רוני צדוק נ. הרמטכ"ל

פסק-דין בתיק בג"ץ 10857/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10857/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין העותר: רוני צדוק נ ג ד המשיבים: 1. הרמטכ"ל 2. מפקד חיל האוויר 3. ראש מחלקת הסגל בצה"ל 4. רמ"ח יעח"ק 5. אל"מ דני שלייפר 6. סא"ל קטי טל עתירה למתן צו על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: כ"ג בניסן התשס"ח (28.04.08) בשם העותר: עו"ד קוזניץ בנימין בשם המשיבים: עו"ד ששון מיכל פסק-דין השופט א' א' לוי: העותר, יליד שנת 1962, משרת מאז שנת 1981 בחיל האוויר, ומשמש כמנהל עבודה בגף תזונה, שבין תפקידיו נכלל גם ניהול המטבח היחידתי. בחודש דצמבר 2006 נמסר לעותר כי יחידתו נדרשה להצטמצם בחמישה תקנים, ונוכח תפקודו המקצועי הירוד הוחלט לכלול אותו ברשימת המיועדים לפרישה ביום 31.12.07. העותר ערער על החלטה זו בפני מפקד הבסיס, וזה כינס וועדה פנימית שהחליטה להותיר את החלטת הפיטורין על כנה. בעתירה שבפנינו מבקש העותר כי נורה למשיבים למנוע את פיטוריו ולהמשיך את העסקתו עד לקבלתה של דרגת רב-נגד (רנ"ג). ביום י"ז בטבת התשס"ח (26.12.07) ניתן בבית משפט זה צו ארעי האוסר על הפיטורין, ועתה הגיעה השעה להכריע בעתירה גופה. בתגובת המשיבים נטען, כי בתחילת דרכו בצבא בלט העותר לחיוב במישור המקצועי, וכתוצאה מכך קודם בתפקידים ובדרגות. אולם, בהמשך חלה התדרדרות הדרגתית בתפקודו, ועל כן עוכב קידומו למינוי במסלול המיועד לנגדים בכירים. אותה מסקנה בדבר התדרדרות שחלה בתפקודו של העותר, מתבססת על שורה של הערכות שניתנו על ידי גורמים ביחידה וגופי ביקורת מחוצה לה (מקרפ"ח), ומהן עולה כי העותר כשל הן במישור המקצועי עליו היה מופקד, והן ביחסיו עם פקודיו והסובבים אותו (לעניין זה ראו תגובת המשיבים, נספחים מש/1, מש/2, מש/3, מש/4, ובעיקר מש/16). במצב זה, ונוכח ההחלטה לצמצם את כוח האדם ביחידה לקראת העתקת בסיסה לדרום הארץ, לא שוכנעתי כי נפל פגם בהחלטה להפסיק את שרותו של העותר. גם בהחלטה להימנע מקידום העותר לדרגת רנ"ג רק כדי להיטיב את תנאי פרישתו, לא מצאתי כי נפלה שגגה. אדרבא, נוכח הירידה בתפקודו המקצועי, קידומו של העותר בשלב זה כמוהו כהחלטה אשר מניעיה פסולים. כידוע, ההלכה הנוהגת היא כי אין בית משפט זה ממהר להתערב בהחלטות של שלטונות הצבא בכל הנוגע לאיוש תפקידים, קידום בדרגה והפסקת שרות. לא מצאתי כי הוכחה בפנינו עילה לחרוג מאותה הלכה בעניינו של העותר, ומכאן מסקנתי כי דין העתירה להידחות, וכתוצאה מכך יתבטל הצו הארעי שאסר עד כה על פיטוריו של העותר מן הצבא. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: מסכים אני בנסיבות לתוצאה, ואולם אבקש להוסיף מלים אחדות, כדי לחדד קמעא את הנמקתי. גם בתיק זה, כבתיקים אחרים שבאו לפנינו, אין נחת מהיעדר היכולת לרדת לעומקן של הטענות ולהכריע בהן באופן ראוי בבית משפט זה. פעם אחר פעם באים בפנינו מקרים שבהם נטענות טענות הקשורות במערכות קבלת החלטות בצה"ל שאילו היו נדונות בבית הדין לעבודה, למשל, היו נבדקות תוך עדויות וחקירות כדבעי, מה שאין כן בפרקטיקה הנוהגת בבית המשפט הגבוה לצדק. מכל מקום, שאלה משפטית-מערכתית זו תלויה ועומדת בפני בית משפט זה בהרכב מורחב במקום אחר. אשר לעיצומו של התיק, אכן לא היה בידינו, לאחר עיוננו בחומר כולו, לומר כי החלטת הרשויות הצבאיות באשר לאי קידום העותר לוקה באי סבירות קיצונית, עד כדי התערבותו של בית משפט זה; זאת – משאין בידי העותר להצביע על הבטחה מחייבת שניתנה לו או על כך שקידום לדרגת רנ"ג בלתו בנסיבותיו אין, בניגוד להצהרת צה"ל בפנינו. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' א' לוי. ניתן היום, כ"ט בניסן התשס"ח (04.05.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07108570_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il