ע"פ 10876/05
טרם נותח
סלימאן דחלה נ. מדינת ישראל
סוג הליך
ערעור פלילי (ע"פ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"פ 10876/05
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
10876/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ד' חשין
המערערים:
1. סלימאן
דחלה
2. חאתם עומר דחלה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת
תיק פ 1069/05 שניתן ביום 16.10.05 על-ידי
כבוד השופט א' אברהם
תאריך הישיבה:
כ"א בתמוז תשס"ו
(17.7.06)
בשם המערערים:
עו"ד אחמד מסאלחה
בשם המשיבה:
עו"ד אסתי שדה
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. המערערים, אחים, הורשעו לפי הודאתם בחבלה
בכוונה מחמירה במתלונן, והמערער 2 הורשע גם בהחזקת סכין שלא כדין ובשיבוש מהלכי
משפט. זאת בגדרי סכסוך של מה בכך, שעניינו ניסיון המתלונן – קרוב משפחה – לבנות פס
האטה לרוחב הכביש סמוך לביתו, ונסיון המערערים לקעקע זאת. המערערים היכו במתלונן,
המערער 1 בפטיש והאחר באלה. המתלונן אושפז ושבר דו-צדדי בגולגולתו ושטפי דם
במקומות שונים בראשו, וכן בכתף. משבאו השוטרים לעצור את המערער 2, השליך סכין
שבכיסו כדי להעלימה מעיני השוטרים.
ב. בית המשפט קמא עיין בתסקיר שירות המבחן,
שתיאר רקע נורמטיבי של המערערים, לימודים יסודיים בלבד ועבודה לפרנסה. התרשמות
שירות המבחן היתה - לגבי שני המערערים - היעדר נטילת אחריות, טענת התגוננות - אך
גם הבעת חרטה. לא ניתנה המלצה טיפולית, אך הומלץ על פיצוי למתלונן. שירות המבחן
שוחח גם עם המתלונן שסיפר על מצוקתו ועל הקושי לסלוח למערערים בשל הפגיעה ותוצאתה,
אך גם על הסכם סולחה. בית המשפט קמא עיין גם בגיליון הרישום הפלילי של המערערים.
למערער 1 שתי הרשעות משכבר בעבירות תכנון ובניה, למערער 2 הרשעה בהחזקת מכשירי
פריצה מ-2003. כן קיבל בית המשפט הצהרת נפגע עבירה ובה בקשת המתלונן לפיצוי, וכן
בתיעוד רפואי בדבר הפגיעה במתלונן; עם זאת הוצגה בפני בית המשפט סולחה שנערכה בין
המתלונן למערערים ואשר כללה פיצוי כספי, והמתלונן העיד כי מחל להם.
ג. בית המשפט קמא, בגזר דין מפורט ומנומק, תוך
שהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות הסולחה, הטיל על כל אחד מן המערערים חמש שנות מאסר,
מהן ארבע לריצוי בפועל והיתרה על תנאי לשלוש שנים.
ד. (1) הסניגור המלומד טען בהודעת הערעור
בפנינו, כי יש מקום להתחשבות רבה יותר בסולחה ובפיצויים ששולמו, בכך שהמתלונן חזר
לעבודה סדירה, וכן בהתנהגות הראויה של המערערים בכלאם. כן הביע הסניגור חשש שכיוון
שהמדובר בעבירות שנעברו כנגד קרוב משפחה, תסווג העבירה כאלימות במשפחה על המשתמע
לגבי שחרור על תנאי (עד כה גם לא אושרו למערערים חופשות, כנטען בהקשר זה).
(2) באת כוח המדינה מנגד, סברה כי כל
הנחוץ נשקל על-ידי בית המשפט קמא, לרבות הסולחה, ועל כן אין מקום להתערב בעונש.
ה. לקראת הדיון הוגשו תסקירים מעדכנים מאת
שירות המבחן באשר למערערים. אשר למערער 1, הפעם הביע בשיחה עם השירות צער והתנצלות
בפני המתלונן, ולדעת השירות הריהו עורך חשבון נפש. תפקודו בכלא תקין, אך לא שולב
בפרויקט לטיפול באלימות בשל חוסר שליטתו בעברית. צוין כי משפחתו סובלת ממצוקה
כלכלית קשה. אשר למערער 2, התסקיר ציין אף את מצוקתה הכלכלית של משפחתו, וכן כי גם
הוא ערך חשבון נפש. המערער 2 עצמו התקבל לטיפול, אך חפץ להישאר עם אחיו. התנהגותם
של המערערים בכלאם ראויה.
ו. לאחר העיון אין בידינו להיעתר לערעורים.
המדובר באנשים מבוגרים, שבשל סכסוך שולי נקטו אלימות קשה ביותר נגד המתלונן,
ולמערער 2 נוספו גם עבירות של החזקת סכין ושיבוש מהלכי משפט. העונש שהוטל אין בו
חריגה המצדיקה התערבותנו; הוא תואם פסיקה מרובה – ראו למשל ע"פ 6112/04 עבודי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט לוי). בית המשפט קמא
שקל את כל השיקולים הנחוצים, בהיבט ההרתעה מזה ובהיבט האישי מזה. את מצב המשפחה
היה על המערערים להביא בחשבון בטרם מעשה, וצר כי לא עשו כן. אשר לסולחה, בית המשפט
נדרש אליה ואכן לא השית פיצוי, שהרי זה ניתן במסגרתה. ראו גם ע"א 621/04 אסעד נ' קבלאן (טרם פורסם) לנושא הסולחה בכלל.
ז. בשולי הדברים נוסיף: ראשית, כאמור, המערער
1 לא שולב בטיפול בפרויקט "שינוי" שעניינו אלימות כללית, מן הטעם שאינו
שולט בלשון העברית. אכן, מרבית אזרחי ישראל הערבים דוברים עברית, ולכן, יש להניח
כי הקושי בכגון דא מתעורר במקרים מעטים. עם זאת, ובהתחשב בכך שבין אוכלוסיית
האסירים יש גם אסירים מן הציבור הערבי שאינם דוברי עברית, על שירות בתי הסוהר ליתן
דעתו לצורך גם בקבוצות טיפול דוברות ערבית, וכמובן ישנם עובדים סוציאליים דוברי
ערבית לא מעטים היכולים לסייע בכך. יתכן שמתפרץ אני לדלת פתוחה, אך אם לאו, יש
מקום להידרשות לאמור.
שנית, כיוון שהתיק שבפנינו אינו עוסק
בחופשות המערערים ובשחרור על תנאי, אין בידינו להידרש לטענת הסניגור באשר לכך. עם
זאת מתבקשים הפרקליטות ושירות המבחן ליתן דעתם לשאלה שהעלה הסניגור, קרי, האם
מסווגת עבירה כזו בנסיבותיה כאלימות במשפחה על משמעותה בהקשרים האמורים, אם לאו.
ח. בנתון להערות אלה, אין בידינו כאמור
להיעתר לערעורים.
ניתן היום, כ"א בתמוז תשס"ו
(17.7.06).
ה נ ש י א ש
ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05108760_T01.doc מפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il