פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10987/03
טרם נותח

בטון נבאלי נ. עיירית ירושלים-המחלקה לפיקוח על הבנייה

תאריך פרסום 25/02/2004 (לפני 8105 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10987/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10987/03
טרם נותח

בטון נבאלי נ. עיירית ירושלים-המחלקה לפיקוח על הבנייה

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 10987/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10987/03 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. בטון נבאלי בע"מ 2. הובלות אלנבאלי בע"מ 3. אחים קאנדיל בע"מ 4. י.א. חאג' יונס הובלות בע"מ 5. אלרבאט משאבות והובלות בטון בע"מ 6. מר קרשאן עסאם נ ג ד המשיבים: 1. עיריית ירושלים-המחלקה לפיקוח על הבנייה 2. עיריית ירושלים-רשות הרישוי 3. הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים 4. ראש עיריית ירושלים 5. אורי שיטרית – אדריכל, מהנדס ראשי בעיריית ירושלים 6. מדינת ישראל-משטרת מחוז ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ג' באדר התשס"ד (25.2.2004) בשם העותרים: עו"ד אריה תוסיה-כהן בשם המשיבים: עו"ד יוסי חביליו , עו"ד דני ליבמן פסק-דין העותרים הגישו עתירה בעלת אופי כוללני בה מבקשים הם כי נורה למשיבים להימנע מתפיסת כלים המשמשים לאספקת בטון וחומרי בניה ברחבי ירושלים והסביבה, וקובלים הם כי בכך מטילות עליהם הרשויות לפקח על הבניה הבלתי חוקית. באי-כוח המשיבים הבהירו, כי על פי מדיניותם, נוכח תופעה רחבת היקף של בניה מסיבית בלתי חוקית בירושלים, הנערכת במהירות רבה, מבקשים הם להפעיל את סמכותם על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט-1969, ולתפוס משאבה ומערבל בתהליך יציקת תקרה במבנים בלתי חוקיים. לטענתם יעשו כן, רק באותם מקרים בהם יש צו הפסקת עבודה שהופר או צו הריסה מנהלי לבית הנבנה. המשאבה והמערבל נתפסים בשטח בעת שהחלו בתהליך לביצוע היציקה. על פי השקפתם של המשיבים, בעל המשאבה או המפעיל אותה ומבצע עבודת יציקה באתר בו מתבצעת בניה בלי היתר, הוא על פי סעיף 208(8) לחוק התכנון והבניה, אחד מעוברי העבירה, שניתן להעמידם לדין. לפי הצהרתם של המשיבים, רק בהתקיים הסייגים של בניה המתבצעת לנגד עיניהם באמצעות משאבות בטון, רשאים השוטרים הנוכחים במקום, לאחר שניתן צו ההפסקה, לתפוס את הכלי בו מבוצעת העבירה, ואין הם מתייחסים לספקי חומרים לבניה המובילים את החומרים לאתר הבניה. על פני הדברים ובמגבלות עליהם הצהירו בפנינו המשיבים, אין בידינו לקבוע כי מדובר באמצעים בלתי חוקיים ובלתי מידתיים המופעלים על ידי עיריית ירושלים במאבקה לאכיפת החוק בכל הנוגע לבניה הבלתי חוקית. העתירה שבפנינו היא כוללנית ומבקשת מאיתנו לפסול את השימוש בסמכות האמורה וזאת באופן גורף. בנתונים ובמגבלות שנמסרו לנו מפי המשיבים, ובהעדר ענין פרטני לפנינו, איננו רואים להיעתר לעתירה. זאת ועוד, בפני העותרים פתוחה הדרך לפנות לבית משפט מוסמך שיבחן באופן פרטני על פי מסכת עובדתית שתיפרש בפניו אם הצעדים שנוקטים המשיבים הם במסגרת סמכויותיהם על פי החוק. אשר על כן, נוכח היות העתירה כוללנית ועל פי הצהרת באי-כוח המשיבים בפנינו כי יש בדעתם לאכוף את החוק על פי המגבלות האמורות וכן בהתחשב בקיומו של סעד חלופי בו ניתן לבחון את אמצעי האכיפה באופן קונקרטי, דין העתירה להידחות. ניתן היום, ג' באדר התשס"ד (25.2.2004). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03109870_N07.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il