פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 10902/05

שלמה עזרן נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בבקשת חנינה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 30/11/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 10902/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עיכוב ביצוע עונש מאסר — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בבקשת חנינה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 10902/05

שלמה עזרן נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בבקשת חנינה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל. לאחר שערעורו על ההרשעה נדחה, הגיש המערער בקשת חנינה לנשיא המדינה וביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בבקשה זו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, והמערער ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. השופט רובינשטיין קבע כי הגשת בקשת חנינה אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, למעט במקרים חריגים ונדירים ביותר, שאינם מתקיימים בעניינו של המערער. כמו כן, נדחתה טענת המערער כי היה על בית המשפט לקיים דיון בנוכחות הצדדים, שכן התמונה המשפטית הייתה ברורה מתוך התגובות בכתב.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלמה עזרן

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בקשת חנינה אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר אלא במקרים חריגים ביותר.
  • המקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים עיכוב ביצוע.
  • הסמכות לדון בבקשה נתונה לבית המשפט העליון ולא למחוזי, שכן מועד ההתייצבות נקבע על ידי העליון.
טיעוני ההגנה
  • אי עיכוב ביצוע העונש יסב למערער נזק כבד ויפגע בפרנסתו ובשיקומו.
  • עיכוב הביצוע נדרש כדי לאפשר למערער למצות את זכות החנינה.
  • החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ללא דיון במעמד הצדדים בניגוד לדין.

הדגשים פרוצדורליים

  • הערעור הוגש על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע.
  • השופט דן בבקשה כערעור לפי סעיף 87(ד) לחוק העונשין.
  • הדיון התקיים ללא נוכחות הצדדים (על בסיס תגובות בכתב).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ב"ש 21803/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תקדימים משפטיים
  • רע"פ 8099/04 שמש נ' מדינת ישראל
  • המ' 159/69 איכל נ' מדינת ישראל
  • רע"פ 2754/04 צמח נ' מדינת ישראל
  • ע"פ 3729/02 שימששוילי נ' מדינת ישראל
  • רע"פ 675/04 זיתון נ' מדינת ישראל
  • ע"פ 10274/02 סרי אלון נ' מדינת ישראל
  • ע"פ 8945/02 הוכנברג נ' מדינת ישראל
  • ע"פ 2653/05 סימנטוב צדקה נ' מדינת ישראל
  • ע"פ 4109/05 אבו הדואן נ' מדינת ישראל

תגיות נושא

  • עיכוב ביצוע
  • חנינה
  • דיון במעמד הצדדים

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק ע"פ 10902/05 בבית המשפט העליון ע"פ 10902/05 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: שלמה עזרן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ב"ש 21803/05 שניתנה ביום 20.11.05 על-ידי הנשיא פלפל בשם המערער: עו"ד דוד גולן בשם המשיבה: עו"ד אוהד גורדון פסק-דין א. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (הנשיא פלפל) בב"ש 21803/05 מיום 20.11.05, בגדרה נדחתה בקשתו של המערער לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר עליו בבית-משפט השלום לתעבורה באשדוד (השופטת לביא) ביום 7.3.05 בת"ד 118/03, וזאת עד למתן החלטתו של כבוד נשיא המדינה בבקשת חנינה שהגיש. ב. ביום 13.7.04 הורשע המערער בבית-משפט השלום לתעבורה בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), וביום 7.3.05 נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, 4,000 ₪ קנס ופסילה בת שמונה שנים מלהחזיק רישיון נהיגה. ביום 6.7.05 דחה בית-המשפט המחוזי את ערעורו של המערער על הרשעתו. ביום 10.11.05 דחה בית-משפט זה (השופט ג'ובראן) את בקשת העורר למתן רשות ערעור, וקבע התיצבותו לריצוי העונש ליום 4.12.05. ביום 20.11.05 דחה בית-המשפט המחוזי – כאמור – את בקשת המערער לעיכוב ביצוע המאסר בגין בקשת חנינה שהגיש. על החלטה זו הוגש הערעור. בערעור נטען כי אי עיכוב ביצועו של עונש המאסר יסב למערער נזק כבד, יפגע בפרנסתו, וישים לאל את מאמציו לשיקומו שלו ולשיקום משפחתו. עוד נטען, כי עיכוב הביצוע נדרש על מנת לאפשר למערער למצות את זכות החנינה. בתגובת המדינה לערעור נטען כי יש לדחות את הבקשה, שכן הלכה פסוקה היא כי בקשת חנינה אינה מהווה עילה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר, אלא במקרים חריגים ביותר, שאינם מתקיימים במקרה דנא. עוד צוין, כי ספק אם בית המשפט קמא היה הכתובת הנכונה לבקשה, לאחר שהוראת ההתיצבות לריצוי העונש שאת מועדו מבקשים לדחות ניתנה בבית משפט זה, כאמור. ג. ראשית, אכן דומה כי היה על הבקשה להיות מוגשת לבית משפט זה מלכתחילה, בעקבות החלטת השופט ג'ובראן מיום 10.11.05 שבה נקבע מועד ההתייצבות, וכך נעשה ברע"פ 8099/04 שמש נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה) (השופט טירקל). נראה אמנם, שאילולא נקבע מועד לביצוע כאמור, היתה הסמכות חוזרת לבית המשפט שקבע את המועד (דעת המחברים שלגי וכהן, סדר הדין הפלילי, מה' 2, 468; וכן ראו המ' 159/69 איכל נ' מדינת ישראל, פ"ד כג(1) 401), השופטים ח' כהן, הלוי וקיסטר); ואולם, בענייננו, הכתובת הראויה היתה לכאורה בבית משפט זה. מכל מקום, בנסיבות וכדי שלא לסרבל את הדברים, נזקקתי להליך זה כאל ערעור לפי סעיף 87(ד) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ג. אשר לבקשה לגופה, כבר צוין לא אחת, כי "עיכוב ביצוע גזר דין בנימוק שהוגשה בקשה לחנינה לנשיא המדינה יש בו משום עירוב שיקוליו של בית המשפט בשיקוליה של הרשות המחוננת, ומשום אפשרות של, כביכול, השפעה על שיקוליה של זו, ומן הראוי שלא ייעשה כך ולא ייראה כך" (רע"פ 2754/04 צמח נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה), הנשיא ברק, המשנה לנשיא מצא והשופט – כתארו אז – חשין, וראו האסמכתאות דשם). כך גם בהחלטות אחרות, שבהן צוין כי עיכוב כזה יתכן במקרים חריגים ביותר בלבד (ע"פ 3729/02 שימששוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, השופט ריבלין); רע"פ 675/04 זיתון נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, השופטת נאור). לדעתי החריגים בכגון דא יהיו נדירים עד מאוד, ומכל מקום אין מקרה זה נופל בגדרם, ועל כן אין מקום להתערבות בהחלטתו של הנשיא הנכבד. ד. למעלה מן הצורך בנסיבות אדרש לטענה בדבר דיון במעמד שני הצדדים, שבית המשפט המחוזי לא ערך. אכן, בית משפט זה ציין פעמים הרבה, כי בקשה לעיכוב ביצועו של עונש צריך שתידון במעמד העומד לדין, מכוח מצוותו של סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש) תשמ"ב-1982, הקובע "באין הוראה אחרת בתיק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו". לעניין זה הפנה בא כוח המערער לע"פ 10274/02 סרי אלון נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, השופט – כתארו אז – מצא); ע"פ 8945/02 הוכנברג נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, השופטת ביניש); ע"פ 2653/05 סימנטוב צדקה נ' מדינת ישראל, טרם פורסמה (השופט לוי); ע"פ 4109/05 אבו הדואן נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה) (השופטת חיות). ואולם, לדעתי אין הדברים אמורים בענייננו, כשהמדובר בבקשת דחיה לעניין חנינה הזוקקת את ההליך הפלילי שנסתיים והנידון נדון, אל הכרעות שמחוצה לו. בית משפט זה הביע דעתו בענין צמח כאמור, כי למראית העין משמעות גם בהקשר דנא ("מן הראוי שלא יעשה כך ולא יראה כך" (הדגשה הוספה – א"ר)). ולבסוף, מכל מקום, משנתבקשה וניתנה תגובת המדינה והתמונה היתה לנגד עיני בית המשפט, אין צורך בדיון פרונטלי, ולא נגרם כל עוול למבקש בהיעדר דיון כזה. ה. כאמור, אין בידי להעתר לערעור. ניתן היום, כ"ח במר חשון תשס"ו (30.11.05). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05109020_T02.docמפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il