פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 10841/03

מוחמד אברגיט נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/02/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 10841/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות מרמה וגניבה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 10841/03

מוחמד אברגיט נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע עבירות של גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות כלפי חמישה מתלוננים, מהם הוציא במרמה כ-200 אלף ש"ח. המערער טען כי המתלוננים תפרו לו תיק בשל עברו כסייען לכוחות הביטחון, אך בית המשפט דחה טענה זו. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי העונש שנגזר עליו (30 חודשי מאסר בפועל) חמור מדי ולא התחשב מספיק בנסיבותיו האישיות ובסכנה הנשקפת לו בכלא. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי הערכאה הראשונה כבר שקלה את נסיבותיו האישיות וכי אין מקום להתערב בעונש שאינו חריג.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים מ' חשין, א' א' לוי, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוחמד אברגיט

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער הציע עסקאות מפתות לקורבנות, נטל מהם כספים ונמלט.
  • העדים אינם מכירים זה את זה, ולכן טענת הקנוניה של המערער חסרת בסיס.
טיעוני ההגנה
  • המתלוננים פעלו בצוותא כדי להפליל את המערער בשל היותו סייען לכוחות הביטחון.
  • העונש חמור מדי ולא נתן משקל ראוי לפעילותו כסייען ולסכנה הנשקפת לו בכלא.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המתלוננים קשרו קשר להפליל את המערער?
  • האם יש להקל בעונש בשל נסיבותיו האישיות של המערער כסייען?

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדויות המתלוננים
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערער בדבר קנוניה של המתלוננים

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 3008/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • גניבה
  • קבלת דבר במרמה
  • סייען
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
30
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
10000
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
100000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 10841/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10841/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: מוחמד אברגיט נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 12.11.2003, בת.פ. 3008/02, שניתן על ידי כבוד השופטת מ' ארד תאריך הישיבה: ב' באדר תשס"ד (24.2.2004) בשם המערער: עו"ד נפתלי ורצברגר בשם המשיב: בשם שירות המבחן: עו"ד עמית מררי גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופט א' א' לוי: על פי הנטען בכתב האישום שהוגש נגד המערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, עשה לו המערער נוהג להציע עסקאות מפתות לאנשים שונים תוך הבטחה שיוכלו לגרוף רווחים נאים לכיסם, ולאחר שהצליח לבודד את קורבנותיו, נטל מהם סכומי כסף גבוהים ונמלט. בדרך זו גרף המערער לכיסו כ-200 אלף ₪. המערער כפר בעובדות שיוחסו לו וטען כי כל המתלוננים, חמשה במספר, פעלו בצוותא-חדא כדי להפלילו על רקע פעילותו כסייען לכוחות הביטחון בישראל במשך מספר שנים. את הגרסה הזו דחתה השופטת המלומדת של הערכאה הראשונה, לאחר שנתנה אמון בעדי התביעה. התברר, כי בין אלה האחרונים לא היתה קיימת היכרות מוקדמת, וממילא הטענה בדבר הקשר שקשרו העדים להפלילו, לא היה לה על מה שתסמוך. המערער הורשע אפוא ב-4 אישומים בהן העבירות היו זהות – גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - ובית המשפט גזר לו 30 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 10,000 ₪, והוא חויב לפצות את המתלוננים בסכום של 100,000 ₪. בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד נ' ורצברגר, סבור כי בעונש שהושת על שולחו גלומה חומרה יתרה, באשר לא ניתן בו משקל ראוי לפעילותו הממושכת של המערער כסייען, והסכנה הנשקפת לו אם יידרש לשהות בתנאי כליאה. אולם לכל אלה נתן בית המשפט המחוזי את דעתו (ראו סעיף 10 לגזר הדין), שם הודגש כי לניתוקו של המערער ממשפחתו, כמו גם לסיועו לכוחות הביטחון, נכון להעניק משקל לקולא בגזר-הדין. עם זאת, הדגיש בית המשפט, כי אותם נימוקים אינם יכולים להוות היתר לביצוען של עבירות פליליות, אשר היה כרוך בהן נזק-ממון קשה לקורבנות תמימים, אשר הלכו שבי אחר הבטחותיו של המערער. השקפה זו של הערכאה הראשונה מקובלת עלינו במלואה, ולאחר שנתנו את דעתנו גם לנסיבותיו האישיות של המערער, לא מצאנו כי הושת עליו עונש חריג או כזה המחייב את התערבותנו. הערעור נדחה על שני חלקיו, בכפוף להוראתנו כי מתקופת המאסר בה על המערער לשאת, ינוכו ימי מעצרו. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום 28.3.2004, עד לשעה 11.00. הערבויות שהופקדו על ידי המערער מכוח החלטתו של בית משפט זה מיום י"ט בכסלו תשס"ד (14.12.2003), תעמודנה בתוקפן עד להתייצבות המערער לשאת בעונש. ניתן היום, ב' באדר תשס"ד (24.2.2004). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03108410_O05.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il