פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 10973/08
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 10973/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 11.11.08, בת.פ. 7097/08, שניתן על ידי כבוד השופט מ' רניאל
תאריך הישיבה:
ט"ו בשבט התשס"ט
(09.02.09)
בשם המערער:
עו"ד ח'ורי מואנס
בשם המשיבה:
שירות המבחן :
עו"ד יאיר חמודות
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, יליד שנת 1985, בעבירות של סחר בסם מסוכן והדחת קטין לסמים מסוכנים. בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסכם טיעון, נאמר כי בין החודשים אוקטובר 2007 עד אפריל 2008 סחר המערער בסם מסוג חשיש, בכמות בלתי ידועה, אותו מכר לאחר כשהוא מחולק למנות. ועוד נטען, כי במהלך חודש ינואר 2008 מכר המערער, בגן האם בחיפה, סמים מסוכנים לארבעה קטינים.
בעקבות הרשעתו נדון המערער ל-21 חודשי מאסר, 24 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5000 ש"ח, והוא נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 5 שנים מיום שחרורו מהכלא.
בערעור שבפנינו, המופנה כנגד העונש, נטען כי מדובר בצעיר בדואי נורמטיבי, שסיים לימודיו במכללה למקצועות התעופה, מתוך תקווה להתגייס ולשרת בחיל-האוויר. ברם, לאחר חודשי המתנה רבים, סרב הצבא לגייסו עקב מוצאו, וכתוצאה מכך התדרדר לביצועם של המעשים עליהם הוא נקרא לתת את הדין. עוד נטען, כי מדובר בסחר בסם קל יחסית, ושכל העסקאות עם הקטינים, שהיו פחות או יותר בני גילו של המערער, בוצעו באותו יום. לבסוף, הופנינו להמלצתו של שרות המבחן שלא למצות את הדין עם המערער.
אין בידנו להיעתר לערעור. טענת המערער לפיה מקור התדרדרותו בכך שלא גויס לחיל האוויר, עוררה בליבנו תהיות נוכח העובדה שבחודש נובמבר 2006, ובטרם הגיע לגיל גיוס, הוא ביצע עבירה של פריצה לרכב עליה נדון לאחרונה ל-3 חודשי מאסר (בחודש ינואר 2009). אולם, גם אם נכונה הטענה לפיה אי גיוסו של המערער גרם לו תסכול קשה, הדרך לפרוק תסכול זה לא יכולה להיות על ידי הפצתו של סם מסוכן בדרך של סחר בו, ומקל וחומר שאין להשלים עם הספקתו לקטינים. בתופעה זו של נגע הסמים נלחמת החברה בישראל מזה שנים רבות, תוך הקצאתם של משאבים ניכרים, ועל כן מקום שנמצא נאשם חוטא בהפצתו של אותו נגע, יש להגיב על כך בענישה מחמירה. כך ראוי היה לנהוג גם במערער, ומותר להניח כי העונש שהיה מושת עליו היה חמור פי כמה, לולא אותם נתונים לקולא שמנה בא-כוחו. לא מצאנו מקום או עילה להקל עמו עוד, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, ט"ו בשבט התשס"ט (09.02.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08109730_O01.doc אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il