דני בן שבת נ. מדינת ישראל משטרת נהריה

פסק-דין בתיק בג"ץ 10878/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10878/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. דני בן שבת 2. חוה בן שבת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל משטרת נהריה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבה: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין השופטת א' חיות: העתירה שבפנינו עניינה בבקשת העותרים כי יימסרו להם תוצאותיה של חקירה המתנהלת במשטרת נהריה מאז חודש אוקטובר 2004. חקירה זו נפתחה לבקשת העותרים בעקבות טענתם כי בנם הורשע במעשה דקירה שלא ביצע וכי יש בידם להצביע על מי שביצע את המעשה. 1. ביום 4.9.2002 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום כנגד בנם של העותרים, מוטי בן שבת (להלן: בן שבת או הבן), ויוחסו לו עבירות של דקירה, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ואיומים. בבסיס האישום הראשון בכתב האישום עמד מעשה דקירה שביצע בן שבת במתלונן פ.י. במהלך קטטה שהתרחשה בטיילת בנהרייה. בן שבת הודה בעובדות כתב האישום, הורשע בעבירות שיוחסו לו, וביום 26.1.2003 נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1500 ₪, ופיצוי למתלונן בסך 5000 ₪. 2. לכל אורך החקירה והמשפט טענו העותרים כי בנם לא היה מעורב באירוע הדקירה ובעתירתם הם טוענים כי לאחר שהורשע העבירו למשטרה קלטת וידיאו ובה ווידוי של אדם אחר כי הוא זה אשר ביצע את הדקירה וכי לבן שבת לא היה חלק באירוע. ביום 24.8.2004 פנו העותרים לבית משפט השלום בעכו בבקשה כי יורה למשטרה לפתוח בחקירה בעניין זה. הדיון הועבר לבית משפט השלום בחיפה, וביום 18.10.2004 קבע בית המשפט כי אין הוא מוסמך לתת את הסעד המבוקש. עם זאת, כך ציין בית המשפט: הושגה הבנה לפיה תיגבה עדות [מבתו של העותר 1 מהעותר 1 ומהעותרת 2].... זמן סביר לאחר סיום גביית ההודעות תישלח [לעותר 1] הודעה בה תמסור המשטרה את עמדתה לעניין המשך ההליכים או סיומם. 3. בהתאם להבנה שהושגה פתחה משטרת נהריה בחקירה כאמור ובמהלכה נגבו עדויות מכל המתועדים בקלטת הוידיאו, וביניהם העותר 1 ובתו. עדותה של העותרת 2 טרם נגבתה. המשיבה מציינת בתגובתה כי לעותר 1 ולבתו נשלחו הזמנות לחקירות משלימות, אולם הם טרם התייצבו אליהן "בטענה כי אינם מעוניינים להגיע לחקירה נוספת עקב המטרד להגיע מאילת [שם מתגוררים העותרים כיום-א"ח] לנהריה הכרוך אף בהוצאות". העותרים בתשובתם טוענים כי אין כל צורך בגביית עדותה של העותרת 2, וכי המשטרה מתנכלת אליהם ומסרבת להתחשב במועדים שבהם הם מגיעים מאילת לנהריה על מנת לערוך את השלמת החקירה באחד מאותם מועדים. העותרים מוסיפים ומציינים כי בשיחתם האחרונה עם אחד החוקרים נאמר להם כי "החוקר ינסה לבצע את החקירה בעיר אילת או בנהריה, ועל כך הוא יהיה בקשר עם העותר [1] כדי ליידע אותו על ההתפתחויות והמשך החקירה". שיחה זו התקיימה ביום 13.12.2004 ומאז, כך טוענים העותרים, לא יצרה עמם המשטרה כל קשר. לפיכך, מבקשים העותרים בהליך שבכאן לקבל את תוצאותיה של החקירה המשטרתית, כאמור. 4. דין העתירה להידחות על הסף. מתגובת המשיבים עולה כי החקירה מצויה בעיצומה. כל המוסרטים בקלטת הוידיאו כבר נחקרו, אך יש לבצע פעולות חקירה נוספות. בנסיבות אלה ונוכח העובדה שהחקירה טרם הסתיימה, נראה כי בקשת העותרים להמציא להם את תוצאות החקירה הינה מוקדמת. יש לקוות כי החקירה אכן תושלם בהקדם וללא שיהוי, תוך שיתוף פעולה מצד העותרים. עם סיום החקירה יוצגו ממצאיה בפני העותרים על פי הכללים הנהוגים אצל המשיבה, כהצהרתה בתגובתה. העתירה נדחית. ניתן היום, ה' אדר א, תשס"ה (14.02.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04108780_V07.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il