רביב דרוקר נ. ממלא מקום פרקליט המדינה

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1082/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. רביב דרוקר 2. חדשות 10 בע"מ ( חדשות 13) נ ג ד המשיבים: 1. ממלא מקום פרקליט המדינה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. רות דוד 4. רונאל פישר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יונתן ברמן בשם המשיבים 2-1: עו"ד דניאל מארקס; עו"ד יונתן קרמר בשם המשיבה 3: בעצמה בשם המשיב 4: עו"ד אלי פרי; עו"ד אבי חימי פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) לאפשר להם לעיין בתיקי חקירת המשטרה בעניינם של משיבים 3 ו-4 (להלן: דוד ו-פישר, בהתאמה) בפרשה הידועה כ"פרשת רות דוד". הרקע לעתירה דוד שימשה כפרקליטת מחוז ת"א (פלילי) בין השנים 2010-2002. לאחר סיום תפקידה היא נחקרה כחשודה בשני תיקי חקירה. תיק החקירה הראשון שנוהל על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, התנהל בעקבות חשד שעלה כי לאחר תום כהונתה כפרקליטת מחוז, עת שימשה כעורכת דין פרטית, דוד שיבשה חקירה פלילית, בין היתר בתיק הקשור לפישר (להלן: תיק השיבוש). החקירה הולידה כתב אישום שהוגש נגד דוד, פישר וארבעה נאשמים נוספים בשנת 2015, במסגרתו יוחסו לדוד שלוש עבירות של שיבוש מהלכי משפט ועבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע. תיק זה עודנו מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים ונכון לעת הזו פרשת התביעה מצויה בשלבים מתקדמים לאחר שנשמעו למעלה מ-50 עדי תביעה (ת"פ 28759-05-15). תיק החקירה השני נוהל על ידי משטרת ישראל בחשד שדוד ביצעה עבירות מתחום טוהר המידות בעת שכיהנה כפרקליטת מחוז, ובכלל זאת קיבלה מתנות יקרות ערך מפישר, ששימש באותה עת כסניגור פלילי (להלן: תיק המתנות). ביחס לתיק זה הוחלט כי ממצאי החקירה אינם מגבשים תשתית ראייתית מספקת להעמדתה של דוד לדין פלילי ועל כן הוא נגנז בעילת "היעדר ראיות מספקות". ביום 12.2.2020 פנה עותר 1 (להלן: דרוקר), עיתונאי חוקר ופובליציסט, אל דוברות משרד המשפטים בבקשה לקבל לעיונו את חומר החקירה בתיק המתנות בלבד, מכוח הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.8, שעניינה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין בחומר חקירה שבתיק משטרה" (להלן: הנחיית פרקליט המדינה או הנחייה 14.8). בבקשה זו נטען כי לדרוקר אינטרס לגיטימי לעיין במידע המצוי בתיק החקירה ולתווכו לציבור במסגרת תכנית התחקירים הטלוויזיונית "המקור", נוכח החשיבות הציבורית של הפרשה. ביום 6.1.2021 פנה בא-כוחו של דרוקר אל היועץ המשפטי לממשלה בנושא, ציין כי חלפו למעלה מעשרה חודשים ממועד משלוח הבקשה ודרש כי תתקבל החלטה בה. משלא נתקבלה תשובה עניינית לפניותיו של דרוקר, ביום 16.2.2021 הוגשה העתירה שלפנינו. בעתירתם טענו העותרים, דרוקר וחברת החדשות בה משודרת תכנית המקור, כי נוכח מכלול הנתונים בפרשה – עמדתה הבכירה של דוד בפרקליטות המדינה; השלכות פרשת המתנות על אמון הציבור במערכות אכיפת החוק; המקום המרכזי שפרשות דוד קיבלו בשיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי ועמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה – קיים אינטרס ציבורי מובהק לאפשר להם להעתיק את תיק החקירה על מנת שיוכלו לתווך אותו לציבור הרחב. נוכח העובדה שתיק המתנות נסגר, לא קיים חשש ממשי מפגיעה בחקירה המשטרתית או בהליך הפלילי הנובע ממנה. באותו יום בו הוגשה העתירה השיב עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה לבקשת העיון וציין כי הוחלט לדחותה. בתשובתו הבהיר העוזר כי הבקשה נבחנה היטב על ידי מספר גורמים בפרקליטות המדינה ובמערך הייעוץ המשפטי לממשלה ואף על ידי היועץ המשפטי לממשלה באופן אישי, והוחלט שאין להיעתר לה. בנוסף, בתגובתם המקדמית לעתירה טענו משיבים 1 ו-2 כי בקשת העיון שהוגשה מטעם העותרים אינה מתבססת על אינטרס אישי בעיון ואף לא קיימת זיקה הדוקה בין מטרת העיון המבוקשת להליך הפלילי. אל מול הרצון להקל ולאפשר לעיתונאים לבצע את עבודתם, בין היתר בדרך של מתן אפשרות עיון בתיק חקירה, בנסיבות העניין הזה, השיקולים התומכים בדחיית הבקשה הם רבי משקל: הזיקה בין תכלית העיון לבין תכלית איסוף חומר החקירה היא רחוקה; מתן עיון עלול להוביל לפגיעה משמעותית ביכולת התפקוד של רשויות אכיפת החוק; מתן עיון עלול להוביל לפגיעה בזכותם של דוד ופישר שמשפטם בתיק השיבוש עודנו מתנהל למשפט הוגן; מתן עיון בחומר החקירה יוביל לפגיעה בלתי מידתית בפרטיות; האינטרס הציבורי בחשיפת הפרשה בפני הציבור כבר הוגשם במידה רבה. בנסיבות אלה אפוא, אין מקום להתערב בהחלטה שלא להיעתר לבקשה לעיון בתיק החקירה, החלטה שהתקבלה בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהנחיית פרקליט המדינה. דוד בתגובתה הצטרפה לנימוקי המשיבים, התנגדה אף היא למסירת חומרי החקירה המבוקשים ועמדה על אי דיוקים עובדתיים שנפלו לשיטתה בעתירה. פישר אף הוא התנגד לקבלת העתירה וטען בתגובתו כי אין מקום למסירת חומר חקירה כלשהו לידי העותרים, נוכח הפגיעה בפרטיותו ובצדדים שלישיים. דיון והכרעה דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו. המסגרת הנורמטיבית לעיון בתיק חקירה שנסגר היא הנחיית פרקליט המדינה (בג"ץ 5676/19 טקה נ' המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (29.10.2019)). כפי שכתב חברי השופט י' עמית, בספרו חסיונות ואינטרסים מוגנים הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 336 (2021): "הנחיית פרקליט המדינה מגבשת את זכות העיון הפרטית במשפט המנהלי ביחס לתיק פלילי. ניתן לומר כי הנחיה זו היא מבחינה מסוימת 'תמונת ראי' לסעיף 74 לחסד"פ [חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982], באשר שני מסלולים אלה עוסקים בחומר שנמצא ב'תיק חקירה'; ואולם, בעוד סעיף 74 נכנס לפעולה לאחר הגשת כתב האישום, בהנחיה נקבע במפורש כי היא אינה חלה מקום בו הוגש כתב אישום. ההנחיה קובעת גם כי 'חוק חופש המידע אינו חל על מידע כאמור', כך שמדובר במסלול ייחודי שאינו חל מקום שבו חלה זכות העיון הציבורית מכוח חוק חופש המידע ואינו עומד לזכות הנאשם לאחר הגשת כתב האישום". בהנחיה מפורטים השיקולים השונים אותם הרשות צריכה לשקול לשם הכרעה בבקשה לעיון במידע המצוי בתיק חקירה. בין היתר, סעיף 10 להנחיה קובע כי אחד מהשיקולים הללו הוא "זהות המבקש וזיקתו אל המידע, והמטרה שלשמה מבוקש העיון בו". וכך נקבע בסעיף: "ככלל, ככל שעניינו של המבקש בעל זיקה הדוקה להליך הפלילי, וככל שתכלית העיון נועדה לשרת מטרה קרובה למטרה שלשמה נאסף המידע – קרי, אכיפת החוק הפלילי והשלכותיה – כך תגדל מידת ההיענות לבקשת העיון. העניין והזיקה יישקלו אל מול האינטרסים האחרים, ובפרט יש לתת את הדעת, שמתן זכות העיון לא יסכל את התכלית שלשמה נאסף המידע". הנחיית פרקליט המדינה אינה שוללת אפוא את האפשרות שזכות העיון בתיק חקירה תוענק גם לגוף או אדם "ציבורי", ללא נגיעה אישית לתיק. אולם היעדרם של אינטרס אישי בהליך ו"זיקה הדוקה להליך הפלילי" משליכים, מטבע הדברים, על מידת ההיענות לבקשת העיון (ראו: בג"ץ 7973/20 מנגל נ' מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 20 (7.6.2021); בג"ץ 4123/18 בן מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 13 (1.8.2018)). בענייננו, האיזון שערך היועץ המשפטי לממשלה סביר בנסיבות העניין ואינו מגלה כל עילה להתערבותנו, כאמור. אל מול האינטרס בשמו פועלים העותרים – זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש העיתונות – ניצבים שיקולים נוגדים ורבי משקל. ראשית, על אף חשיבותו של האינטרס העומד מאחורי פנייתם של העותרים, הזיקה בין תכלית העיון לבין תכלית איסוף חומר החקירה היא רחוקה. כמו כן, מסירת תיקי חקירה לעיון, בהיעדר זיקה ברורה להליך הפלילי, עלולה לפגוע ביכולת התפקוד של רשויות אכיפת החוק. הפגיעה עלולה להתבטא בפגיעה בהגינות ההליך הפלילי וכתוצאה מכך בפגיעה בשיתוף הפעולה העתידי של הציבור עם רשויות אכיפת החוק. רשויות אכיפת החוק מצפות מחשודים, עדים ומוסרי חומרים אחרים לשתף פעולה עימן, ובתוך כך לחשוף באופן מלא את כל הידוע להם ולהיחשף בעצמם, מבלי להסתיר דבר. חשיפת תיק חקירה לידי צד שאינו קשור להליך הפלילי, לשם תכלית שזיקתה להליך הפלילי רחוקה פוגעת בהגינותו של ההליך הפלילי ועלולה לגרום ל"אפקט מצנן" והרתעה של עדים ומוסרי מידע כאלה ואחרים מלחשוף את כל הידוע להם, מתוך חשש שבעתיד דבריהם לפני רשויות אכיפת החוק, שעשויים להיות מביכים או להציגם באור שלילי, ייחשפו בפומבי. בדומה, בענייננו מתן עיון בחומר החקירה עלול להוביל לפגיעה בלתי מידתית בפרטיותם של דוד ופישר וגורמים נוספים. כפי שעולה מתגובתם המקדמית של משיבים 1 ו-2, בתיק החקירה מצוי מידע פרטי והחקירה התמקדה בעניינים אישיים של מעורבים שונים בפרשה. על כן, עיונם של העותרים בתיק החקירה טומן בחובו, באופן מובנה, פוטנציאל לפגיעה חמורה בפרטיותם של דוד, פישר ולא פחות מכך בפרטיותם ובאינטרסים של נחקרים אחרים. זאת, ללא הצדקה של ממש. שיקול נוסף הוא החשש מפני פגיעה בזכותם של דוד ופישר להליך הוגן בתיק השיבוש. פרסום חומר החקירה בעיצומו של ההליך המשפטי נגדם עלול להוביל לטענות מצד דוד ופישר כי פניהם הושחרו בתקשורת ובכך נשללה זכותם למשפט הוגן. לבסוף, כפי שציינו המשיבים בתגובתם המקדמית, בענייננו האינטרס הציבורי בחשיפת הפרשה בפני הציבור כבר הוגשם במידה רבה, נוכח העובדה שהחלטת הגניזה של היועץ המשפטי לממשלה בתיק המתנות מיום 1.3.2016 הייתה החלטה מפורטת ומנומקת, אשר פרשה בפני הציבור את עיקרי ממצאי החקירה ואת הטעמים שעמדו ביסוד גניזת התיק. על כן, אין מדובר בפרשה שנשמרה ונסגרה במחשכים, אלא בפרשה שעיקריה הובאו לידיעת הציבור, ככל הניתן. העתירה נדחית אפוא. העותרים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות משיבים 3 ו-4 בסך של 3,000 ש"ח, כל אחד. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשפ"א (‏14.6.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21010820_N07.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1