קדח עדנאן נ. אררט חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 11035/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 11035/03 וערעור שכנגד בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער והמשיב שכנגד: קדח עדנאן נ ג ד המשיבות והמערערות שכנגד: 1. אררט חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר-איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.11.2003 בתיק א 1205/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ב' גילאור תאריך הישיבה: כ"א בסיון התשס"ה (28.6.05) בשם המערער והמשיב שכנגד: עו"ד עלי שקיב בשם המשיבות והמערערות שכנגד: עו"ד עדנה בונשטיין פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. המערער, הוא המשיב שכנגד בערעור הנגדי, נפגע בתאונה שהוגדרה כ"תאונת דרכים", לאחר שנפל מגג שגובהו שמונה מטרים. נגרמו לו שברים בחלקי גוף שונים, בכללם בשורשי כפות הידיים, בעצם הירך, בכף רגל ימין, באגן הירכיים, בעצם הלחי ובארובת העין. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ונקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 35.2% מיום 1.9.2000. כיוון שפגיעתו מונעת ממנו לשוב לעבודתו, קבעה וועדת הרשות של המוסד, כי יש להוסיף על נכותו, בשל ההשלכות התפקודיות, ולהעמידה על 53%. בית המשפט המחוזי בחן את מגבלותיו של המערער והעמיד את נכותו התפקודית על 50%. על-פי נתונים אלו חישב את נזקיו. 2. המערער סבור כי בית המשפט המעיט בפסיקת הפיצויים; כי היה ראוי לקבוע שנכותו התפקודית עולה לפחות לכדי 60% וכי היה ראוי להניח ששכרו אלמלא התאונה היה השכר הממוצע במשק ולא בשיעור שנקבע בבית המשפט. עוד הוא טוען כנגד העובדה שלא נפסקו לו הוצאות בהליך הביניים במסגרתו נדונה השאלה אם התאונה בה נפגע הייתה "תאונת דרכים". המערערים שכנגד, מבטחי השימוש ברכב, סבורים כי בית המשפט קמא הפריז בשומת הנזקים. המערערים שכנגד גורסים, כי ראוי היה להעמיד את נכותו התפקודית של המערער על שיעור נכותו הרפואית ואף למטה מכך. לדעתם, ראוי היה, כי המערער יקטין את נזקיו וראוי היה לקבוע שיעור נמוך יותר של שכר כבסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות. המערערים שכנגד סבורים שגם בפרטים אחרים הפריז בית המשפט בפסיקת הפיצויים. 3. לא מצאנו מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט בכל הנוגע לחישוב הנזק, למעט עניין אחד. בית המשפט המחוזי קבע, כי את בסיס השכר לעניין חישוב הפסדי ההשתכרות יש לקבוע על-פי שכרו הרבע שנתי של המערער קודם לתאונה, בסכום כולל של 11,883 ש"ח. כיוון שכך, סכום ההשתכרות החודשי קודם לתאונה עומד על 3,963 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע בטעות כי הסכום עומד על 2,971 ש"ח. טעות זו יש לתקן. את הסכום המתוקן יש לשערך ליום פסק הדין, לאמור: 4,626 ש"ח. לאחר ניכוי מס, מתקבל הסכום של 4,466 ש"ח נטו. לגבי העתיד, מצא בית המשפט כי שכרו היה עולה ב-1500 ש"ח , לאמור: בכ- 43%. על-פי הנתונים המעודכנים, ולפי הדרך בה נקט בית המשפט המחוזי - ממנה לא ראינו לסטות - יגיע בסיס השכר לעתיד לכדי 6,532 ש"ח ברוטו, כלומר – 5885 נטו. לפיכך, יש לחשב את הפסדי ההשתכרות בעבר ובעתיד כדלקמן: א. הפסדי ההשתכרות מיום התאונה ועד ליום 1.9.2000 לפי אובדן כשר השתכרות מלא: 4,466X 32=142,912 ש"ח. ב. מיום 1.9.2000 ועד ליום מתן פסק הדין: 4,466X 0.5X38=84,854 ש"ח. ג. אובדן כשר השתכרות בעתיד לפי שכר נטו של 5,885 X0.5X229.7= 675,892. להפסדי העבר תצורף ריבית כחוק מאמצעה של כל תקופה. יתר חלקי פסק הדין יישארו בעינם. המשיבים ישאו בהוצאות הערעור ובשכר טרחת עורך דין המערער בסכום של 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"א בסיון תשס"ה (28.6.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03110350_P11.docלח מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il