת בדרך אחרת במקרה דנא. 8. לאור האמור נדחית העתירה. לא יעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ח בכסלו התשע"ב (14.12.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07110680_S14.doc גק+הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il