פלוני נ. מדינת ישראל- משרד הבריאות- המכון הרפואי לבטיחות בד

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"ם 1103/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד הבריאות – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים 2. ד"ר דוד הרפז ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 20.1.2022 בעת"ם 59581-10-21 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא א' כהן ובקשה למתן צו ביניים בשם המערער: עו"ד גדעון היכל בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. מקורו של ההליך דנן בהחלטה שקיבל המשיב 1, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: המרב"ד), לזמן את המערער לבדיקה לצורך קביעת כשרות רפואית לנהיגה. כפי שיובהר בהמשך, החלטה זו בוטלה בינתיים. ממילא, בשלב זה מתייתר הסעד המבוקש בערעור, ולכן יש לדחותו. 2. עובדות הרקע העומדות ביסוד ההליך נסבות על ההכרה במערער כנכה בשיעור של למעלה מ-100%, לאחר שנפצע קשה במהלך פעילות מבצעית. המערער מטופל באגף השיקום של משרד הביטחון, והוא זכאי לשימוש ברכב שנרכש על-ידי משרד הביטחון שגם אחראי על כלל הטיפולים והתיקונים שלו. נקדים ונאמר כי מטעם זה משרד הביטחון מחזיק במידע על כל התאונות שעבר רכבו של המערער. 3. בתמצית יצוין כי בין השנים 2020-2018 עבר רכבו של המערער 16 תאונות. על רקע האמור, בחודש פברואר 2021 המערער קיבל זימון לבדיקות במרב"ד לחודש אוגוסט של אותה שנה, והתבקש להביא עמו מסמכים רפואיים רלוונטיים ועדכניים. בהמשך, לבקשת בא-כוחו, המועד שנקבע להתייצבות המערער לבדיקה נדחה לחודש נובמבר 2021. כמו כן, ובמענה לפנייה מטעם בא-כוחו, הובהר למערער כי זימונו לבדיקה נדרש על-פי הוראתו של המשיב 2, רופא מחוזי במשרד הביטחון, בהתאם להוראת סעיף 12ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), שעניינו דיווח על-ידי "רופא מטפל" על מחלה הכרוכה בסיכון לנוהג או לזולתו. 4. המערער הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי שבה טען, בעיקרו של דבר, כי זימונו לבדיקה נעשה שלא כדין ובהיעדר סמכות. בקשר לכך טען המערער, בין היתר, כי המשיב 2 אינו נחשב ל"רופא המטפל" שלו, כלשון סעיף 12ב(א) לפקודה, והוא אף לא נבדק על-ידו. 5. לצד העתירה, המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו ביניים. ביום 2.11.2021 ניתן צו ביניים המורה על עיכוב זימונו של המערער לבדיקה עד להחלטה בעתירה (השופט ק' ורדי). 6. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה לאחר שקבע כי החלטתו של המרב"ד סבירה וכי אין להתערב בשיקול הדעת המסור לו בהחלטה על זימון לבדיקה. במישור הסמכות, נקבע כי המשיב 2 נכלל בהגדרת "הרופא המטפל", שכן המערער מטופל על-ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, והוא מכיר את המערער ואת מצבו הרפואי. לפיכך בית המשפט המחוזי הורה על ביטול צו הביניים, ונקבע למערער מועד התייצבות חדש לבדיקה – יום ה-2.3.2022. 7. המערער הגיש ערעור על פסק הדין, ועמו בקשה למתן צו ביניים. בו ביום הוריתי למשיבים להגיב לבקשה. בהמשך, בעקבות בקשות ארכה מטעם המשיבים, נדחה פעם נוספת המועד שנקבע להתייצבות המבקש לבדיקה הרפואית. 8. ביום 15.3.2022 הוגשה תגובת המשיבים, שבה נמסר כי ביום 7.3.2022 המרב"ד החליט לבטל את זימונו של המערער לבדיקות רפואיות לקביעת כשרות רפואית לנהיגה, וחלף זאת להעביר את המלצתו למשרד הרישוי על בסיס המסמכים הקיימים ברשותו. בהמשך לכך, ביום 8.3.2022 המליץ המרב"ד למשרד הרישוי על התליית רישיונו של המערער ועל הפנייתו לבדיקה רפואית. המשיבים מבהירים, כי על יסוד המלצה זו משרד הרישוי עתיד לקבל החלטה בעניינו של המערער. לנוכח האמור, ובפרט לנוכח ביטול זימונו של המערער לבדיקה רפואית, טוענים המשיבים כי ההליך התייתר, וכי טענות המערער שמורות עמו ביחס להחלטה עתידית שתתקבל. בשולי הדברים מציינים המשיבים, כי הערעור מעלה סוגיות משפטיות כלליות, לרבות שאלות הנוגעות לסמכות המרב"ד לפי סעיף 12ב לפקודה, וכי באשר לכך "ממשיך להתקיים שיח בקרב גורמי המדינה". מכל מקום, לשיטתם, בנסיבות העניין אין צורך להכריע בהן במסגרת ההליך דנן. 9. ביום 20.3.2022 השיב המערער לתגובת המשיבים. בתשובתו טוען המערער, בין היתר, כי טענותיו מכוונות לא רק כלפי הזימון לבדיקה אלא גם כלפי סמכות המרב"ד לדון בעניינו על בסיס פנייתו של המשיב 2, שלא משמש כרופא המטפל של המערער. ביום 30.3.2022 הגיש המערער בקשה נוספת, שבה צוין כי המערער זומן לשימוע במשרד הרישוי בטרם יוחלט על התליית רישיונו. 10. דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000. עיון בערעור מעלה כי הסעד המבוקש בו, כפי שצוין בפתח הערעור באותיות קידוש לבנה, הוא "ביטול הזמנה לעותר [כך במקור – ד' ב' א'] לבדיקה רפואית שהוצאה לעותר על-ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים". ממילא, משהודיע המרב"ד על ביטול זימונו של המערער לבדיקה הרפואית, מתייתר הסעד המבוקש. מובהר כי כל טענותיו של המערער כנגד החלטה חדשה שתתקבל בעניין כשרותו הרפואית לנהיגה שמורות עמו. 11. הערעור נדחה אפוא. ממילא, הבקשה לצו ביניים מתייתרת. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ח באדר ב התשפ"ב (‏31.3.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22011030_A08.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1