הרצל חגיגי נ. יניב אינסל

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 1083/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: הרצל חגיגי נ ג ד המשיבים: 1. יניב אינסל 2. כונס נכסים הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 1.2.2022 בפש"ר 12901-06-16 ובפש"ר 43927-07-17 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 1.2.2022 בפש"ר 12901-03-16 ובפש"ר 43927-07-17 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. ההליכים שבמוקד הערעור דנן הם הליכי פשיטת רגל בעניינו של חייב, אשר לא צורף על ידי המערער כמשיב בערעור שלפניי. לאחר שבהליך המקורי שנפתח בנושא (פש"ר 12901-03-16) הצטברו בקשות והחלטות רבות, הורה המותב בחודש יולי 2017 על פתיחת הליך חדש שאליו יוגשו מסמכי הצדדים מאותו שלב ואילך (פש"ר 43927-07-17). כעולה מן החומר שהובא לעיוני, הנאמן על נכסי החייב (הוא המשיב 1 בערעור שלפניי; להלן: הנאמן) מבקש לפעול למימוש נכס מקרקעין שנטען כי הועבר לחייב בירושה בצוואת דוֹדוֹ המנוח. המערער הוא בנו של הדוֹד המנוח ואחד מיורשיו, ולטענתו החייב אינו זכאי לזכויות בנכס האמור. במהלך דיון שהתקיים ביום 12.10.2021, נתן המותב החלטה בה הבהיר את מתכונת הדיון בסוגיות השונות שהתעוררו באשר לזכויות בנכס: תחילה, כך נקבע, תידון בקשת הנאמן להצהיר כי הנכס מצוי בבעלותו הבלעדית של החייב; ורק לאחר שמיעת העדים בהקשר זה יידרש בית המשפט לסוגיה נוספת, שעניינה זימונם לעדות של שני גורמים (להלן: המלווים) שנטען כי נרשם לטובתם שעבוד על הנכס. בהמשך הדיון טען המערער, בעל פה ובתמציתיות, כי יש לפסול את המותב "מאחר ואני חש שהדיון נוטה לכיוון אחד [...] [ו]בית המשפט נעול בקונספט שבית המשפט ניהל יחד עם [הנאמן] ובית המשפט לא מוכן לשנות את הגירסה שלו [...]". המותב דחה את הבקשה לפסילתו על אתר, ובקשה שהגיש המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המותב נדחתה ביום 29.11.2021 (בש"א 7610/21; הרשמת (כתוארה אז) ש' עבדיאן). ביום 1.1.2022 התקיים בהליך דיון נוסף, שבמהלכו אמר המערער מספר דברים לפרוטוקול והתייחס לבקשות השונות שהובאו להכרעת המותב בעניין נכס המקרקעין. בסיום דבריו ביקש המערער פעם נוספת כי המותב יפסול את עצמו, וטען בתמצית כי "בית [ה]משפט נעול ולא מוכן לדון בבקשות האלה". בקשה זו נדחתה אף היא על אתר, והמותב הבהיר בהחלטתו: "כפי שנקבע בהחלטתי מיום 12/10/21, הדיון בבקשה יפוצל בין הבקשה העיקרית לבין מחלוקת אפשרית שבין [המערער ובני משפחתו] למלווים. במצב דברים זה, יש לקדם תחילה את המחלוקת העיקרית בין הנאמן לבין [המערער ובני משפחתו] ביחס לזכויות בנכס נושא הדיון ורק בשלב מאוחר יותר, ואם יהיה צורך בכך, יידון נושא שעבוד המלווים שהיה רשום על הנכס הנ"ל והסכם הפשרה שנחתם בין הנאמן לבין המלווים, כתוצאה מכך. בסיום הדיון היום, כשבית המשפט חזר על החלטתו מיום 12/10/21 הנ"ל, הודיע [המערער] כי הוא מבקש לפסול את המותב מהמשך הדיון. לא מצאתי כל נימוק או טעם של ממש לכך ואף לא נתבקשו תגובות הצדדים והבקשה של [המערער] נדחית." מכאן הערעור דנן, אשר הוגש ביום 13.2.2022 והועבר לעיוני ביום 14.3.2022 לאחר סיום הטיפול בהליכי תשלום האגרה והפקדת העירבון. המערער, שאינו מיוצג, חוזר על הטענה כי דעתו של המותב "נעולה" ביחס להליך. לשיטתו, המותב "נוטה לצד אחד בלבד ומקב[ל] את כל מבוקשו של [הנאמן]" ואף פועל על מנת שבקשות מסוימות שהוגשו בהליך יוכרעו על דרך ההסכמה, באופן שעולה לטענת המערער כדי "הבעת עמדה לצד אחד". עוד מלין המערער, בין היתר, על כך שהוא ומשפחתו צורפו להליך בשלב מאוחר יחסית; על כך שהמותב לא אִפשר לו לחקור את המלווים; ועל כך ש"בימים האחרונים" הוגשה בהליך "בקשה חסויה" שלא הובאה לעיונו. ביום 21.3.2022 הגיש המערער, במסגרת הערעור, בקשה לקבלת הפרוטוקולים של כל הדיונים שהתקיימו בהליך וכן את קובץ ההקלטה של אחד מדיוני ההוכחות, אשר לטענת המערער הוקלט שלא בידיעתו. עוד ביקש המערער הארכת מועד להגשת סיכומיו לבית המשפט קמא בעניין נכס המקרקעין. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת מותב מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. בענייננו, לא עלה בידי המערער להצביע על נסיבות חריגות כאלו. כפי שפורט לעיל, טענת הפסלות שהעלה המערער הייתה תמציתית ביותר והתמקדה אך בהשגה על כך שהמותב "לא מוכן לדון" בסוגיות מסוימות. מפרוטוקול הדיון ומהחלטת הפסלות עולה כי בקשת הפסלות התמקדה בהחלטה מיום 12.10.2021, שבה קבע המותב את סדר הדיון בבקשות השונות שהוגשו לו בעניין נכס המקרקעין. החלטה זו ניתנה למעלה משלושה חודשים לפני שהעלה המערער את טענת הפסלות, ובקשת הפסלות והערעור שלפניי אינם כוללים נימוק כלשהו להשתהות זו. בנסיבות העניין, די בשיהוי משמעותי זה כדי להצדיק את דחיית טענותיו של המערער בנושא (ראו והשוו: ע"א 1840/21 לנג נ' מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל,‏ פסקה 8 (24.3.2021)). מכל מקום, ההחלטה מיום 12.10.2021 היא החלטה דיונית מובהקת אשר אין בה, כשלעצמה, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים, והאפיק הראוי להעלאת השגותיו של המערער בהקשר זה אינה בקשת פסלות אלא הליכי ערעור מתאימים (ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (20.4.2021)). יתר הטענות שהעלה המערער בערעורו לא הועלו בבקשת הפסלות, וחלקם אף התרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות. משכך, אין מקום להידרש לטענות אלו לראשונה בשלב הערעור (ע"א 3096/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (18.5.2021)), אך אוסיף בבחינת למעלה מן הצורך כי גם בהשגות אלו של המערער אין כדי להקים עילת פסלות. לבסוף אציין כי הליך הערעור על החלטת המותב שלא לפסול את עצמו, אינו האכסניה המתאימה לדיון בבקשות המערער לקבלת מסמכים והקלטות או להארכת מועד להגשת סיכומיו, ומשכך לא ראיתי מקום להידרש לטענותיו בנושא זה. הערעור נדחה, אפוא. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בניסן התשפ"ב (‏13.4.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22010830_V05.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1