פלוני נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 11065/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 11065/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 913/03 שניתן ביום 27.11.03 על-ידי כב' השופטים א' רזי, י' כהן, ר' שפירא תאריך הישיבה: י"ב בתמוז תשס"ד (1.7.04) בשם המערער: עו"ד פארס בריק, עו"ד שרון רינגר בשם המשיבה: עו"ד דניאלה בייניש בשם שירות המבחן לנוער: גב' מלכה ברוך פסק-דין השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה, על-פי הודאתו, בעבירות של מעשים מגונים בקטין, ניסיון לבצע מעשי אינוס, ניסיון לבצע מעשי אינוס בבן-משפחה ומעשי סדום בקטין. עם הרשעתו כך בדינו נגזר דינו של המערער לארבע שנות מאסר, מהן שנתיים וחצי לריצוי בפועל (בניכוי תקופת המעצר) והיתרה על-תנאי. ערעורו של המערער הוא על חומרת העונש. הנפגעת ממעשיו הקשים של המערער היתה אחותו הקטנה. בזמנים שונים עשה המערער מעשים מגונים באחותו תוך שימוש בכוח ובניגוד ברור לרצונה. במיוחד נדגיש את מעשי הסדום שעשה המערער באחותו בכוח וחרף התנגדותה. שמענו טענות מפי באי-כוח המערער על-אודות הרקע המשפחתי הקשה שבו גדל, הוא ואחותו, ועל-כך שאט אט חוזר הוא למוטב ולדרך הישר. ראוי הוא המערער לשיקום, כך טענו עורכי-הדין רינגר ובריק, ועל-כן דין וצדק הוא שגזר-דינו של בית-משפט קמא יימחק ותינתן למערער אפשרות לרצות את עונשו במעון הפתוח שהוא שוהה בו כיום. אלא שבכל טענותיהם הארוכות והמפורטות שמענו אך מעט על מה שאירע לאחותו הקטנה של המערער וגם תסקיר נפגע לא הוגש לבית-המשפט. כל שיודעים אנו על האחות הקטנה הוא מתוך מכתב שכתבה האחות לקצינת הסעד ובו מסבירה היא עד כמה אוהבת היא את אחיה, כי מתגעגעת היא אליו מאוד וכי סלחה לו על מעשיו. אנו מאמינים לאחות, אולם בה-בעת אין ספק קל בליבנו כי המעשים שעשה המערער בגופה לא בנקל ולא במהרה תרפא הילדה מהם. הגם שלא קיבלנו תסקיר נפגע, ניסיוננו לימד אותנו את הדבר. אם אין די בכל אלה, הנה עד כה לא זכה המערער לקבל טיפול במסוכנות המינית הנשקפת ממנו וממילא לא ידענו אם נשקפת ממנו מסוכנות לעתיד לבוא אם לאו. אין לנו אלא לקוות כי הרשויות תיתנה דעתן לדבר, ובהתאם לצורך ולעניין תזכנה את המערער בטיפול מתאים וראוי. בעת ביצוע העבירות היה המערער כבן חמש-עשרה, וכיום הוא כבן שש-עשרה וחצי. לא היינו מהססים להורות כי ירצה את עונשו בבית-סוהר לקטינים, אלא שמסתבר כי במשך תקופה של כשנה שוהה המערער במעון "אחווה" שהוא מעון פתוח, ונראה לנו כי שליחתו לבית-האסורים ממעון פתוח עשויה להביא לרגרסיה במצבו. בתיתנו דעתנו לכל אלה, אנו מחליטים לדחות את הערעור על גזר-הדין ובה-בעת אנו מורים כי עונש המאסר שנגזר על המערער ירוצה במעון הנעול "נוף הרים" שבירכא (שיש בו מקום פנוי, כפי שמסרה לנו קצינת המבחן, הגב' ברוך). ריצוי עונש המאסר יימנה מיום כניסתו של המערער למעון הנעול. המאסר על-תנאי יישאר על-כנו כהוראת בית-המשפט המחוזי. בכפוף לאמור לעיל אנו דוחים את הערעור. היום, י"ב בתמוז תשס"ד (1.7.2004). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03110650_G06.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il