בג"ץ 10789-04
טרם נותח
עאידה אחמד גליון נ. שר הפנים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 10789/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 10789/04
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרים:
1. עאידה אחמד גליון
2. עאדל עלי גליון
3. דעאא עאדל גליון
4. אחמד עאדל גליון
5. עלי עאדל גליון
6. צפאא עאדל גליון
7. ופאא עאדל גליון
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד מוחמד פוקרא
בשם המשיב:
עו"ד אמיר אילאיל
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים 2-7 לקבלת מעמד בישראל מכוח אזרחותה הישראלית של העותרת 1 (להלן – העותרת). העותר 2 (להלן – העותר) הנו בעלה של העותרת, ואילו העותרים 3 עד 7 הם ילדי בני הזוג.
2. העותרת הינה אזרחית ישראל. בעבר, ויתרה העותרת על אזרחותה, עקב נישואיה לעותר, תושב האזור, ונרשמה במרשם האוכלוסין של האזור. ביום 23.7.2000, הוחזרה לעותרת אזרחותה הישראלית, במסגרת נוהל "טיפול בהשבת אזרחות" שנקבע בבג"ץ 2271/98 עאבד נ' שר הפנים, פ"ד נה(5) 778 (2001) (להלן: עניין עאבד), שבו נדון תוקף הוויתור על האזרחות של בני זוג ישראליים שנישאו לתושבי האזור. עם זאת, ילדי העותרת לא נרשמו כבעלי אזרחות ישראלית מן הטעם שלא הוכחה השתקעותם בישראל בשנת 2000 (מועד מעבר העותרת לישראל) כנדרש על פי אותו הנוהל, על אף מספר הזדמנויות שניתנו לבני המשפחה להוכיח את זכותם על-ידי מינהל האוכלוסין. בעתירה נתבקש סעד המכיר בזכות התושבות והאזרחות לילדי בני הזוג. כן נתבקש מעמד בישראל לעותר במסגרת איחוד משפחות.
3. עתירתו של העותר נדחתה על הסף בפסק דיננו החלקי מיום 10.7.2005, לאחר שנמצא שכלל לא הוגשה בקשה לאיחוד משפחות בעניינו. נותר תלוי ועומד עניינם של ילדי בני הזוג.
4. ביום 21.12.2006, לאחר שמיעת טענותיהם של בעלי הדין, החלטנו ליתן לעותרים הזדמנות נוספת להגיש מסמכים המעידים על השתקעותם בישראל בספטמבר 2000, והצדדים נתבקשו להגיש הודעות משלימות.
5. ראשית, יש לציין כי בתאריך 23.7.00 הושבה לעותרת אזרחותה הישראלית במסגרת נוהל "טיפול בהשבת האזרחות". לצורך הוכחת השתקעות הילדים בישראל, כתנאי לרישומם כאזרחים ישראליים, אושרה להם למשך חצי שנה ישיבת ארעי מסוג א/5 ובתום התקופה אמור היה להיבדק מרכז חייהם. ביום 6.9.00 ניתן להם מעמד ארעי מסוג א/5 ובחודש מרץ 2001 אמור היה להיבחן מרכז חייהם של העותרים. רק באוגוסט 2003 המציאה העותרת מסמכים בדבר מרכז החיים של הילדים, אשר התייחסו לשנת 2003 בלבד, ולא היה בהם כדי להוכיח העתקת מרכז חייהם לישראל בספטמבר 2000 או בסמוך אליו. לאחר מכן ניתנו לעותרת מספר הזדמנויות להציג מסמכים נוספים, שאותם לא ניצלה.
מאוחר יותר, בשנת 2005, המציאה העותרת אישור ממקום עבודתה מחודש פברואר 2005 לפיו היא מועסקת שם מיום 1.1.01, וכן תלוש משכורת מינואר 2005 ותצהיר בחתימתה כי היא מתגוררת בבאקה אל גרביה אצל הוריה מאז שנת 2000. לא צורף כל מסמך אובייקטיבי המעיד על קיום תא משפחתי בישראל של העותרת וילדיה מספטמבר 2000, או בסמוך למועד זה.
בפברואר 2007 הגישה העותרת מסמכים נוספים, אשר נבדקו על ידי הרשות המוסמכת. הוגשו שישה מסמכים. במסמך אחד הצהירה העותרת כי היא תושבת ישראל ומתגוררת בה החל מיולי 2000, ובהצהרה נוספת הצהירה כי היא מתגוררת בישראל מאז 1998. כן צורפו שני מסמכים מהם עולה, לכאורה, כי היא עובדת בישראל החל מ-2001. אין במסמכים אלה כדי להוכיח השתקעות בישראל, וקיום תא משפחתי בישראל בשנת 2000. צורף מסמך מטעם עירית באקה אל גרביה ובו פירוט תשלומי ארנונה לשנת 2000 ששולמו, לכאורה, על ידי העותרת. בעבר הוצג מסמך דומה על ידי העיריה, המתייחס לאותה תקופה, ובו נאמר כי אימה של העותרת, שהיא בעלת הנכס, משלמת את הארנונה בגין הנכס. לא צורפו כל מסמכים מגני ילדים, בתי ספר, מוסדות לטיפול רפואי או כל ראייה אחרת מטעם מוסד ישראלי כלשהו ממנו קיבלו העותרת וילדיה שירותים כלשהם במועד הרלבנטי.
6. דין העתירה להידחות.
עניינה של העותרת וילדיה נכנס למסגרת הנוהל שגובש בפרשת עבאד, אשר לא היתה מחלוקת על תחולתו במקרה זה. על פי הנוהל, משניתן לילדים היתר ישיבה ארעי מסוג א/5 למשך חצי שנה, רישום אזרחותם מותנה בהצגת ראיות בדבר מרכז חייהם בישראל בתקופה הסמוכה לפקיעת ההיתר. בדיקת מרכז החיים נערכת על פי נוהל בדיקת מרכז חיים של משרד הפנים (מס' 1.13.0001).
7. אין חולק כי בענייננו, התקופה הקובעת לבחינת השתקעות הילדים בישראל היא זו הסמוכה לחודש ספטמבר 2000.
8. הבדיקה העובדתית של מרכז חיים של אדם לצורך רכישת מעמד בישראל מופקדת בידיה של הרשות המוסמכת, וברשותה הכלים והאמצעים לערוך בדיקה זו. התערבות בשיקול דעת הרשות המוסמכת בענין זה, מותנית בקיום עילה לכך מתחום המשפט הציבורי, ובין היתר, בקיום חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, המצדיקה תיקון והסרת הפגם.
9. בחנו את המסמכים שהוגשו על ידי העותרת להוכחת טענותיה בדבר מרכז חיים של ילדיה, ולא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת הרשות, לפיה לא הוכח, בראיות מינהליות מספקות, כי נתקיים התנאי בדבר קיומו של תא משפחתי שלם של העותרת וילדיה בישראל לקראת סוף שנת 2000, שהוא המועד הרלבנטי לענייננו. העותרת התקשתה בהצגת מסמכים אובייקטיביים כלשהם, והגישה, טיפין, טיפין, מסמכים שונים אשר לא הציגו תמונת נתונים אמינה ומשכנעת בדבר קיומו של תנאי ההשתקעות. נתגלו גם סתירות לא מעטות במסמכים שהוגשו, אשר הטילו ספק באמינותם של חלק מהמסמכים.
10. בנסיבות אלה, לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת הרשות המוסמכת, אשר לפיה לא הוכח מרכז חיים של הילדים בישראל בתקופה הרלבנטית, ולפיכך לא הוכרה זכאותם להירשם כאזרחי מדינת ישראל.
בנסיבות אלה, לא ראינו מנוס מדחייתה של העתירה, וכך אנו מחליטים.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' בחשון תש"ע (27.10.09).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04107890_R12.doc יט
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il