פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 108/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 108/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ד' ברלינר העותרים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד המשפטים-שרת המשפטים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי -משרד המשפטים 5. נציג היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה-מחוז מרכז 6. "הקרן לטיפול בחסויים" 7. פורמלי - מנהל בתי משפט 8. פורמלי - מזכירות בית המשפט לענייני משפחה-ת"א עתירה למתן צו-על-תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד חיימוב שי בשם המשיבים: עו"ד סומפולינסקי אביטל פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. עותר 1, הוא חסוי יליד שנת 1948, המתגורר עם מטפלת בדירה המצויה בבעלותו בהרצליה, ומטופל על ידי רשויות הרווחה מאז משנת 1993. השתלשלות העניינים, כפי שהיא רלוונטית לעתירה זו, החלה בשעה שנודע לרשויות הרווחה כי חברת "כלל ביטוח בע"מ" דווחה על כך שהתקבל חוזה מכר של דירתו של העותר למבקר עמותת בית הכנסת אליו השתייך – הוא עותר 2 בעתירה דנן – ואף נרשמה לטובתו הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין. בבירור שערכו רשויות הרווחה עם עותר 1, הכחיש הוא כי מכר את דירתו למאן דהוא. מנגד, הציג עותר 2 מסמכים המעידים על מכר הדירה שנחתמו על ידי עותר 1, ועל יפויי כוח שהאחרון נתן בידו. בעקבות כך, ביקרו ביום 26.9.06 בביתו של עותר 1 עובד סוציאלי, פקידת סעד ופסיכיאטר. עותר 2 שנכח בדירה סרב לאפשר את בדיקת החסוי על ידי הפסיכיאטר, בטענה שהוא מיופה כוחו. בסופו של יום, בדיקת עותר 1 התאפשרה רק לאחר שהובהר לעותר 2 כי בנסיבות אלו יהיה הכרח לפנות לבית-המשפט. 2. ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית העלו כי עותר 1 סובל מליקוי שכלי גבולי, וכי כושר השיפוט שלו לקוי וניתן להשפיע בקלות על שיקול דעתו. כן נקבע, כי חתימתו על מסמכי מכר הדירה וייפוי הכוח הינה חסרת משמעות, שכן הוא אינו מסוגל להסביר את תוכנם של המסמכים או את נסיבות חתימתו עליהם. נוכח כל אלה, התגנב חשש בליבן של רשויות הרווחה כי אפשר שמדובר בניסיון להשתלט שלא כדין על נכסי עותר 1, והן פנו לבית-המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בבקשה להכריז עליו כפסול דין, למנות את הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס זמני, ולאסור כל דיספוזיציה בדירתו. 3. בית-המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה זו, וביום 29.11.06 הורה כי כספים שהוצאו מחשבונותיו של עותר 1 יושבו לאלתר; כי הקרן לטיפול בחסויים תמשיך לשמש אפוטרופוס לעותר 1 ותדאג לתשלום הוצאותיו; וכי עותר 2 יממן את שכר טרחתו של מומחה פסיכיאטרי מטעם בית-המשפט, שהתבקש לקבוע אם עותר 1 אכן זקוק לאפוטרופוס בקביעות. 4. ביום 3.1.07 הגישו העותרים את העתירה שבפנינו, בה הם מבקשים להורות על ביטול החלטתו של בית-המשפט לענייני משפחה מיום 29.11.06, ולקבוע כי עותר 2 הינו מיופה כוחו של עותר 1. להשלמת התמונה נוסיף, כי בית-המשפט לענייני משפחה קבע כי המשך הדיון בעניינו של העותר יתקיים ביום 7.1.07. בעקבות הגשת העתירה ביקשו העותרים לדחות את הדיון, ואף שבקשה זו סורבה, הם לא טרחו להתייצב בפני בית המשפט. בעקבות כך, מונתה משיבה 6 כאפוטרופוס לשישה חודשים נוספים, ועותר 2 חויב בהוצאות ההליך. 5. המשיבים, מצידם, סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, הואיל ועומד לעותרים סעד חלופי לבירור טענותיהם, והכוונה להליך המקביל המתנהל בפני בית-המשפט לענייני משפחה. נוסף לכך, טוענים המשיבים לדחיית העתירה לגופה, שכן לא נפל כל פגם במינוי האפוטרופוס לעותר 1, המצוי במצב רפואי – בריאותי ונפשי – קשה ביותר. 6. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים התלויים ועומדים בפני בתי המשפט הרגילים (בג"צ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702). עניינם של העותרים מתברר כאמור בפני הערכאה המוסמכת, הוא בית הדין לענייני משפחה, והשגות על החלטותיו מקומן להתברר בפני בית משפט שלערעור. בנסיבות אלו אין מקום או עילה לכך שבית משפט זה יידרש לעתירה, ומכאן החלטתנו לדחותה על הסף. ניתן היום, כ"ו בשבט התשס"ז (14.02.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07001080_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il