פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק עע"ם 11013/03
בבית המשפט העליון
עע"ם 11013/03
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
המערערים:
1. ואלרי יבטוחוב
2. חנה גרלניק
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. המשרד לביטחון פנים - מנהלת ההגירה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב,
מיום 16.11.2003, בתיק עת"מ 1722/03, שניתן על ידי
כבוד השופטת ש' גדות
תאריך הישיבה:
כ' בשבט תשס"ד
(12.2.2004)
בשם המערערים:
עו"ד זהבה גור
בשם המשיבים:
עו"ד יוכי גנסין
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער, ולרי יבטוחוב, הוא אזרח אוקראינה שנכנס לישראל בחודש אוגוסט 1998 באשרת תייר שתוקפה היה ל-3 חודשים, ומאז הוא שוהה בישראל שלא כחוק. המערערת, גרלניק חנה לאה, הינה אזרחית ישראל, שלטענתה המערער הוא בן-זוגה ועמו היא מקיימת משק בית משותף.
ביום 27.5.03 הוצא נגד המערער צו הרחקה והוא הושם במשמורת, אולם למחרת שוחרר ומאז הוא מנסה להסדיר את מעמדו בישראל. המשיבים סרבו להעניק לו מעמד כלשהו, והתנו את בחינת עניינו ביציאתו מהארץ. לעניין זה טען המערער, כי בישראל לא קיימת דרך למסד את יחסיו עם המערערת, ולפיכך ביקש להתיר לשניהם לצאת מישראל כדי להינשא, ובלבד שתתאפשר גם חזרתו. משבקשתו זו נדחתה, הוא פנה לבית המשפט לעניינים מנהליים שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לקבלתו של סעד, אולם עתירתו נדחתה. בכך עוסק הערעור שבפנינו, ונקדים ונאמר שלא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו.
נקודת המוצא לדיון היא העובדה שהמערער שהה בישראל שנים אחדות שלא כדין, ועניין זה לבדו הצדיק את הוצאתו של צו ההרחקה. יתרה מכך, למערער, גם בהנחה שהוא בן-זוגה לחיים של המערערת, אין זכות קנויה להמשיך ולשהות בישראל רק מכוח מערכת היחסים שנרקמה ביניהם. לעניין זה נוסיף, כי בהנחה שהגדרת מעמדו היתה בראש מעיניו, תמוהה בעינינו העובדה שהמערער לא טרח לפנות למשיבים בכל אותן שנים בהן שהה בישראל שלא כחוק, ומאותו טעם תהינו אם היתה זו יד המקרה שהסכם הממון בין בני הזוג נערך בסמוך למעצרו של המערער.
לנוכח כל אלה דעתנו היא שבית המשפט קמא היה רשאי לקבוע כי החלטתם של המשיבים בעניינו של המערער הנה סבירה, והרי גם במצב זה פתוחה בפניו הדרך לבקש להקנות לו מעמד, הואיל והמשיבים הבהירו כי לאחר צאתו מהארץ יהיו מוכנים לבחון סוגיה זו לגופה.
כאמור, עתירתם הנוספת של המערערים היתה לקבלתה של אשרה אשר תאפשר למערער לצאת מהארץ כדי להינשא למערערת ולשוב אליה. את עתירתם זו הם ביססו על הוראות נוהל של המשיב, דא עקא, מתשובת באת-כוח המשיבים לעניין זה עולה, כי מדובר בהוראות אשר נבחנו בשעתו על ידי המשיבים, אך מעולם לא הוחלט לאמצן. זאת ועוד, גם על פי הוראותיו של נוהל זה, לא היתה כוונה להחילו אלא על מי שפנה למשרד הפנים טרם הוצאתו של צו הרחקה, ועניין זה אינו מתקיים המערער. אין בפנינו עילה לדחות הסבר זה של המשיבים, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, כ' בשבט תשס"ד (12.2.2004).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03110130_O07.doc/שב
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il