בג"ץ 1104-20
טרם נותח
מנחם פרטוש נ. שר הביטחון
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
6
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1104/20
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט מ' מזוז
העותרים:
1. מנחם פרטוש
2. אהרון ברש
3. איחוד הישיבות באר"י
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. מפקד יחידת מיטב בצה"ל
עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ט בשבט התש"פ
(24.2.2020)
בשם העותרים:
עו"ד נדב גדליהו; עו"ד שמואל הורביץ
בשם המשיבים:
עו"ד אילנית ביטאו
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
1. העותרים הם צעירים חרדים, אשר חסו בעבר תחת ההסדר המעוגן בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח חדש], התשמ"ו-1986 (להלן: החוק), שעניינו באופן שילובם של תלמידי ישיבות במסגרת הצבאית. בעתירה שלפנינו, מבקשים העותרים ליתן צו על-תנאי, שיורה למשיבים לבוא וליתן טעמים: מדוע לא יעניקו לעותרים צו דחיית שירות, בהתאם לסמכותם שלפי פרק ג'1 לחוק; מדוע לא יבוטלו צווי הגיוס שהוצאו לעותרים; ומדוע לא יודיעו המשיבים באופן פומבי, כי אין חובה למלא את פרק ג' במסגרת טופס בקשת מתן צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 לחוק.
2. העותר 1, מנחם פרטוש (להלן: פרטוש), נקרא לראשונה להתייצב בלשכת הגיוס ביום 3.4.2017, לשם ביצוע הליכים לקראת גיוסו. משלא התייצב במועד האמור, לאחר שנקבעו לו שלושה תאריכי התייצבות נוספים, ונערכו עמו מספר שיחות הבהרה, החלו רשויות הגיוס בהליכים לקריאתו לשירות ביטחון ללא קביעת כושרו הרפואי, בהתאם לסעיף 12 לחוק. ביום 19.10.2017 הוצאה פקודת מעצר נגד פרטוש. לבסוף, לאחר שיחות הבהרה שהתקיימו עם אמו, התייצב פרטוש לראשונה בלשכת הגיוס ביום 3.12.2017. באותו מועד, נקבע כי הוא זכאי לסטאטוס 'מועמד למעמד תורתו אומנותו'. בהמשך, הגיש פרטוש טופס בקשה לצו דחיית שירות, בקשתו אושרה ושירותו נדחה למשך שנה, עד ליום 4.2.2019.
3. שנה חלפה-עברה, ובתום התקופה זומן פרטוש, במספר מועדים שונים, לשם חידוש בקשתו לדחיית שירות. אולם פרטוש לא התייצב, וביום 6.3.2019 שלחו לו רשויות הצבא מכתב התראה לפני ביטול מעמדו כתלמיד ישיבה, תוך שניתנה לו הזדמנות להסדיר את מעמדו בתוך 60 ימים. בהמשך, עדכנו הרשויות את אביו של פרטוש בנעשה בעניינו. על אף האמור, תגובה מטעמו של פרטוש מיאנה להגיע, ומשכך, בוטל ביום 29.8.2019 מעמדו כתלמיד ישיבה, ולאחר מכן הוא זומן להתייצב ביום 23.9.2019 להשלמת הליכי גיוסו. כמו כן, ניתן לפרטוש חלון הזדמנויות של 60 ימים להגשת ערעור. כך עשה פרטוש, אשר הגיש ביום 16.9.2019 ערעור על ההחלטה לבטל את מעמדו כתלמיד ישיבה, וצירף בקשה עדכנית לדחיית שירותו הצבאי. באותו יום גם התקיים ריאיון עם פרטוש. בערעורו טען פרטוש, כי לא התייצב לחידוש בקשת דחיית השירות משום שלא קיבל את הזימונים להתייצבות לשם כך, אלא רק את המכתב על ביטול מעמדו כבן ישיבה. ערעורו של פרטוש נבחן על-ידי סגן מפקד יחידת מיטב, אשר לא שוכנע מנימוקי הערעור והחליט לדחותוֹ. ביום 29.10.2019, יצרו הרשויות קשר עם פרטוש ועדכנוהו בתוצאות הערעור.
4. ביום 13.11.2019 הוצא לפרטוש צו התייצבות לשירות ביטחון ליום 12.2.2020, בהתאם לסעיף 12 לחוק. אלא שכחודשיים לאחר מכן, ביום 19.1.2020, פנה פרטוש בבקשה לגורמים הרלבנטיים, לבטל את צו גיוסו ולהשיבו למעמד של תלמיד ישיבה.
5. העותר 2, אהרן ברש (להלן: ברש), נקרא לראשונה להתייצב להליכים לקראת גיוסו ביום 27.11.2014. משלא התייצב, נקבע לו מועד נוסף ליום 19.1.2015, שבו התייצב, ונמצא זכאי לסטאטוס 'מועמד למעמד תורתו אומנותו'. בהמשך, הגיש ברש טופס בקשה לדחיית שירות, בקשתו אושרה, ושירותו נדחה למשך שנה, עד ליום 22.6.2017. לקראת תום תקופת הדחייה, התייצב ברש להסדרת מעמדו. תחילה הגיע עם טופס חלקי שלא עמד בתנאים הדרושים, ולאחר מכן התייצב עם טופס תקין, ואושרה לו דחייה נוספת, עד ליום 7.6.2018. 8 חודשים לאחר מכן, התייצב ברש במסגרת יום התייצבות מרוכז לתלמידי ישיבת 'בית מאיר', ואושרה לו דחיית שירות נוספת עד ליום 14.2.2019.
6. לקראת המועד, שלחו רשויות הצבא לברש שלושה זימונים, במועדים שונים, על מנת לאפשר לו להסדיר את מעמדו; אולם ברש לא התייצב. משכך, ביום 28.2.2019 נשלח לברש מכתב התראה לפני ביטול מעמדו כתלמיד ישיבה, וניתנה לו הזדמנות נוספת להסדיר את מעמדו בתוך 60 ימים. ביום 11.4.2019 יצר ברש קשר עם רשויות הצבא, וביקש לברר מתי עליו להתייצב לשם חידוש בקשתו לדחיית שירות. בתגובה נענה ברש, כי המועד חלף, וכי עליו להתייצב בהקדם. לאחר מכן התקשר ברש בשנית, פנה בשאלה דומה, ונמסר לו כי עליו להתייצב בתוך שבועיים; אולם ברש לא התייצב במועד האמור. בהמשך, התקשרו הרשויות לאמו של ברש והבהירו לה את מצבו, ובמועד מאוחר יותר יצרו קשר גם עם אביו. חרף הפניות הללו, לא התייצב ברש לשם חידוש מעמדו. לפיכך, ביום 8.9.2019 בוטל מעמדו כתלמיד ישיבה, ובו ביום נשלחה לו הודעה על כך. ביום 24.10.2019 הגיש ברש ערעור על ההחלטה לבטל את מעמדו, בטענה כי לא קיבל את הזימונים שנשלחו אליו לחידוש מעמדו, וזאת בשל חתונתו שהתקיימה חודש לאחר פקיעת צו דחיית השירות. הסבריו של ברש לא הניחו את דעתו של סגן מפקד יחידת מיטב, אשר החליט לדחות את הערעור. עוד קודם לכן, במקביל לבחינת ערעורו, זומן ברש להתייצב ביום 13.11.2019 להשלמת הליכים לקראת גיוסו, אולם לא התייצב לזימון זה. ביום 15.12.2019 יצר ברש קשר עם רשויות הצבא במטרה לברר את מעמדו, ובאותה שיחה עודכן כי הוא חייב בגיוס. ביום 3.2.2020 נשלח לברש מכתב על דחיית ערעורו.
7. ביום 23.12.2019 הוצא לעותר צו התייצבות לשירות ביטחון ליום 12.2.2020, בהתאם לסעיף 12 לחוק. אלא שביום 4.2.2020 פנה ברש לרשויות הצבא, באמצעות בא-כוחו, בבקשה לבטל את צו הגיוס ולהשיבו למעמד של תלמיד ישיבה.
8. בעקבות האירועים המתוארים לעיל, הגישו פרטוש וברש את העתירה שלפנינו. העותרים ציינו בעתירתם, כי הגישו את העתירה יחדיו נוכח הדמיון בין ענייניהם, ובפרט לאור מועד הגיוס הזהה שנקבע להם. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 24.2.2020, הוסיף ב"כ העותרים, כי ההבדלים העובדתיים בין פרטוש לבין ברש, נתגלו רק לאחר הגשת העתירה, כשהועברו מסמכים על-ידי המשיבים, מסמכים שקודם לכן הוסתרו מן העותרים.
9. בעניינו של פרטוש נטען, כי הלה התוודע למצבו רק לאחר שהתקבלה ההחלטה לבטל את מעמדו כתלמיד ישיבה, כך שלא קוים לו שימוע עובר לשלילת המעמד, ונפגעה זכות הטיעון שלו. הודגש, כי על-פי הוראת סעיף 38(4)(ג) לחוק, ביטול מעמד של בן ישיבה יֵעשה רק לאחר שניתנה לבעל המעמד הזדמנות לטעון נגד הביטול. בהקשר זה נטען, כי במהלך ריאיון הבירור שקוים איתו, הסיט המראיין את השיחה לנושאים אחרים, מבלי להקשיב לטיעוניו בלב פתוח ובנפש חפצה. עוד נטען, כי ההחלטה לשלול את מעמדו של פרטוש כבן ישיבה אינה סבירה לגופה. בהקשר זה טוען פרטוש, כי לא הגיעו אליו מכתבי הזימון, וככל שנשלחו זימונים מעין אלו – הם נשלחו בדואר רגיל ולא בדואר רשום. לדברי פרטוש, בקשתו המקורית לדחיית שירות הוגשה פעמיים – פעם אחת ההליך לא הושלם משום שהגיע ללא תעודה מזהה, ובפעם השנייה התקבלה בקשתו. בנסיבות אלו, מסביר פרטוש, הניח כי משום שהבקשה הוגשה פעמיים – קיבל דחיית שירות לשנתיים, ולפיכך עוד לא התעורר הצורך לחדשהּ. פרטוש מוסיף וטוען, כי צו הגיוס שהוצא לו על-פי סעיף 12 לחוק – אינו תקף, שכן לא בוצע אצלו ביקור בית, לא קוימה שיחת טלפון מספקת, הרשויות לא וידאו כי התקבל אצלו צו שני, ולא הועברה לו התראה בדואר רשום. כל אלו, כך נטען, בניגוד לשורת הוראות הקבועות בהוראת קבע מתקני אכ"א מג 09-05 'משתמטים מחובת התייצבות, לפי חוק שירות ביטחון'; בנוהל 'טיפול במועמדים לשירות ביטחון שלא התייצבו להליכים על פי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון'; ובנוהל בנושא 'צו 12'. כמו כן נטען, כי ההחלטה בערעור שהגיש פרטוש, על ההחלטה לבטל את מעמדו כתלמיד ישיבה – אינה מנומקת, וגם מטעם זה יש לבטלהּ.
10. בעניינו של ברש נטען, כי מרבית הזימונים שנשלחו אליו, ככל שאכן נשלחו – לא הגיעו ליעדם, זולת הזימון ליום 17.3.2019, אשר הגיע באיחור, לאחר שחלף מועד ההתייצבות שנקבע בו. ברש סבר, כי נוכח חוסר העדכניות של תאריך הזימון, ולאור הנוהל המקובל בישיבתו, כי בחורי הישיבה מתייצבים בימי התייצבות מרוכזים – הזימון אינו רלבנטי עוד. עוד כהנה וכהנה טוען ברש, כי הישיבה שלו לא הזמינה עבורו טופס בקשה לדחיית שירות, וכי אי-התייצבותו מקורה בכשל שהתרחש אצל מדור בני הישיבות, בין היתר כתוצאה מכך שעבר לישיבה אחרת במהלך התקופה הרלבנטית. בעתירה טוען ברש טענות דומות לאלו של פרטוש: אי-קיום שימוע עובר לביטול מעמדו; חוסר סבירות בהחלטה לבטל את מעמדו; העדר תוקף לצו הגיוס שהוצא לו על-פי סעיף 12 לחוק; אי-נימוק ההחלטה בנוגע לערעור שהגיש. מעבר לכך מוסיף ברש, כי על המשיבים להודיע באופן פומבי לציבור כי אין צורך במילוי חלק ג' בטופס הבקשה לדחיית שירות. בהקשר זה נטען, כי אילו היו בני הישיבות מודעים לכך, היה הדבר מקל עליהם בהנפקת הטפסים, וחוסך להם פניה לוועד הישיבות. על-פי הטענה, מילוי פרק ג' האמור כרוך בהשקעת זמן ומשאבים, ומקשה על בני הישיבות בהגשת בקשות דחייה.
11. בתגובה מטעם המשיבים – מדור בני הישיבות, מפקד יחידת מיטב ושר הביטחון – נטען כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתם, העתירה מאגדת את עניינם של שני עותרים נפרדים, אשר המסכת העובדתית הרלבנטית לגביהם שונה, ועל-פי הפסיקה, יש בכך כדי להביא לדחיית העתירה על הסף, גם במצבים שבהם קיים מכנה משותף בין העותרים. לגופם של דברים טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהחלטות בעניינם של פרטוש וברש. אשר לטענה בדבר העדר הצורך במילוי חלק ג' בטופס הבקשה לדחיית שירות, נטען כי אינה מעלה או מורידה בענייננו, שכן העותרים נמנעו מלהתייצב לזימונים אישיים שנשלחו אליהם, ולא שיתפו פעולה עם רשויות הגיוס. העותרים כלל לא הגישו את טפסי הבקשה לחידוש דחיית שירותם.
12. בנוגע לפרטוש נטען, כי אין ממש בטענתו שלפיה לא היה מודע לחובתו לחדש את צו דחיית השירות שניתן לו, שכן הדברים ידועים לכל ואף צוינו במפורש במכתב אישור ההתייצבות שנשלח אליו. המשיבים טוענים, כי ניתנה לפרטוש תקופה של חצי שנה להסדיר את מעמדו, אולם הוא לא עשה כן, חרף פניות חוזרות ונשנות מטעם רשויות הצבא. עוד נטען בהקשר זה, כי טענתו שלפיה לא קיבל את המכתבים והזימונים שנשלחו אליו, למעט המכתב בדבר ביטול מעמדו – מעלה תמיהה, שכן כל המכתבים נשלחו לאותה כתובת. מכל מקום, מסבירים המשיבים, גם אם תתקבל גרסתו העובדתית של פרטוש, אין בכך כדי לגרוע מחובתו לחדש את מעמדו מדי שנה, חובה שאותה לא מילא. עוד נטען, כי ניתנה לפרטוש הזדמנות להשיג על ההחלטה לגבי שלילת מעמדו במסגרת הערעור, והוא אף זומן לריאיון אישי, וזאת לפנים משורת הדין. בכך, לעמדת המשיבים, מומשה זכות הטיעון שלו במלואה.
13. אשר לברש מציינים המשיבים, כי אושרו לו בעבר שלוש בקשות לדחיית שירות, ולפיכך הפרקטיקה והנהלים מוכרים לו היטב מהפעמים הקודמות. עוד צוין, כי נשלחו לברש שלושה זימונים במועדים שונים לצורך הגשת טופס בקשה לדחיית שירות, שאליהם נמנע מלהתייצב. לא זו בלבד, אלא שברש שוחח ביוזמתו עם רשויות הצבא, אשר הודיעו לו כי עליו להתייצב בהקדם, אולם הוא לא התייצב גם לאחר שיחות אלו. כמו כן, שוללים המשיבים את טענתו של ברש לפיה נמנע ממנו להתייצב במועד שאליו זומן בשל חתונתו. בהקשר זה נטען, כי החתונה התקיימה בסוף חודש מרץ 2019, בעוד שמעמדו בוטל רק כמה וכמה חודשים לאחר מכן, בחודש ספטמבר. עוד נטען, כי ברש פעל בניגוד לחובתו, שעה שלא עדכן את רשויות הצבא בדבר השינוי במוסד שבו הוא לומד. בדומה לעניינו של פרטוש, טוענים המשיבים, כי ברש מימש את זכות הטיעון שלו עם הגשת הערעור על ההחלטה לבטל את מעמדו. כמו כן צוין, כי הנימוקים להחלטה פורטו בהודעה שנמסרה לבא-כוחו של ברש ביום 10.2.2020.
14. למקרא כתבי הטענות של הצדדים, על נספחיהם, ולמשמע טענות ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. העתירה כורכת יחדיו את טענותיהם של שני עותרים שונים, אשר התשתית העובדתית והנסיבות הפרטניות שלהם שונות, אף אם יש ביניהם קווי דמיון. די בכך, על-פי ההלכה הפסוקה, כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 8325/19 משאהרה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (26.1.2020)).
15. גם לגופם של דברים – דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערב בהחלטות המשיבים בעניינם של העותרים. שניהם היו בקשר עם רשויות הצבא, בין אם בקשר ישיר ובין אם באמצעות הוריהם, ואין מקום לקבל את הטענה לפיה לא ידעו על הצורך בחידוש מעמדם. התפוגה של דחיית שירותם גם צוינה בפירוש במסמכים שקיבלו. כך, למשל, במסמך אישור התייצבות שנמסר לפרטוש, לאחר שהגיש את בקשתו לדחיית שירות ביום 4.2.2018, צוין כי "במידה והמסמכים שהתקבלו תקינים מעמדך יהיה תקף לשנה ובסיום שנה זו תידרש להציג טופס דיחוי עדכני". הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לברש, אשר הגיש בעבר בקשות לחידוש דחיית שירותו, כך שהפרוצדורה לבטח אינה זרה לו. ה'הסברים' של פרטוש וברש שלפיהם לא קיבלו את מכתבי הזימון – אינם משכנעים, בלשון המעטה. לשניהם ניתנה שהות מספקת להגיש בקשות לדחיית שירות נוספת, אולם נמנעו מלעשות כן, והתעלמו מהזימונים שנשלחו להם. בנסיבות אלו, לא היה מנוס אלא להוציא להם צווי גיוס בהתאם לסעיף 12 לחוק. לא נמצאה אפוא עילה להתערבותנו.
16. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת.
צו ארעי, שניתן ביום 10.2.2020 לעיכוב גיוסם של העותרים לצה"ל – מבוטל בזאת.
ניתן היום, ח' באדר התש"פ (4.3.2020).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
20011040_O03.docx שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
1