פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 11059/08

אבו אלוליד דגאני נ. מדינת ישראל

העותרים ביקשו לבטל צו תפיסת מקרקעין לצורך הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון באזור שועפט.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 25/02/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 11059/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תפיסת מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל צו תפיסת מקרקעין לצורך הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון באזור שועפט.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 11059/08

אבו אלוליד דגאני נ. מדינת ישראל

העותרים ביקשו לבטל צו תפיסת מקרקעין לצורך הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון באזור שועפט.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים הגישו עתירה נגד צו תפיסת מקרקעין שהוצא על ידי משרד הביטחון לצורך הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון באזור מחנה הפליטים שועפט. העותרים טענו כי הצו פוגע במבנים ובחנויות שבבעלותם. המדינה השיבה כי המבנים והחנויות לא נתפסו בפועל, וכי המיקום נבחר משיקולים ביטחוניים ותכנוניים תוך ניסיון למזער פגיעה בקרקע פרטית. בית המשפט דחה את העתירה משני טעמים: ראשית, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר שהעבודות בשטח כבר החלו והתוואי אושר בעבר. שנית, לגופו של עניין, נמצא כי המדינה פעלה כדי לצמצם את הפגיעה בבעלי הקרקע וכי קיימים מגעים להסדרת פיצויים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' פרוקצ'יה, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אבו אלוליד דגאני
  • מחמד דגאני
  • מוחסן דגאני
  • מונדר דגאני
  • מאי דגאני

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • משרד הביטחון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצו פוגע במבנים ובחנויות שבבעלות העותרים.
  • העותרים טוענים לבעלות על שטח של כ-6 דונם המיועד לתפיסה.
טיעוני ההגנה
  • השטח שנתפס אינו כולל את המבנים והחנויות של העותרים.
  • הבחירה במיקום נעשתה משיקולים ביטחוניים ותכנוניים כדי לצמצם פגיעה בקרקע פרטית ולהבטיח נגישות לצירי תנועה.
  • העותרים ידעו על העבודות והעתירה הוגשה בשיהוי ניכר.
  • התקיימו מגעים עם העותרים בנוגע לדמי שימוש ופיצויים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הצו חל על המבנים והחנויות של העותרים.
  • היקף הזכויות בקרקע שנתפסה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תשובת המדינה המבהירה כי המבנים והחנויות לא נתפסו.
  • הודעת המדינה על קיום מגעים עם העותרים בנוגע לפיצויים.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 11059/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 11059/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. אבו אלוליד דגאני 2. מחמד דגאני 3. מוחסן דגאני 4. מונזר דגאני 5. מאי דגאני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד הביטחון עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: א' באדר התשס"ט (25.02.2009) בשם העותרים: עו"ד אלי תוסיה-כהן בשם המשיבים: עו"ד חני אופק פסק-דין העתירה מופנית כנגד צו תפיסה שהוצא ביום 16.08.2006 על פי החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום – תש"י-1949. מטרת התפיסה הינה הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון המיועד לאוכלוסיה האזרחית באזור מחנה הפליטים שועפט, כדי לאפשר המשך התנהלות שיגרת חיי האזרחים בהתחשב בכך שבמקום אושרה הקמת גדר הביטחון. מהעתירה מתקבל הרושם כי העותר הינו בעל מבנים אשר צו התפיסה חל עליהם, ופוגע באפשרויות של העותר לעשות בהם שימוש. התברר מתשובת המדינה כי מדובר בחנויות ומבנים הנמצאים בסמוך, אך אלה לא נתפסו על פי הצו. המקרקעין שהעותר טוען לבעלות בהם משתרעים על שטח של 6 דונם בקירוב, הפנוי ממבנים. המעבר המתוכנן משתרע על שטח של 45.7 דונם שמתוכם רק 11 דונם הן אדמות פרטיות. המקום שנבחר להקמת המעבר הוא השטח הגדול ביותר בסביבה, שאינו משתרע על קרקעות פרטיות. כעולה מהודעת המדינה התקיימו מגעים בין נציגי המשיבים לעותר, ובהידברות שהיתה עימו לא התנגד העותר להיבטים הנובעים מתפיסת השטח בתנאי שלא יפגעו המבנים והחנויות שהוא מחזיק בהם וכך אמנם נעשה. בינתיים הוברר שיש טוענים נוספים לבעלות באותו שטח ובכפיפות לטענות הנוגעות לזכויות באותם מקרקעין נוהלו מגעים עם העותר על דמי שימוש ופיצויים. השיקולים להקמת המעבר במקום שאותר, הביאו כאמור בחשבון את הצורך להפחית מן הפגיעה בקרקע פרטית, אך שיקול מרכזי בבחירת המקום היתה גם החשיבות שיש להקמת המעבר במקום שנבחר, והחשיבות שיש בכך שהמעבר יהיה בסמוך לצירי תנועה מרכזיים כדי להקל על המשתמשים במעבר את ההשתלבות בעורקי התנועה הראשיים. על כל אלה יש להוסיף כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר שבית משפט זה אישר את תוואי הגדר המוקמת סביב מחנה הפליטים שועפט, את הדחיפות הביטחונית בהקמת הגדר, ולאחר שבמקום בוצעו כבר עבודות בהיקפים ניכרים שהעותר ידע עליהן. אשר על כן דין העתירה להידחות גם מטעמי סף וגם לגופה. ניתן היום, א' באדר התשס"ט (25.02.2009), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08110590_N04.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il