פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 10954/05
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 10954/05
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער (המשיב שכנגד):
מוחמד סלימאן אחמד האדר
נ ג ד
המשיבים (המערערים שכנגד):
1. אבי דדון
2. מעוז חברה לביטוח בע"מ
המשיב 3 בערעור ובערעור שכנגד)
3. מרדכי ויינשטיין
ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.10.05 בת.א. 770/99 שניתן על-ידי כבוד השופט י' עמית
תאריך הישיבה:
ג' בחשון התשס"ח
(15.10.07)
בשם המערער (המשיב שכנגד):
עו"ד מירון קין ן
בשם המשיבים 2-1 בערעור (המערערים 2-1 שכנגד):
עו"ד שי חמיש
בשם המשיב 3 בערעור ובערעור שכנגד:
עו"ד משה פטל
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
המערער (הוא המשיב בערעור שכנגד) נפגע במהלך עבודתו אצל המשיב 1, שביצע עבודות שיפוצים בביתו של המשיב 3. המשיבה 2 ביטחה את העבודות שביצע המשיב 1. התאונה שבה נפגע המערער ארעה בעת שהוא נפל מסולם ונחבל.
בית-המשפט המחוזי קבע כי המשיבים 1 ו-2 חבים כלפי המערער בפיצויים, בין מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה (סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש]), ובין מכוח עוולת הרשלנות. על המשיב 3 לא הוטלה אחריות. עוד נקבע כי המערער עצמו תרם ברשלנותו לתאונה בשיעור של 20%.
הראיות בכל הנוגע לנכות שהוסבה למערער בתאונה ולקשר שבין מצבו הבריאותי היום לתאונה ולניתוח שבא לאחר זמן, לא היו חד-משמעיות, והמערער, כמו גם המערערים שכנגד, סבורים כל אחד כי בית-המשפט היה צריך לפרשן אחרת; המערער סבור כי ראוי היה לקבוע שנכותו התפקודית כתוצאה מהתאונה גבוהה יותר מזו שנקבע על-ידי בית-המשפט, ואילו המערערים שכנגד סבורים כי אין כלל לייחס למערער נכות שסיבתה בתאונה, וכי מכל מקום, לא היה מקום לייחס לו נכות תפקודית בשיעור מופרז על-פי סברתם.
הצדדים חלוקים גם באשר לטיב האחריות ולשיעור הרשלנות התורמת. הערעור והערעור שכנגד מכוונים גם כלפי חישוב הפיצויים: המערער סבור שבית-המשפט המעיט בפסיקת הפיצויים, ואילו המשיבים סבורים אחרת. אלה האחרונים טוענים גם כי המשיב 3 חייב לשפותם על חיובם במשפט.
עיינו בחומר הכתוב ושמענו את טיעוני כל הצדדים בפנינו היום ובאנו לכלל מסקנה כי דין הערעור והערעור שכנגד להידחות. צדק בית-המשפט המחוזי כשלא הטיל אחריות על המשיב 3, ואין כל עילה להתערב בחלוקת האחריות שבין המערער לבין המשיבים 1 ו-2. שיעור הפיצויים נקבע כמסקנה מממצאים עובדתיים שאין להתערב בהם ולא מצאנו פגם בדרך שבה שקלל בית-המשפט את הנתונים הנוגעים למצבו של המערער ולקשר שבין המצב הזה לבין התאונה.
כללו של דבר, הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' בחשוון התשס"ח (15.10.07).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05109540_P10.doc גח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il